בדרך להיפגש עם טראמפ? מפריז ועד ירושלים, השבוע הסוער של א-שרע

האם נשיא סוריה אחמד א-שרע ייפגש עם נשיא טראמפ בשבוע הבא? לפי דיווח של ה״וול סטריט ג׳ורנל״ נעשתה פנייה כזאת מהצד הסורי, וזאת בעיצומה של מערכה דיפלומטית של דמשק שהגיעה לשיאה הזמני בביקורו בפריז השבוע, על רקע העימותים בין קבוצות המקורבות לשלטונו והאוכלוסייה הדרוזית.

על פי הדיווח, א-שרע העביר מסר לבית הלבן בבקשה להיפגש עם טראמפ במהלך ביקורו הקרוב במדינות המפרץ. המסר הועבר באמצעות ג'ונתן באס, פעיל רפובליקני תומך טראמפ ומנכ״ל חברת הגז Argent LNG שביקר בסוריה לאחרונה ודרך הלובי הסורי בוושינגטון, כאשר המנהיג הסורי מעוניין להציג בפני טראמפ חזון של שיקום בסגנון תוכנית מרשל, שבו חברות אמריקאיות יקבלו עדיפות על פני חברות מסין.

לפי גורמים המעורים בהכנות לביקור ששוחחו עם העיתון האמריקני, מנהיגי המפרץ צפויים ללחוץ על טראמפ להשתלב בתוכנית הגדולה שלו לייצוב המזרח התיכון.

המטרה המיידית של א-שרע היא כמובן ביטול הסנקציות האמריקניות עליו ועל סוריה, והממשל האמריקני כבר העביר לדמשק רשימת תנאים לצורך כך, ביניהם השמדת נשק כימי, שיתוף פעולה במאבק בטרור, הרחקת לוחמים זרים מתפקידים בכירים וסיוע באיתור עיתונאי אמריקני נעדר. כחלק מהניסיון להיענות לדרישות אלו עצרה ממשלת א-שרע שני מנהיגים של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ואת ראש החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית, וכן פשטה על משרדי ארגונים פלסטיניים וסגרה אותם.

בינתיים, השבוע כבר היה איתות אמיתי מוושינגטון: ממשל טראמפ נתן אור ירוק ופטור מהסנקציות על מנת שקטאר תוכל להעביר תשלום של 29 מיליון דולר מדי חודש למשך שלושה חודשים למימון משכורות במגזר הציבורי בסוריה. לפי הדיווחים, הסיוע הקטארי, שיופעל דרך תוכנית הפיתוח של האו״ם, יאפשר העלאת שכר של 400% ליותר ממיליון עובדי מדינה, אך הוא מוגבל למגזר האזרחי בלבד ולא יכלול את משרדי הפנים והביטחון.

כאמור, השבוע ביקר א-שרע לראשונה במדינה מערבית כשהגיע לצרפת שם נפגש עם הנשיא מקרון (וגם לא ויתר על ביקור באייפל). הנשיא הצרפתי למעשה הודיע כי צרפת תתמוך באי חידוש הסנקציות של האיחוד על סוריה בחודש יוני. במסיבת העיתונאים אמר מקרון: ״הקהילה הבינלאומית חייבת להיות מוכנה לתמוך בתהליך שיקום סוריה. נעבוד עם השותפים האמריקנים והאו״ם כדי לסייע לה״.

מדינות האירופה היו מהירות בחידוש הקשרים הדיפלומטיים עם סוריה לאחר המהפכה, למרות העובדה שמנהיגיה עמדו בראש ארגוני טרור ושרי החוץ של האיחוד הגיעו לדמשק ימים ספורים לאחר שאסד נמלט ממנה.

למרות זאת, שתי מדינות מרכזיות מובילות את ההתנגדות להסרת הסנקציות, או לפחות מקשות עליה: קפריסין ויוון. מכיוון שהאיחוד מקבל את החלטותיו בקונצנזוס הן מחזיקות בכוח אמיתי. הסיבות לכך מצידן ברורות: הן חוששות לגורל המיעוטים במדינה, אליהם לשתי המדינות קשר תרבותי עמוק והן חרדות גם מההשפעה הטורקית על דמשק. אל המדינות ההלניות מצטרפת גם לישראל, שביחד נראה שמרכיבות ברית אזורית דיפלומטית מרכזית.

על רקע זה אפשר לראות גם את החדשות האחרונות הקשורות ביחסי ישראל סוריה, במרכזו הפרסום ב״רויטרס״ על מגעים עקיפים בתיווך איחוד האמירויות בין ירושלים לדמשק. ב״ישראל היום״ פורסם כי המגעים הללו עשויים להוביל גם ליחסים ארוכי טווח, כאשר "בימים הקרובים צפויים להגיע לדמשק שני שליחים לא רשמיים מטעמו של הנשיא טראמפ, כחלק ממאמצי ארה"ב לבחון את המדיניות של הממשל החדש בסוריה.

עופר ברונשטיין, היועץ הישראלי של נשיא צרפת, אישר כי נושא היחסים עם ישראל עלה בשיחה של א-שרע ומקרון. "א-שרע אישר שסוריה מקיימת שיחות ישירות ולא ישירות עם ישראל. א-שרע ביקש מצרפת לסייע בקידום הקשר והשיח עם ישראל. הוא לא פוסל שבקרוב גם סוריה תנרמל את היחסים עם ישראל".

״סוריה, לבנון ובעתיד אני מאמין שגם עיראק, מעוניינות בתהליך מדיני שיוביל להכרה בישראל. עם לבנון כבר יש מגעים ישירים ולא ישירים בעיקר סביב נושאים ביטחוניים. עם סוריה יש שיח מתקדם, הרכבת שתשנה את המזרח התיכון כבר יצאה ודברים יזוזו בקרוב, עכשיו השאלה מתי ישראל תעלה עליה״, הוסיף ברונשטיין.