הפסקת אש? בעזה מפנימים שהסיבוב הבא הוא שאלה של זמן

כבר חודש ושבוע שחמאס ויתר ארגוני הטרור בעזה נהנים מהפסקת אש זמנית.למרות זאת, ברצועה מוחזקים עדיין שלושה חללים חטופים. פעם אחר פעם בשבועות האחרונים, חמאס היתל בישראל ובמתווכים בטענתו כי הוא מתקשה להגיע לחללים בעוד הוא מחזיק ברבים מהם או יודע היכן הם. המטרה היתה כמובן ליצור מנוף לחץ על ישראל, שיעודד אותה לשמר את הפסקת האש. המהלך הזה יושם בהצלחה במידה רבה, ובחמאס מקווים למקסם אותו.

ואולם, בסופו של דבר ארגון הטרור יצטרך לעמוד בהתחייבותו ולהחזיר את כלל החללים. על כן, בארגון מנסים לרכוב על המצב ההומניטארי בעזה, ולבקש סיוע נרחב על רקע הצפות הגשמים.

הקמפיין כבר התחיל עם שלל סרטונים שמציגים את מצבם העגום של הפלשתינים באוהלים, תוך פנייה ישירה לקהילה הבינלאומית ולמדינות ערב. הקמפיין נועד למשוך מחדש תשומת לב לעזה, שנדחקה במעט ממוקד השיח הציבורי העולמי מאז הפסקת האש. כל זאת, חרף הדיונים לגבי החלטת מועצת הביטחון של האו"ם בעניינה.

במקביל, בחמאס מנסים להתחמק מסוגיית פירוק הנשק דרך דיאלוג ארוך וחסר פואנטה עם שאר הגורמים הפלשתיניים. יותר מחודש של שיחות וחילופי מסרים עם הרשות הפלשתינית, ועדיין אין הסכמות סופיות על ממשל חדש בעזה. בינתיים אנשי חמאס מתפרסים ברחובות ומהדקים את שליטתם בעומק הרצועה.

הפער המרכזי הוא הדרישה של אבו מאזן ואנשיו מחמאס למסור את הנשק לידיהם, בטענה שזה יכריח את ישראל לסגת לחלוטין מרצועת עזה. אלא שבחמאס דורשים לשמור לכל הפחות על הרובים שלהם "לצורך הגנה עצמית". בכל זאת, רק לפני 18 שנה הם טבחו באנשי הפת"ח. זה לא יהיה צעד חכם במיוחד.

על רקע דברים אלה, האפיק העיקרי למריחת הפסקת האש הוא הערוץ מול האמריקנים. ב"ניו יורק טיימס" דווח בסוף השבוע כי השליח סטיבן וויטקוף מתכנן מפגש נוסף עם בכיר חמאס ח'ליל אל-חיה. כצפוי, נושא המפגש יהיה הפסקת האש, ונראה שבהנהגת ארגון הטרור יעוטו על ההזדמנות.

באופן אירוני, ממשל טראמפ הפך לחבל ההצלה המרכזי שלו. כבר מראשית ההסכם, בארגון ראו בוושינגטון את הערבה העיקרית לשימור הפסקת האש, שבלעדיה ישראל היתה מחדשת את הלחימה בתוך זמן קצר.

השאלה היא עד כמה עמודי התווך, שחמאס סומך עליהם לייצוב הפסקת האש, יחזיקו לאורך זמן. המרכזי שבהם, תהליך החזרת החטופים והחללים, קרוב לסיומו. השניים האחרים – הקמפיין ההומניטארי והדיאלוג הפנים פלשתיני על הנשק – רעועים למדיי. ואפילו האחרון שבהם, ממשל טראמפ, הוכיח פעם אחר פעם שהוא נוטה להתיישר עם מהלכיה של ישראל.

ואכן, אם וויטקוף והיועץ הבכיר ג'ארד קושנר לא יתרשמו שיש עם מה לעבוד, הם יצדדו בצדק בכל החלטה של ירושלים. במובן מסוים, בחמאס מבינים זאת. כבר כעת הם מתדרכים את מחבליהם להקפיד על נהלי ביטחון מחשש לחיסולים. נראה שגם בעזה מפנימים שהסיבוב הבא הוא שאלה של זמן.