לא רק מתווכת: המעורבות העמוקה של קטאר בבניית כוחו של חמאס

מחקר חדש של סא"ל (במיל') יהונתן דחוח-הלוי מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA) מצביע על מעורבות עמוקה, שיטתית ומתמשכת של מדינת קטאר בקידום תפיסת הג'יהאד מבית מדרשם של האחים המוסלמים וחמאס.

על פי המסמכים והעדויות שנבחנו, קטאר לא שימשה מתווכת ניטרלית או שחקן הומניטרי בלבד, אלא הפכה לצומת אסטרטגי שבו גובשו תפיסות אידיאולוגיות, התקבלו החלטות מדיניות ותוכננו מהלכים מבצעיים שנועדו להביא לחיסולה של מדינת ישראל.

על פי הממצאים, הנהגת חמאס ראתה בקטאר בת ברית מועדפת, בעלת נגישות והשפעה הן על הדרג המדיני והן על הדרג הצבאי של הארגון. כבר באמצע העשור הקודם שימשה דוחא זירה לדיונים אסטרטגיים של הנהגת חמאס, שבהם הוצגה "אסטרטגיית השחרור" - תכנית כוללת להשמדת ישראל ולהקמת ישות אסלאמית חלופית על חורבותיה.

צומת אסטרטגי לפעילות חמאס

על פי המחקר, מסמכים מסווגים שנחשפו מצביעים על כך שקטאר הייתה הגורם היחיד בעל גישה מלאה לצמרת חמאס בכל מוקדי הפעילות - בעזה ובהנהגת החוץ כאחד.

הממצאים מלמדים כי בשנים שבהן נהנתה חמאס מתמיכה מדינית ופיננסית קטארית, עסק הארגון בפיתוח מואץ של יכולותיו הצבאיות: הקמת מערך מנהרות בהיקף חסר תקדים, בניית תעשיית נשק מקומית, הכשרת אלפי לוחמים וגיבוש תכנית מתקפה רחבת היקף - תכנית שהוצאה לפועל לבסוף במתקפת 7 באוקטובר 2023.

על פי המסמכים, יסודות התכנית, שכונתה "מערכת הבטחת אחרית הימים", עוצבו כבר שנים קודם לכן, תוך שילוב בין טרור צבאי, לוחמה תודעתית ורכיב אידיאולוגי של רצח עם.

לגיטימציה דתית לג'יהאד

במקביל, המחקר חושף את תפקידה של קטאר בהענקת לגיטימציה דתית לג'יהאד. מוסדות דת הפועלים מדוחא, ובראשם התאחדויות של חכמי דת המזוהות עם האחים המוסלמים, העניקו לאורך השנים הכשר הלכתי מפורש למאבק מזוין בישראל, להצדקת הרג אזרחים ולשלילת כל זכות קיום של מדינת ישראל.

לאחר מתקפת 7 באוקטובר פרסמו גופים אלה קריאות גלויות לתמיכה ב"מוג'אהידין", לג'יהאד עולמי ולסיוע חומרי וצבאי לחמאס - עמדות שלא נענו בשום גינוי מצד המשטר הקטארי.

עוד עולה מן הממצאים כי כספי סיוע שהועברו מקטאר לרצועת עזה באמצעות עמותות צדקה וגופים בינלאומיים, לרבות אונר"א, שימשו בחלקם למימון פעילות הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי אל-קסאם. מסמכי שלל ודוחות פנימיים מצביעים על ניתוב כספים, ציוד ומשאבים לוגיסטיים לצרכים צבאיים, תוך טשטוש הגבול בין פעילות הומניטרית לפעילות טרור.

לדברי דחוח-הלוי, מדובר בדפוס פעולה עקבי: "קטאר בנתה לעצמה תדמית של שחקן מתווך והומניטרי, אך בפועל סיפקה לחמאס מעטפת מדינית, כלכלית ואידיאולוגית שאפשרה לו להתעצם, לתכנן ולהוציא לפועל את אחת ממתקפות הטרור הקטלניות בתולדות מדינת ישראל".

על רקע הממצאים קורא החוקר לקהילה הבינלאומית לבחון מחדש את יחסיה עם קטאר, ולהפסיק להתייחס אליה כאל גורם ניטרלי בסוגיה הפלשתינית. לדברי המרכז, יש להתנות כל שיתוף פעולה מדיני או פיננסי בבדיקת עומק של מעורבות קטאר ברשתות האחים המוסלמים ובחמאס, ולהבטיח פיקוח הדוק על כל העברת כספים לאזורי עימות.

"ההתעלמות מן התשתית האידיאולוגית והמדינתית שאפשרה את מתקפת 7 באוקטובר מסכנת לא רק את ישראל, אלא גם את היציבות האזורית והבינלאומית", מציין דחוח-הלוי. "המאבק בטרור אינו יכול להסתכם בגינויים רטוריים - הוא מחייב חשיפה, אחריות וצעדים ממשיים נגד מדינות המאפשרות אותו".