הרבה סימני שאלה: כל הפרטים מאחורי ההסכם בין ישראל לחמאס

הסכם החטופים והפסקת האש בשארם א-שייח' מעלה שאלות רבות לגבי פרטיו ולוח הזמנים. חלק מהסוגיות המרכזיות כמו המחבלים הבכירים שאמורים להשתחרר ועומק הנסיגה, עדיין לא התפרסמו במלואם.

כך גם מארג האינטרסים של המתווכות, עתיד רצועת עזה ותהליך שיקום הרצועה נותרו לוטים בערפל. בשורות הבאות ננסה לעשות סדר בנושאים אלה, עד כמה שניתן.

מתי ישוחררו החטופים?

להערכת טראמפ, המתווכים ומקורות בחמאס, תהליך שחרור החטופים יחל ביום שני הקרוב. במהלך סוף השבוע, חמאס אמור להתחיל בהכנת החטופים ב"מקומות בטוחים". 20 חטופים חיים צפויים להשתחרר בפעימה אחת, במסגרת תהליך שיימשך זמן קצר.

ההבנה בין הצדדים היא שלא יתקיימו טקסי תעמולה ציניים כמו בעסקאות קודמות, אך לא ברור אם ארגוני הטרור יעמדו בכך. גם חללים צפויים להשתחרר ביום שני, אך לא כולם. בחמאס טוענים שעליהם "לאתר" קודם את כולם, שכן חלקם הוסתרו במקומות הרוסים.

במקביל, ביום שני יחל גם השחרור של מאות מחבלים. במהלך יום שישי, יתאפשר לאזרחים להגיש ערעורים בבג"ץ נגד שחרורים ספציפיים.

מתי הפסקת האש תיכנס לתוקף?

החל מרגע שממשלת ישראל תאשר את ההסכם, הפסקת האש אמורה להיכנס לתוקפה באופן מיידי. בערב הממשלה צפויה לאשר את ההסכם. בפועל, כוחות צה"ל צמצמו בימים האחרונים את התקיפות והפעילות שלהם למינימום. מדובר בעיקר בפעולות הגנה ובמניעת חזרת אוכלוסייה לעיר עזה.

תוכנית טראמפ מחולקת לשלבים - מה היא כוללת?

המתווה כולל שלב של עסקת חטופים מלאה ושלב שיעסוק ביום שאחרי המלחמה. שלב א' כולל את שחרור החטופים החיים ומסירה של לפחות חלק מהחללים, ובתקווה את כולם. זאת, בתמורה לשחרור 250 מחבלים אסירי עולם, כ-1,700 עזתים שנעצרו ברצועה בחשדות שונים מאז אוקטובר 23', סיום המלחמה ונסיגה חלקית.

שלב ב' אמור לכלול נושאים שעדיין יתנהל לגביהם מו"מ בימים הקרובים: שאלת פירוק הנשק של ארגוני הטרור בעזה, סידורי השלטון החדש, כניסת כוח בינלאומי והמשך של נסיגת כוחות צה"ל. בשלב זה יש מחלוקות מהותיות כמו סעיף הנשק. בעוד במצרים טוענים כי חמאס יהיה מוכן להעביר את הרקטות לידי גוף ערבי, בלשכת הארגון בחו"ל טוענים שהנשק יישאר בחזקתם עד ל"הקמת מדינה פלשתינית וסיום הכיבוש".

איזה מחבלים ישוחררו?

כפי שצוין בסעיף הקודם, לכל הפחות ישוחררו מאות מחבלים מארגוני הטרור השונים, רבים מהם עם דם על הידיים. בין ישראל לחמאס שוררת מחלוקת לגבי ששת האסירים "הבכירים": מרואן ברגותי מהפת"ח, אחמד סעדאת מהחזית העממית, ומחמאס - איברהים חמד, חסן סלאמה, עבדאללה ברגותי ועבאס א-סייד. נכון לערב חמישי, ישראל התנגדה לשחרורם, אבל בסביבת חמאס שואפים להגיע להסכמה על חלקם.

באיזה קווי נסיגה מדובר?

בשלב א' ישראל מבצעת רק נסיגה חלקית ל"קו הצהוב" שהוצג במפת תוכנית טראמפ המקורית עם שינויים קטנים. המשמעות היא יציאה ממרכזי אוכלוסייה, ושמירה על שליטה בכמחצית מרצועת עזה - כולל אזורים אסטרטגיים כמו ציר פילדלפי ורכס ה-70. בשלב ב' הנסיגה אמורה להתרחב, בהינתן שיהיו הסכמות.

מה לגבי האינטרסים של המתווכות ללחוץ להסכם?

אחרי ניסיון החיסול של בכירי חמאס בדוחא, קטאר קיבלה הן התנצלות מראש הממשלה בנימין נתניהו, והן הבטחה אמריקנית להגנה על שטחה ומניעת תקיפות. זאת, בתמורה לחזרתה להליך התיווך.

מצרים קיבלה בתוכנית את ביטולה של תוכנית ההגירה מעזה, שעוררה חששות מגל פליטים נוסף בשטחה. אינטרס אחר הוא שהחות'ים בתימן יפסיקו לאיים על נתיבי השיט בים האדום, מה שיאפשר את חידוש התנועה בתעלת סואץ - מקור הכנסה מרכזי של קהיר.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן חותר לבסס את קשריו הביטחוניים והמדיניים עם טראמפ, שקשורים לעסקאות נשק ולאינטרסים משותפים בסוריה החדשה. שם, קם שלטון אסלאמיסטי פרו-טורקי.

מה הקשר של מדינות ערב האחרות?

איחוד האמירויות מעוניינת להשתלב בסדר היום שאחרי המלחמה בעזה, וכבר היום מעורבת בשורה של פרויקטים הומניטריים בעזה, כחלק ממבצע "הפרש האציל". מהלך זה מסייע למתג את הסכמי אברהם כדרך להשפיע על מדינת ישראל. סעודיה, שעמדה מאחורי המהלך הבינלאומי של גל הכרות במדינה פלשתינית, מקבלת נתיב מסוים להקמת מדינה כזו. עם זאת, לא ברור אם הדבר יספיק בעיניה בשביל חזרה לתהליך הנורמליזציה. ירדן חתרה להשקיט את האוכלוסייה הפלשתינית הגדולה בשטחה, שאנשיה יצאו לרחובות במחאות תמיכה בעזה ובחמאס.

האם חמאס יוכל להשתקם?

כן. ככל שהנסיגה תעמיק, לארגון הטרור יתאפשר לפעול ביתר חופשיות: לגייס מחבלים חדשים לשורותיו, לבצע אימונים, למנות מפקדים חדשים, לפתח אמל"ח ותשתיות ועוד. קל וחומר אם במסגרת הסכמה על השלב השני, ישראל תיסוג מציר פילדלפי. לפי דיווחים ערביים, מעבר רפיח ייפתח לשני הכיוונים, מה שעלול לאפשר חזרה של מחבלים מחו"ל.

עם זאת, תהליך זה צפוי להימשך זמן רב, שכן ארגוני הטרור איבדו רבבות מחבלים ואת שדרת הפיקוד שלהם. כאן השאלה נותרת פתוחה לגבי עד כמה ממשל טראמפ והקהילה הבינלאומית יאפשרו לישראל למנוע התעצמות מחודשת של חמאס, כולל לתקוף מחבלים, בכירי ארגונים ותשתיות טרור בתהליך הקמה, ואף לפתוח במבצעים חדשים בשנים הקרובות.