נשיא איראן מסעוד פזשכיאן אמר היום (חמישי) במהלך ביקור בפרובינציית הורמוזגן כי לאיראן אין כל ברירה אחרת אלא להעביר את בירתה מטהרן לעיר אחרת בדרום המדינה. טהרן, המונה למעלה מ- 10 מיליון תושבים - אחראית לצריכת רבע מאספקת המים באיראן, מתמודדת עם התרחבות יתר, צפיפות אוכלוסין וחשש כבד מפני שקיעת קרקע.
פזשכיאן הודה כי העלה את ההצעה בפני המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, עוד בשנה שעברה, הצעה שספגה ביקורת רבה. לטענתו, המשברים העומדים בפני טהרן ודילול המשאבים הוא כה דרמטי, שלאיראן אין ברירה נוספת אלא להעביר את עיר הבירה לעיר אחרת. את הדברים אמר במהלך ביקור בפרובינציית הורמוזגן, פרובינצייה הממוקמת במפרץ הפרסי מול דובאי. מקום שנתפס בעיני הנשיא האיראני כחלופה ראויה לטהרן.
"האזור הזה ממוקם לחופי המפרץ הפרסי ומספק גישה ישירה למים ולפיתוח יחסי סחר וכלכליים". פזשכיאן המשיך ואמר כי "הבעיות העומדות בפני המדינה כיום מחייבות אותנו לכוון את נתיב הפיתוח לכיוון המפרץ הפרסי. טהרן, קאראג' וקזבין מתמודדות כעת עם משבר מים, משבר שאין לו פתרון פשוט".
טהרן נוסדה תחת השליט הראשון של שושלת קאג'אר באיראן, אע'א מוחמד ח'אן, לפני יותר מ – 200 שנה. זוהי אינה הפעם הראשונה שנשיא איראני מציע להעביר את בירת המדינה, הראשון לעשות זאת היה מחמוד אחמדינג'אד בתחילת שנות האלפיים. לאחר מכן, הנשיא לשעבר חסן רוחאני העלה את הרעיון מחדש בעקבות משברי המים, הדלק והדיור שכבר החלו לצוץ בטהרן והרחיק לכת עד כדי גיבוש תוכנית ממשית. פזשכיאן העלה את הרעיון גם בתחילת השנה הנוכחית כדרך לפתור בעיות כמו צפיפות אוכלוסין, מחסור במים, מחסור בחשמל וזיהום אוויר.
חרף הדיונים הרבים הרעיון מעולם לא יושם עקב אילוצים כלכליים. העברת עיר הבירה היא הליך שייקח זמן, כסף ומשאבים רבים ואף עלולה לשנות את הזהות התרבותית של המדינה בצורה משמעותית. זה לא סוד שהכלכלה האיראנית חלשה מתמיד והריאל, המטבע של המדינה, צנח לשפל היסטורי בחודש שעבר.
פזשכיאן התריע זה מכבר מפני משבר המים המחמיר באיראן ואמר "בשנה שעבר, כמות המשקעים הייתה 140 מ"מ, בעוד שהתקן הוא 260 מ"מ; משמעות הדבר היא שכמות המשקעים ירדה בכ-50 עד 60%. השנה, המצב קריטי לא פחות". לפי הערכות אחרונות כמות המשקעים בשנת 2025 עומדת על קצת פחות מ-100 מ"מ. פזשכיאן הוסיף: “צמצום המים מאחורי הסכרים, ייבוש חלק מהבארות והעלויות הגבוהות של הובלת מים מאזורים אחרים, כל אלה מצביעים על הצורך בשינוי גישה".
סכרי טהרן מספקים בדרך כלל 70% ממי הבירה, כאשר 30% הנותרים סופקו ממשאבים תת-קרקעיים. עם זאת, כמות גשמים נמוכה ואידוי מוגבר הפחיתו את חלקם של הסכרים והגבירו את הלחץ על מי התהום.
פזשכיאן הוסיף כי "פיתוח ללא התחשבות בהשפעה על משאבים והוצאות יביא אך ורק להרס. באזורים מסוימים, הקרקע שוקעת עד 30 ס"מ בשנה. זהו אסון ומראה שהמים תחת רגלינו אוזלים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו