דיווחים באיראן: גל רדיפה קשה נגד המיעוט הכורדי

איראן נמצאת ב עיצומו של גל רדיפות חסר תקדים נגד המיעוט הכורדי בדרום מערב המדינה, הכולל גם הוצאות פומביות להורג של מי שחשוד בהשתייכות למחתרת הכורדית. 

קרן השלום האירופית (EPF) פרסמה גינוי חריף של ממשלת איראן על המעצרים וההוצאות להורג השרירותיים של אזרחיה.בהצהרה שפורסמה ב-27 ביוני 2025, הביע נשיא ה-EPF, סאפן הום, דאגה עמוקה מגל הדיכוי הפוליטי המתעצם בשבועות האחרונים.

הוא תיאר את ההוצאות להורג כ"צורה הקיצונית ביותר של ענישה אכזרית, לא אנושית ומשפילה, שאסור שתיושם בשום פנים ואופן". ההצהרה אישרה כי שלושה אנשים שהואשמו בריגול הוצאו להורג במהלך הסכסוך בן 12 הימים בין איראן לישראל, ולאחר מכן שלוש הוצאות להורג נוספות ב-25 ביוני, יום אחד בלבד לאחר שהוכרזה הפסקת אש. 

על פי דיווחים בכלי התקשרות באיראן, הדיכוי החריף במהלך 12 הימים האחרונים של הסכסוך בין איראן לישראל, כאשר הרשויות האיראניות פתחו בקמפיין נרחב של מעצרים והוצאות להורג תחת התירוץ של ביטחון לאומי. כלי תקשורת מקומיים דיווחו כי הסיבה לגל הדיכוי הגובר היא אמונה במשטר כי גורמים במחתרת הכורדית שיתפו פעולה עם ישראל וסייעו לסוכניה לחדור עמוק לתוך שטחה של המדינה. 

על פי המרכז לזכויות אדם באיראן (CHRI), יותר מ-700 בני אדם נעצרו בערים ברחבי המדינה, ומאות נוספים נעצרו בטהרן בלבד. רבים מהמטרות הם פעילים ובני מיעוטים דתיים ואתניים. מחסומים הוקמו באזורים עירוניים ובאזורי גבול כדי להקל על מעצרים, בדגש מיוחד על אזרחים ללא שייכות פוליטית ידועה. ה-CHRI תיעד את השימוש במשפטים מזורזים, לעתים קרובות ללא ייצוג משפטי או הליך משפטי תקין, ומדווח כי עצורים רבים מוחזקים בבידוד או עוברים עינויים. ה-CHRI מזהיר כי הוצאות להורג נוספות צפויות בקרוב וקורא לגורמים בינלאומיים ללחוץ על איראן לעצור את הפרות זכויות האדם הללו.

ארגון זכויות האדם Hengaw מילא תפקיד חיוני בתיעוד המצב בשטח, במיוחד במחוזות בעלי רוב כורדי. על פי הדו"ח האחרון של הנגאו, מאז פרוץ הלחימה עם ישראל, נעצרו לפחות 734 אנשים במחוזות שונים באיראן, חלק ניכר מהם כורדים. בין העצורים לפחות 32 נשים ושמונה אזרחים אירופאים. העצורים הואשמו באישומים גורפים כגון "ריגול למען ישראל", "תעמולה נגד המדינה" ו"הפרעה לדעת הקהל". המעצרים, המאותתים על מאמץ מרוכז של כוחות הביטחון לדכא מחאה ולחנוק זכויות אזרח, מדגישים את השימוש בשיח הביטחון הלאומי כדי להצדיק דיכוי נרחב.

הדיכוי המתגבר השפיע באופן לא פרופורציונלי על אזורים כורדיים. מחוזות כרמאנשאה ומערב אזרבייג'ן (אורמיה) רשמו את מספר המעצרים הגבוה ביותר, עם 126 ו-59 בהתאמה. על פי הנגאו, לפחות 26 מהעצורים הן נשים ונערות כורדיות, כולל 18 קטינות שנעצרו במהאבאד בגין פעילות הקשורה לרשתות חברתיות. נתונים אלה מדגישים אסטרטגיה רחבה יותר בהובלת המדינה לדיכוי מעורבות אזרחית ופוליטית כורדית, עם דגש מיוחד על נשים וצעירים.

לדיכוי ממוקד זה יש גם משמעות סמלית עמוקה יותר במסגרת תנועת "ג'ין, ג'יאן, אזאד'" (נשים, חיים, חופש), קריאה עוצמתית להתכנסות בקרב קהילות כורדיות. מעצרן של נשים ונערות כורדיות בפרט משקפים מאמץ לערער את התנועה האמנציפטורית הזו. נראה כי גל מעצרים זה הוא חלק מניסיון מתואם של הרשויות האיראניות לפרק את האקטיביזם הכורדי, לרסן את ההשתתפות האזרחית ולחנוק את חופש הביטוי באזורים שוליים. על ידי הפיכת ביטוי שליו ברשתות החברתיות לפליליות ותיוגו כאיום על הביטחון הלאומי, הרשויות האיראניות מנסות באופן פעיל לפרק את היסודות החברתיים של החוסן הכורדי בקרב הצעירים. הפגיעה הנרחבת בעם הכורדים מצד המדינה האיראנית על רקע הדיכוי המתמשך סוקרה גם על ידי כלי תקשורת בינלאומיים.