המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, נשא נאום נחרץ הבוקר (שישי) ואמר כי הרפובליקה האסלאמית לא תסוג מול ההפגנות המתרחשות ברחבי המדינה. דבריו, ששודרו בטלוויזיה הממלכתית, כללו האשמות נגד גורמים שתיאר כ"גורמים הנתמכים על ידי זרים" ומנסים לערער את יציבות איראן.
בנאומו אמר: "כולם צריכים לדעת שהרפובליקה האסלאמית עלתה לשלטון בדם של מאות אלפי אנשים מכובדים, והיא לא תסוג מול פורעים". וטען כי המפגינים פועלים לרצות את נשיא ארצות הברית. "הם רוצים לשמח אותו. אם הוא ידע איך לנהל מדינה, הוא היה מנהל את מדינתו שלו". עוד הוסיף על הנשיא האמריקני, שהזהיר מפני שימוש באלימות נגד המפגינים באיראן, "ידיו של נשיא ארצות הברית מוכתמות בדם של יותר מאלף איראנים", זאת בהתייחס למתקפות האמריקניות והישראליות על מתקנים גרעיניים באיראן בחודש יוני האחרון. ואמר "טראמפ צריך לדעת שהכוחות היהירים של העולם כמו פרעה, נמרוד, רזא חאן ומוחמד רזא (שניהם משושלת פהלווי) נפלו באשליה כשהם בפסגת היהירות שלהם. גם הוא ייפול". בנוסף, חמינאי קרא לתומכיו לשמור על אחדות ומוכנות. "עם מאוחד יוכל להתגבר על כל אויב", סיכם.
מאוחר יותר היום שלחה המזכירות המועצה העליונה לביטחון לאומי מזכר רשמי בו קבעה כי "כוחות הביטחון והרשות השופטת לא יגלו כל סובלנות כלפי המחבלים". ההודעה מהדהדת את דבריו של חמינאי ושל מספר בכירים איראניים מהשבועיים האחרונים "במלחמת 12 הימים [הכוונה לתקיפות הישראליות באיראן בחודש יוני] עד היום, משטר הציונות ממשיך לרדוף את העם האיראני במלחמה היברידית, לעיתים משנה טקטיקות, אך לא זנח את התוקפנות נגד העם האיראני האיתן" והוסיף "נוכחות כוחות הביטחון והמשטרה נועדה למנוע חוסר ביטחון במדינה, וכוחות אלה, לצד העם הגאה והנחוש, יסכלו את תוכנית ערעור היציבות של משטר הציונות ואביו החורג, אמריקה, ויספקו סביבה בטוחה לחיי העם".
ההפגנות נמשכו עד השעות הקטנות של הלילה (שישי), בהן מוחים קראו "מוות למנהיג" [חמינאי] ודרשו את חזרתו של יורש העצר הגולה הנסיך רזא פהלווי, בנו של השאה שהודח במהפכת 1979, לפי דיווחים רבים איראן נותקה במהלך שעות ההפגנה מהאינטרנט ומספר ההרוגים עלה ל־45 כשדיווחים רבים מצביעים על ירי חי לעבר המפגינים.
סרטונים קצרים שהופצו ברשת בידי פעילים הציגו, לכאורה, מפגינים הקוראים סיסמאות נגד ממשלת איראן סביב מדורות, כאשר שרידי הרס פזורים ברחובות הבירה טהרן ואזורים נוספים. כלי התקשורת הממלכתיים של איראן שברו את שתיקתם בנוגע להפגנות, וטענו כי "סוכני טרור" של ארצות הברית וישראל הציתו שריפות והסיתו לאלימות. עוד נמסר כי היו "נפגעים", אך לא פירטו מעבר לכך. ראש הוועדה לביטחון לאומי ומדיניות חוץ בפרלמנט האיראני, אבראהים עזיזי, כתב בפוסט ברשתות החברתיות כי "המשטר הציוני" הוא זה העומד מאחורי ההפגנות. "פאזל הערעור היציבות הופעל; פאזל שהאומה האיראנית לא תאפשר את השלמתו", הוסיף.
בכיר בממשלה האיראנית ששוחח בעילום שם עם העיתון האמריקני ה"ניו יורק טיימס", אמר בריאיון כי רבים מהבכירים משוחחים ומתכתבים זה עם זה והם אובדי עצות "לנוכח הקשיים לבלום את מפולת המחאות". לדבריו, משמרות המהפכה, שבדרך כלל מופקדות על אבטחת גבולות איראן ולא על ביטחון הפנים, צפויות ככל הנראה ליטול את הפיקוד על ניהול המחאות.
נראה כי ניתוק האינטרנט הוציא מכלל פעולה גם את סוכנויות הידיעות הממלכתיות והחצי־רשמיות של איראן. הודעת הטלוויזיה הממלכתית בשעה שמונה בבוקר ביום שישי היוותה את ההתייחסות הרשמית הראשונה להפגנות.
הטלוויזיה הממלכתית טענה כי במהלך ההפגנות התרחשו מעשי אלימות שגרמו לנפגעים, אך לא הרחיבה. עוד נמסר כי הוצתו "מכוניות פרטיות של אזרחים, אופנועים, מקומות ציבוריים כגון הרכבת התחתית, וכן כבאיות ואוטובוסים". עד כה נהרגו לפחות 45 בני אדם באלימות סביב ההפגנות, ולמעלה מ־2,270 נוספים נעצרו, כך מסרה סוכנות Human Rights Activists News Agency, הפועלת מארצות הברית.
"אני רק רוצה לחיות חיים שלווים ורגילים. במקום זאת, הם (הממשל) מתעקשים על תוכנית גרעין, על תמיכה בקבוצות חמושות באזור ועל שימור עוינות כלפי ארצות הברית", אמרה מינה, בת 25, לסוכנות הידיעות הבריטית "רויטרס" בשיחת טלפון מקוהדשט שבמחוז לורסתאן במערב המדינה.
בכיר לשעבר מן הזרם הרפורמיסטי של הממסד אמר כי עמודי התווך האידאולוגיים של הרפובליקה האסלאמית, החל מאכיפת קודי לבוש וכלה בבחירות במדיניות החוץ, אינם אהודים עוד בקרב הצעירים, בני ה־30 ומטה, המהווים כמעט מחצית מן האוכלוסייה. "הדור הצעיר אינו מאמין עוד בסיסמאות מהפכניות - הוא מבקש לחיות חופשי", אמר. וותאנקה, מן המכון למזרח התיכון שבוושינגטון, ציין כי המשטר באיראן הצליח לשרוד סבבים נשנים של מחאות באמצעות דיכויין, אך נראה כי האסטרטגיה הגיעה לקצה גבולותיה. "כעת נראה כי שינוי הוא בלתי נמנע; קריסת המשטר אפשרית, אך אינה מובטחת", אמר ל"רויטרס".
איראן התמודדה בשנים האחרונות עם גלים של מחאות כלל־ארציות. עם החמרת הסנקציות והקשיים הכלכליים שלאחר המלחמה בת 12 הימים, קרסה המטבע האיראני, הריאל, בדצמבר והגיעה לשער של 1.4 מיליון ריאל לדולר אחד. זמן קצר לאחר מכן החלו ההפגנות, כאשר המפגינים קוראים סיסמאות נגד התיאוקרטיה האיראנית. עדיין לא ברור מדוע טרם פעלו בכירי השלטון באיראן לדיכוי חריף יותר של המפגינים. הנשיא טראמפ הזהיר בשבוע שעבר כי אם טהרן "תרצח באלימות מפגינים בהפגנות שלוות", אמריקה "תבוא לעזרתם".
הלילה (בין חמישי לשישי), בראיון לרשת האמריקנית "פוקס ניוז", חזר טראמפ על התחייבותו, "נאמר להם באופן חד־משמעי, אף בחריפות רבה יותר מכפי שאני מדבר אליך כעת, שאם יעשו זאת - הם ישלמו מחיר כבד", אמר טראמפ אך התחמק כאשר נשאל אם ייפגש עם פהלוי. "אינני בטוח שיהיה זה ראוי בשלב זה לעשות זאת כנשיא", אמר טראמפ. "אני סבור שעלינו לאפשר לדברים להתפתח, ולראות מי יעלה".
איראנים מפגינים זה עשרות שנים נגד השלטון הסמכותני, במחאות שמודכאות ביד קשה פעם אחר פעם, גל המחאה האחרון החל לפני שבוע. קבוצות אופוזיציה רבות, ובהן ארגונים פוליטיים כורדיים, מועצת התיאום של המפלגות האזריות ורזא פהלוי קראו כולן לאזרחי איראן לצאת לרחובות. פהלוי אמר בהודעת וידאו כי המתנגדים למשטר צריכים להתאסף ברחובות בשעה שמונה בערב ביום חמישי. פעילים למען הדמוקרטיה, ובהם כלת פרס נובל לשלום נרגס מוחמדי, השוהה כיום במעצר, הצהירו בשבוע שעבר במסמך משותף עם 17 מתנגדים בולטים ויוצרי קולנוע כי לא ניתן יהיה לחנוק את הדרישה לדמוקרטיה. תושב העיר בושהר שבדרום המדינה סיפר ל"ניו יורק טיימס" כי ההמון במקום היה כה גדול, עד שכוחות הביטחון נסוגו לאחור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו