התרגיל האיראני: מטרת המשטר - והסיכוי לעימות עם ישראל

שובלים של טילים וכטב"מים נראו היום (שני) בשמי איראן. ככל הנראה מדובר בתרגיל צבאי רחב היקף, שמטרתו להרתיע את ישראל ואת ארה"ב מפני תקיפה נוספת באיראן, ולהמחיש לשכנותיה - וגם לאוכלוסייה האיראנית - כי טהרן משתקמת ממערכת "עם כלביא" ומוכנה לעימות נוסף. התרגיל,שקדמו לו סימנים מעידים, הגביר בישראל את החשש שמא איראן מתכוננת למהלך התקפי בהפתעה, והמחיש את סכנת טעות החישוב וההידרדרות למערכה נוספת - גם אם אף אחד מהצדדים אינו מעוניין בכך בעת הנוכחית.

ברקע התרגיל עומד חשש גובר בהנהגה האיראנית מתקיפה נוספת מצד ישראל. חשש זה, כך נראה, דחף את טהרן לקיים את המהלך הצבאי, במטרה לחזק את יכולת ההרתעה שלה ולהעביר מסר ברור לישראל, לארה"ב, לשכנות האזור - וגם לעמה - כי מערכי הטילים שלה משתקמים לאחר הפגיעה שספגו. התרגיל מתכתב גם עםדיווחים שפורסמו בישראל ערב פגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הנשיא דונלד טראמפ, בדבר השיקום המהיר של מערכי הטילים האיראניים, באופן שממחיש לכאורה את הצורך לפעול שוב נגד בניין הכוח האיראני בתחום זה, נוכח האיום המשמעותי שהוא מציב בפני מערכי ההגנה של ישראל.

לקראת התרגיל נקלטו בישראל סימנים מעידים שהצביעו על כוונה איראנית לבצע ניסוי רחב היקף. היקפו החריג של המהלך עורר חשש כאילו איראן מתכוונת לצאת למתקפת פתע לעבר ישראל, והוביל את הרמטכ"ל הישראלי ליצור קשר עם מפקד סנטקום - פיקוד המרכז האמריקני - כדי לוודא את מוכנותם של מערכי ההגנה הרלוונטיים.

התנהלותה של המערכת הביטחונית הישראלית סביב התרגיל היא תולדה ישירה של לקחי 7 באוקטובר, ובפרט של ההימנעות מהישענות על הנחות מודיעיניות מקלות. כיום, הנטייה היא להתייחס לתרחיש המסוכן ביותר כאל התרחיש הסביר ביותר. גישה זו מחדדת את סכנת טעות החישוב בין ישראל לאיראן: גם אם אף אחד מהצדדים אינו מעוניין במערכה בעת הזו, היעדר ערוץ להעברת מסרים בין המדינות, מערכת היחסים הנפיצה בעקבות המלחמה וההערכה שעימות נוסף עלול לפרוץ -כל אלה יוצרים מציאות שבה תרגילים מסוג זה עלולים להיקלט בצד השני כהכנה למתקפת פתע.

מאחר שכל צד מבקש להיות הצד היוזם ולא הצד המגיב, קיים סיכון ממשי שמהלכים מסוג זה יובילו להסלמה בלתי נשלטת, שבה אחד הצדדים ינסה להקדים את האחר ביוזמה התקפית - גם על בסיס פרשנות שגויה של כוונות.

על רקע הצפי שאיראן תמשיך בבניין הכוח שלה בתחום יצור הטילים, והסבירות לכך שהדבר יוביל להחרפה נוספת בהתבטאויות של בכירים ישראליים כלפי טהרן, וכן לנוכח הסיכוי הנמוך בעת הנוכחית להסכם בין איראן לארה"ב שיבלום הסלמה - כל התרחשות דומה בעתיד עלולה לשמש מבוא למלחמה. יתרה מכך, ככל שאיראן תקיים תרגילים נוספים, כך יישחקו גם הסימנים המעידים בישראל, ויהיה קשה יותר להבחין בין תרגיל צבאי לבין מתקפה ממשית.

הלחץ שניכר במערכת הישראלית סביב התרגיל, ובפרט החשש ממלחמה יזומה מצד איראן - אף שבמצבה הנוכחי מלחמה כזו היא ככל הנראה הדבר האחרון שטהרן זקוקה לו - ממחיש את המורכבות ההערכתית בישראל שלאחר 7 באוקטובר. אם ישראל תבחר להתמקד ביכולות האויב בלבד, מבלי להביא בחשבון את כוונותיו, היא עלולה להיכנס לעידן של עימותים מתמשכים, שבו תמיד תאמץ את האופציה המחמירה ביותר, גם אם אינה ההגיונית או הסבירה מבין האפשרויות.

בשורה התחתונה, התרגיל האיראני מעיד כי המערכים האסטרטגיים של איראן משתקמים בהדרגה - גם אם טרם שבו למוכנות מלאה - ובעיקר משקף את רצונה של טהראן לשקם את יכולת ההרתעה שלה נוכח האיומים הישראליים בתקיפה נוספת. האפשרות להבנה שגויה של כוונות איראן בישראל, שהייתה עלולה להוביל לנקיטת צעדים מקדימים, מחדדת את סכנת ההסלמה הנובעת מטעות חישוב בין הצדדים - ובעיקר את הסיכון הגלום באימוץ אוטומטי של התרחיש המחמיר ביותר.