בזמן שסיוע ממשיך להגיע לעזה: הדרוזים בסוריה סובלים ממשבר הומניטרי

בעוד הקהילה הבינלאומית מתמהמהת, המשבר ההומניטרי הולך ומחמיר בדרום סוריה. הנהגת העדה הדרוזית בישראל מפרסמת היום (רביעי) קריאה נואשת לממשלת ישראל, לאומות המאוחדות ולגופי סיוע בינלאומיים לסייע לדרוזים באזור. בהנהגה קוראים להצניח מיידית מזון, תרופות וציוד הומניטרי במחוז א-סווידאא'.

"בני עמנו עוברים טיהור אתני ורצח שיטתי מתחת לאפו של העולם החופשי, חייבים להצניח מזון בסווידא", אמר השייח' מואפק טריף, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל. "אני קורא למנהיגי העולם – לנשיא טראמפ, לנשיא מקרון, לראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר, למזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש ולכל מי שזעק לנוכח זוועות המלחמה ברחבי העולם - כפי שידעתם לדרוש כניסת סיוע הומינטרי בעבר, כך עליכם לעשות כעת בסוריה ולהצניח משלוחי מזון וציוד הומניטרי".

"העדויות שאנו שומעים מזכירות את ימי השואה החשוכים - רצח שיטתי, פגיעה בסמלי הדת, ואף פגיעות מיניות רבות כלפי הדרוזים בסווידא. תוך ימים ספורים נראה קריסה מוחלטת של מחוז שלם – על כל יושביו. זהו מבחן מוסרי לעולם החופשי. כל יום נוסף של שתיקה הוא יום שבו ילדים מתים בצמא", הוסיף מנהיג העדה.

מעבר לכך, בהנהגה קוראים למדינת ישראל לאפשר פתיחת מסדרון הומניטרי דרך גבולה הצפוני, שיאפשר הכנסת ציוד וסיוע. ובמקביל – יש לאפשר לכוחות הצלב האדום להיכנס לשטחי סווידא לצורך טיפול בפצועים, חולים ועקורים.

על פי העדויות שאספו בני העדה הדרוזית בישראל, מאז ה-14 ביולי, המחוז כולו נמצא במצור הרמטי. במחוז אין חשמל, אין מים זורמים, אין תשתית תקשורת מתפקדת, והתושבים סובלים ממחסור בדלק ובגז. רוב משאבות המים אינן פועלות, ובמחוז כולו זמינים רק 17% מכמות המים היומית הנדרשת – בעיקר ביישובים שקלטו עקורים. 85,000 משפחות חיות בחושך ומתמודדות עם צמא ועם חוסר ודאות.

חמור מכך, במחוז יש מחסור בקמח, והולכים ומתפשטים מקרים של רעב, במיוחד בקרב ילדים וקשישים. גם בתי חולים אינם מצליחים לפעול בתנאים הקיימים. לפי הדיווחים, חמישה מהם הפסיקו לתפקד, ואלפים נותרים ללא תרופות, חיסונים, או אפילו מים לשטיפת פצעים. ברחובות העיר א-סווידאא' עצמה, עדיין פזורים מאות גופות שלא מקבלות טיפול.

על פי נתונים שנאספו על המשבר במחוז א-סווידאא' על ידי חדר המצב בעדה הדרוזית בישראל, שעוקב אחר ההתפתחויות: 1,800 אזרחים נהרגו, 557 חטופים, כולל נשים וילדים רבים ו-223 אלף בני אדם נעקרו מבתיהם.

בנוסף, 85 אלף בתי אב מנותקים מחשמל ומים, 70% ממשאבות המים מושבתות; רק 17% מצריכת המים הנדרשת זמינה. קיים פער יומי של מעל 100 טון קמח – אין לחם. מחסור חמור בשמן, סוכר, קטניות ומזון יבש, אין דלק, גז או סולר – רכבי חירום משותקים.

חמישה בתי חולים קרסו ואין שירות רפואי לנזקקים ואין אינטרנט או תקשורת מבצעית בשטח.