אל תוותרו עלינו – דור העתיד דורש נורמליזציה

בשכונה שלנו במזרח התיכון, הנעה במהירות בין תקווה לאיום, קשה שלא להרים גבה כשנשמעות הערכות לפיהן ממשל טראמפ שוקל לקדם הסכם ביטחוני עם ערב הסעודית, גם ללא דרישה להשלמת נורמליזציה עם ישראל. אם אכן מדובר בכיוון אסטרטגי חדש, הרי שמדובר בטלטלה אזורית של ממש – ואולי החמצה היסטורית.

הסכם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה איננו עוד "תוספת" להסכם מדיני בין ארצות הברית לסעודיה - הוא מפתח לשינוי אינטגרלי של המזרח התיכון כולו. זהו שלב מתבקש ביצירת ברית מתונים אזורית, שתעמוד כחיץ מול הציר הרדיקלי שמובילה איראן דרך הפרוקסים שלה בדמות חמאס, חיזבאללה והחות'ים. זוהי הזדמנות לעצב מחדש את המזרח התיכון, לא רק דרך בריתות ביטחוניות ומסדרונות סחר, אלא גם דרך שיתופי פעולה אזרחיים וחינוכיים בין עמים.

נורמליזציה איננה רק אקט דיפלומטי, היא הצהרה אזורית על שינוי כיוון. היא הכרה הדדית, מלאה, שמנרמלת את עצם קיומה של ישראל כמדינה לגיטימית במרחב, לא כישות חיצונית, אלא כמרכיב טבעי מהמזרח התיכון. היא פותחת פתח לשיתופי פעולה אזרחיים, לחינוך, לתרבות, למפגש בין אנשים והיא גם מחזקת את הכוחות המתונים בתוך המדינות עצמן.

לעומת זאת, הסכם ביטחוני בין ארה"ב לסעודיה ללא הדרישה לנורמליזציה עם ישראל, עלול לשדר למדינות האזור בדיוק את ההפך: שישראל אמנם חזקה, אך אינה שייכת, נטע זר. זהו מסר שמשרת ישירות את הנרטיב של הקיצוניים באזור. דווקא כעת, אחרי שראינו מה תוליד ברית של קיצוניות וטרור – מתינות אזורית והסכמים המנרמלים את מקומה הבלתי מתפשר של ישראל כחלק מהאזור, היא אינטרס ביטחוני ראשון במעלה.

כחלק מהחזון הזה, הקמתי לפני כשש שנים את רשת MENA4, רשת אזרחית-חינוכית המחברת בין ארגוני צעירים מישראל, המזרח התיכון וצפון אפריקה, בין אם מדובר בארגונים מתונים ממרוקו, ירדן, בחריין, איחוד האמירויות, אזרבייג'ן או מדינות אחרות. המטרה פשוטה: לחנך את הדור הבא למפגש, לשותפות, ולחזון אזורי שאינו נשען על שנאה, אלא על עשייה משותפת ותקווה.

הרשת, שהוקמה בהשראת הסכמי אברהם, נועדה להשלים את ההיבטים הצבאיים והכלכליים של ההסכמים, ולהעניק להם עומק תרבותי ואנושי. כאיש חינוך, העוסק מרבית חיי במפגש חינוכי בין יהודים וערבים בישראל ובאזור, האמנתי שנדרש מעגל משלים: לא עוד רק "שלום קר" בין ממשלות, אלא חיבורים חיים בין קהילות.

עד לאוקטובר 2023, נראה היה שהאזור צועד לשם בצעדי ענק. ראש ממשלת ישראל ויורש העצר הסעודי דיברו בלשון דומה: ההסכם בין המדינות לא רק אפשרי, אלא מתבשל. הוא אמור היה להטות את הכף האזורית, לפתוח את מסדרון הסחר IMEC מהודו, דרך סעודיה וישראל ועד לאירופה, ולהציב שיא חדש למשמעותם האדירה של הסכמי אברהם. ואז הגיעה שבת השבעה באוקטובר.

במפגשים עם צעירים ברחבי האזור, בין אם באבו דאבי, ברבאט או בבאקו, אני שומע קול ברור: אל תתנו לאויבי הדיאלוג לקבוע את מהלך ההיסטוריה. קול שמתחבר לנתונים שפורסמו לאחרונה בסקר שנערך בינואר 2025 על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי  (INSS) והקואליציה לביטחון אזורי, מראים כי 72% מהישראלים תומכים במהלך מדיני כולל, הכולל את החזרת החטופים, נורמליזציה עם סעודיה, וקואליציית ביטחון אזורית.

הציבור מוכן, השאלה היא אם ההנהגה תעמוד בגודל האתגר. בחירה לקדם הסכם ביטחוני בין ארה"ב לסעודיה תוך דילוג על נורמליזציה עם ישראל, ייתכן ותהיה ויתור על ההזדמנות האסטרטגית הגדולה של זמננו. נורמליזציה איננה רק סמל, היא נקודת מפנה ביטחונית, כלכלית ואזרחית.

דווקא מתוך ההרס שהביאה עלינו מלחמת 7 באוקטובר, נוצרה גם הזדמנות גאו-פוליטית לשנות את כיוונה של הרוח, לבסס שותפות אזורית חדשה שתעצים את המתונים ותבודד את הקיצוניים. עבורי, זהו המשך ישיר ועמוק של המפעל הציוני: להבטיח לעם היהודי קיום משגשג, בטוח וצופן פני עתיד.

הכותב הוא מייסד רשת MENA4 וחבר בקואליציה לביטחון אזורי.