התמונות והסרטונים שנשלחו מסווידא לדרוזים בישראל לא השאירו מקום לספק כי תהיה כאן התפרצות זעם והזדהות שיהיה קשה לעצור. הצילום של איש דאע"ש, מאנשי א-שרע, בועט במצנפת - סמל דת עבור העדה הדרוזית - ודורך עליה, או התמונה של טרוריסט מגלח זקן של איש דת מוכר, היה בהם די כדי שאלפי דרוזים צעירים מהגליל והכרמל ינענענו את גדר הגבול ויכנסו אל עומק האדמה הסורית כדי לעמוד לצד אחיהם.
זו הייתה מצווה אחת מתוך שלוש מצוות הדת הדרוזית. האמונה באל, שמור אחיך, ושמור את לשונך. וזו הייתה בעצם הירייה למעין מלחמת קודש של הדרוזים נגד אלו שבאים לכלותם.
הדרוזים בסוריה סבלו שנים רבות ממשטרו של אסד שאילץ אותם להסתיר את סממני הזהות שלהם. היו רבות ורבים מבני העדה הדרוזית שנישאו לעלווים או סונים. דווקא נפילתו של אסד בישרה עידן חדש בחיזוק הזהות הדרוזית.
אירועי הימים האחרונים היו סתירת לחי מצלצלת לכל מי שהאמין שא-שרע עם החליפה והעניבה יהיה שונה מא-שרע עם הזקן והתפיסות הג'יהאדיסטיות. הסרטונים שצפיתי בהם הזכירו לי סממנים נאצים של השפלה ודיכוי - הפעם של דרוזים במקום יהודים, לעיני כל ובאותה האכזריות.
אל יטעה הציבור הישראלי - גם אם מדובר כאן בעיתות כעס על גרירת רגליים והתנהלות המדינה בסוריה, אין מדובר חלילה בפגיעה בנאמנות המוחלטת של הדרוזים לישראל. יש כעס על ממשלת ישראל שהסתפקה בהצהרות, והאינתיפאדה הדרוזית בימים האחרונים הזכירה לממשלת ישראל כי מדובר כאן בציבור זקוף שלא יוותר עד שיחזור השקט והכבוד לדרוזים בסוריה.
באופן אישי התנגדתי לצעד החריף של הצעירים לחצות את הגבול, כי לצערי הרב יכול היה הדבר לגרום לאסון - חטיפה או רצח של אותם הצעירים הדרוזים. עם כל ההבנה למניעים הכנים שנובעים מהזדהות מוחלטת של הצעירים עם אחיהם בסוריה, הצעד פגע במאבק כי הוא הסיט את תשומת הלב מעצם מלחמת ההשמדה שמנהלים הג'יהאדיסטים נגד הדרוזים אל עצם חציית הגבול.
היום הזה ייזכר כיום תפנית ביחס לדרוזים במזרח התיכון - זה לא מאבק על הפקעת אדמות או חוק הלאום, אלא מאבק אמיתי על הישרדות העדה שסבלה שנים מרדיפות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו