טורקיה תחת ארדואן נתפסת כמדינה ההולכת ונעשית דתית יותר – בניגוד לחזון החילוני של אטאטורק, מייסד הרפובליקה. ארדואן עצמו הצהיר בעבר על שאיפתו לגדל "דור של מאמינים" ודיבר בגלוי על "שחרור ירושלים". אך נתונים שפורסמו לאחרונה בתקשורת הטורקית מצביעים על תמונה מורכבת יותר.
מבחינה דתית, טורקיה של ארדואן לא מתנהגת כ"מצופה": לפי סקר של מכון המחקר KONDA שפורסם במאי, שיעור הטורקים שמגדירים עצמם כלא מאמינים עלה מ-2% ב-2008 ל-8% היום.
בקרב צעירים בגילי 18-24 השיעור גבוה אף יותר ועומד על 11% - בסתירה לשאיפתו המוצהרת של ארדואן לגדל "דור של מאמינים". לכן לא מפתיע לראות באינסטגרם ובטיקטוק סרטונים של צעירים מאיסטנבול ומאיזמיר, רוקדים ושרים, שמעידים על עצמם כממשיכי דרכה החילונית של טורקיה מימי אטאטורק.
כך גם בסוגיית כיסוי הראש, אולי העדות המרכזית לרמת דתיות במרחב הציבורי: על פי מחקר שפורסם ב-2023, 48% מהנשים הבוגרות בטורקיה מכסות את ראשן באופן קבוע – ובקרב הצעירות השיעור נמוך אף יותר.
חדרי הלידה הריקים
גם שיעור הפריון התאים את עצמו למערב אירופה: לפי נתוני הלשכה הטורקית לסטטיסטיקה, הוא עמד בשנה שעברה על 1.48 ילדים לאישה, ומחצית ממשקי הבית במדינה נטולי ילדים.
ארדואן הזהיר החודש מפני המשבר הדמוגרפי ואמר: "אף אחד שאכפת לו מעתיד המדינה הזו לא יכול להישאר אדיש למציאות הזו". הנשיא הטורקי, שב-2014 כינה מניעת הריון "בגידה" וטען שמתנגדיו "ניסו לייבש את קו הדם שלנו", שינה טון והפנה הפעם את האצבע לגברים: "נשים לא מקבלות מספיק תמיכה מבני זוגן בגידול הילדים. רוב הנטל על כתפיהן. אני קורא לכל האבות לעזור יותר לנשותיהם ולבלות יותר זמן עם ילדיהם".
בבחירות המקומיות בשנה שעברה ניצחה מפלגת האופוזיציה CHP את מפלגתו של ארדואן ברוב הערים הגדולות. התגובה לא איחרה לבוא: ראש עיריית איסטנבול אקרם אימאמאולו, המועמד המוביל לנשיאות, נעצר במרץ ומאז הוא מאחורי סורג ובריח. התביעה דורשת עונש של יותר מ-2,000 שנות מאסר בטענות לשחיתות, ובמקביל מבקשת לפסול את מפלגת האופוזיציה כולה.
סקרים שנערכו בעקבות גל המחאות הראו כי אימאמאולו מוביל על פני ארדואן.
"המרד" של ממשלת הבובות
בחודש שעבר הצטרפו גם תושבי צפון קפריסין, שנמצאת תחת שליטה טורקית מאז 1974, לרוח השינוי: הם בחרו בטופאן ארהורמן, מועמד פרו-אירופי השואף לפתרון פדרלי עם קפריסין היוונית - בניגוד למדיניות אנקרה התומכת בשתי מדינות נפרדות.
הדרך להסכם באי שמכונה "בית הקברות של הדיפלומטים" עוד ארוכה, אך אם ארהורמן יצליח להגיע לפתרון עם הצד היווני, טורקיה עלולה לאבד נכס אסטרטגי משמעותי במזרח הים התיכון.
למרות מה שנראה כשיאו של שלטון ארדואן: אופוזיציה מרוסקת, מעמד עולה בוושינגטון ובאירופה, והצלחה בהפלת אסד והעלאת משטר אוהד בדמשק – הנתונים מצביעים על תמונה מורכבת יותר בבית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו