סבא"א לאיראן: "גלו איפה האורניום" | התיווך הסעודי מחליף את דוחא ו"ישפיע בארה"ב"

מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית אישרה היום (חמישי) הצעת החלטה שקוראת לאיראן לדווח באופן מיידי על מצבו של מלאי האורניום המועשר שלה ולאפשר לפקחי הסוכנות לבקר במתקנים שנפגעו במהלך המלחמה.

במקביל, מדווחת סוכנות הידיעות "רויטרס" כי במכתב שהעביר נשיא איראן מסעוד פזשכיאן דרך יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן לנשיא טראמפ, הוא ביקש לשכנע את ארה"ב לחדש את המשא ומתן הגרעיני שתקוע מאז מלחמת 12 הימים ביוני. במכתב שנשלח יום לפני ביקורו של בן סלמאן בבית הלבן, כתב פזשכיאן שאיראן "לא מחפשת עימות", רוצה שיתוף פעולה אזורי מעמיק ונשארת "פתוחה לפתרון המחלוקת הגרעינית באמצעות דיפלומטיה, בתנאי שזכויותיה יובטחו".

חמיד אבוטאלבי, דיפלומט איראני לשעבר, צוטט בדיווח של "רויטרס": "המעבר של ערוצי התיווך ממדינות כמו עומאן וקטאר לסעודיה - מדינה עם כוח מבני, השפעה ישירה בארה״ב ונחישות מעשית להפחית מתחים באזור - הוא ההחלטה האסטרטגית הטובה ביותר בנסיבות הנוכחיות".

במהלך ביקורו של בן סלמן בוושינגטון חזר טראמפ כמה פעמים על כוונתו להגיע להסכם עם איראן, ולפי "רויטרס" הדבר מצביע על אפשרות כי "תיק" התיווך בין ארה"ב לאיראן עובר לידיה של סעודיה – שהיחסים בינה לאיראן חודש רק ב-2023 אחרי שנים של מתיחות ואף עימות צבאי בצורות כאלה ואחרות.

הגינוי במועצת הנגידים

ההצעה הובלה על ידי ארה"ב ומדינות ה-E3: בריטניה, גרמניה וצרפת, וזכתה לתמיכתן של 19 מדינות מתוך 35 החברות במועצת הנגידים. 12 מדינות נוספות נמנעו ורוסיה, סין וניז'ר התנגדו. על פי נוסח ההחלטה, איראן נדרשת "לספק לסוכנות ללא דיחוי מידע מדויק על רישום החומר הגרעיני ועל מתקנים גרעיניים מוגנים באיראן, ולהעניק לסוכנות את מלוא הגישה הנדרשת לה כדי לאמת מידע זה".

ארה"ב, בריטניה, צרפת וגרמניה מסהרו בהצהרה משותפת: "המסר שלנו ברור: איראן חייבת לפתור את בעיות הפיקוח ללא דיחוי. היא חייבת לספק שיתוף פעולה מעשי דרך מתן גישה, מענה לשאלות והשבת המעקב, כדי לאפשר לסוכנות לעשות את עבודתה ולעזור לבנות מחדש אמון".

איראן הפסיקה לחלוטין את שיתוף הפעולה עם פעולות הפיקוח של הסוכנות עם פריצת המלחמה ביוני, והפקחים עזבו. איראן הודיעה כי "נקטה בפעולות" כדי לשמור על ביטחונו של מאגר האורניום המועשר לרמה של 60% - מרחק קצר מזה הדרוש להרכבת נשק גרעיני.

משבר אמון

הפרלמנט האיראני מיהר לאשר חקיקה שמונעת שיתוף פעולה עם הסוכנות, אלא באישור המועצה לביטחון לאומי של הרפובליקה האיסלאמית. על פי הערכות סבא"א, ב-13 ביוני, כשישראל תקפה לראשונה את המתקנים הגרעיניים, איראן החזיקה מלאי של 440.9 ק"ג אורניום מועשר ברמה של עד 60% - כמות המספיקה לייצור עשר פצצות גרעיניות לאחר העשרה נוספת.

מאז התקיפה הסוכנות לא הצליחה לאמת את מצב המלאי, והיא אומרת שהדיווח על גורל האורניום המועשר "מזמן היה צריך להתבצע" וכי יש צורך לטפל בעניין "בדחיפות". לפי הערכות שפורסמו לאחר המלחמה, רוב מאגר האורניום המועשר של איראן נקבר תחת ההריסות או במנהרות שהיו חלק מהמתקן באיספהאן.

הצהרה חריגה

שעות לפני פתיחת המלחמה במתקפת הפתע הישראלית אישרה מועצת הנגידים של סבא״א הצהרה חריגה הקובעת כי איראן הפרה את מחויבויותיה במסגרת הסכם הגרעין מ-2015, לאחר שדוח של הסוכנות קבע כי לא ניתן עוד לקבוע כי תוכנית הגרעין האיראנית מיועדת למטרות שלום. לפני, במהלך ואחרי המלחמה ניהלה איראן מסע הכפשה נגד מנכ״ל הסוכנות הדיפלומט הארגנטינאי רפאל גרוסי כשהיא מאשימה את הסוכנות בשיתוף פעולה עם ישראל.

לאחר המלחמה התחדשו באופן חלקי בלבד פעולות הפיקוח במתקנים שלא הותקפו, דוגמת הכור הגרעיני בבושאהר המשמש להפקת חשמל ומופעל על ידי חברה רוסית. לאחר מכן נחתם על ידי גרוסי ושר החוץ האיראני עבאס עראקצ׳י הסכם בקהיר (ספטמבר) שהיה אמור להשיב את פעולות הפיקוח, אבל הוא למעשה הפך לאות מתה מיד עם חתימתו. בסוף ספטמבר הפעיל האו"ם את מנגנון ה"סנאפבק" והחזיר את הסנקציות הבינלאומיות על איראן ואת האיסור על כל העשרת אורניום.

בתגובה, איראן פרסמה יחד עם בעלות בריתה - רוסיה, סין, קובה ובלארוס - הצהרה משותפת שבה נכתב כי "אנו סבורים בתוקף שכל פעולה פרובוקטיבית - כמו הצגת החלטה נוספת - תסכן ועלולה לבטל את המאמצים הניכרים שנעשו על ידי המנכ״ל (של סבא״א) ואיראן לקדם דיאלוג ושיתוף פעולה". השגריר האיראני לסבא״א, רזא נג'אפי, אמר לכתבים לאחר ההצבעה כי "אני חושש שלהחלטה יהיו השלכות משלה". כשנשאל מהן ההשלכות, הוא אמר: "נודיע על ההשלכות מאוחר יותר".