מאז מתקפת 7 באוקטובר הלכה והתבררה ההשפעה השלילית של קטאר בעזה - המענקים הכספיים שהגיעו לסכום מצטבר של יותר ממיליארד דולר במהלך השנים, חלחלו למכונת הטרור המקומית וסייעו להכנות של סינוואר לטבח. והנה, גם אחרי שנתיים של מלחמה, מתאפשר לנסיכות המפוקפקת להרחיב את פעילותה בעזה. עושה רושם שמדינת ישראל חוזרת על טעויות העבר, שאותן לא טרחה ללמוד ולהפיק לגביהן לקחים בוועדת חקירה למחדל.
מתחילת הפסקת האש, ועדת השיקום הקטארית הגבירה את העברת האספקה לעזה. לאחרונה ישראל אפשרה דווקא לדוחא להעביר משלוח של כ-88 אלף אוהלים לקראת החורף. יתר על כן, הוועדה מתגאה בחלוקה של מאות אלפי חבילות מזון, בהעברה של ציוד רפואי ובחלוקת מי שתייה בעיר עזה. במקביל, דחפורים ומשאיות מטעם הקטארים עוסקים בפינוי ההריסות ובסלילת דרכים. הכל מתבצע בתיאום עם חמאס ושלוחותיו האזרחיות ברצועה, ותוך חיזוק עקיף של שלטונו. אין מתנות חינם.
כאילו שלא די בכך, אונר"א ממשיכה ללמד את תלמידי רצועת עזה. למרות מאות הקשרים של הסוכנות לארגוני טרור והשפעתה המסיתה, במשך שנתיים לא נמצאה חלופה הולמת. פיליפ לזיראני, מזכ"ל אונר"א, אמר בשבת בתדרוך לתקשורת כי "בעזה יש לנו עדיין 12 אלף אנשי צוות, שמתמקדים בבריאות הציבור ובחינוך. מאז הפסקת האש הם הגבירו את הפעילות שלהם ברצועה".
אי הסכמות בהסדרי היום שאחרי
בה בעת, הממשלה מסרבת לשילוב רשמי של הרש"פ בסדר היום של אחרי המלחמה. אך בפועל, פרויקט המיליציות ברצועה מהווה בעצמו מעורבות של הרשות. חוסאם אל-אסטאל, יאסר אבו שבאב וגורמים אחרים פועלים באור ירוק מרמאללה. חלקם השתייכו בעבר למנגנוני המודיעין שלה. מדובר בעצם ב"ללכת עם ולהרגיש בלי". מהלך שאמנם לא מרגיז את האגף הדתי בממשלה, אבל ספק רב אם יספיק בשביל להוות חלופה שלטונית.
למרות הדיווחים המרובים, לא נראה שהתגבשו עדיין הסכמות סופיות בין הרש"פ לחמאס. לדברי סגן יו"ר הרש"פ חוסיין א-שייח', בשיחות בקהיר, הם הציעו לחמאס להצהיר כי ימסרו את הנשק לרשות הפלשתינית, מה שלכאורה יאלץ את ישראל לסגת מהרצועה. בראיון לערוץ הסעודי "א-שרק", הבהיר הבכיר הפלשתיני שכדי לשכנע את העולם לשקם את הרצועה, יש להשיג הבנות בנוגע הנשק והמשילות. ללא הבנות כאלה, אמר, לא יהיה שיקום של עזה.
בחמאס בצידם מסרבים. לפי דיווחים פלשתיניים, יש בכירים בארגון שמוכנים למסור את הרקטות ולהגיע להפסקת אש ארוכת טווח. המטרה היא להיכנס לתהליך שיקום ארוך ברצועה במטרה לאפשר לארגון לשרוד, ולא להסתבך במלחמה חדשה בעת הנוכחית. הרי בתום שנתיים, המצב במזרח התיכון נוטה לטובת ישראל. הציר האיראני מוחלש אחרי רצף של תבוסות בביירות, בדמשק ובטהרן. ועדיין, גם גורמים אלה לא מוכנים לוותר על הרובים.
בינתיים, מרבית מדינות ערב והאסלאם יושבות על הגדר. אפילו אינדונזיה, שהודיעה כי אימנה כוח של 20 אלף חיילים, הדגישה את הצורך של מנדט ממועצת הביטחון באו"ם. כוח זה, אגב, יעסוק בתפקידי רפואה ובנייה לפי שר ההגנה האינדונזי.
כך או כך, בעזה מתגבש סדר עם מאפיינים דומים לאלה של לפני המלחמה: חמאס שמשקם את כוחו תוך כיפופי ידיים מול הרש"פ, מעורבות גוברת של קטאר ואונר"א, ופתרונות חצי-אפויים של הצד הישראלי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו