נציגת האיחוד האירופי למדיניות חוץ וביטחון, קאיה קאלאס, חשפה רק לאחרונה מהלך דרמטי: עד שנת 2027 הארגון יתקצב את הרשות הפלשתינית ב־1.6 מיליארד אירו. המטרה היא לסייע לרשות הפלשתינית להגיע לאיזון תקציבי.
מדובר בתולדה של מזכר הבנות בין בריסל לרמאללה בקיץ 2024. אחת המרכזיות שבהן הייתה להפסיק את ההסתה במערכת החינוך הפלשתינית. ואולם, כמעט שנה לאחר מכן לא חל שינוי כלשהו בחומרי הלימוד.
הרשות, ששואפת להציג פנים חדשות בימים אלה, ממשיכה לקדם נרטיבים אנטישמיים ולתמוך בטרור נגד ישראל בבתי הספר. ובאיחוד האירופי? שם מתנהלים בעצלתיים ומתמקדים ברפורמות הכלכליות והמינהלתיות שהרשות התחייבה להן.
מזכר ההבנות נולד כתוצאה ממשבר כספים ברשות. עיקריו קבעו שרמאללה תקיים רפורמות ובתמורה האיחוד העביר 400 מיליון אירו לקופה המתרוקנת של רמאללה. רוב הרפורמות נגעו לענייני פנים: "מודרניזציה של הממשל", "מאבק בשחיתות", "קידום שלטון החוק ושקיפות", רפורמות במערכות הכלכלה והרווחה.
כמה מהן נגעו גם לישראל כמו הכנת תוכנית לרפורמה במערכת החינוך. נוסף על כך, בפברואר הודיע אבו מאזן על ביטול סעיפים במערכת התשלומים למשפחות מחבלים – אסירים והרוגים.
יחד עם זאת, הוחלט על "סיוע כספי רוחבי", שמאפשר את המשך התמיכה בדרכים אחרות. יתר על כן, בכינוס של הפת"ח שנערך כשבועיים לאחר התיקון, אבו מאזן הדגיש: "אמרתי לכם כבר פעם, גם אם יישאר לנו גרוש אחד, הוא מיועד לאסירים ולשהידים. לעולם לא נאפשר לוותר על אף התחייבות". ברמאללה מבהירים כי אחד השיקולים המרכזיים בתיקון היה לחדש תוכניות סיוע בינלאומיות שהוקפאו.
גורמים רשמיים בישראל ובאיחוד האירופי אישרו כי התיקונים הקשורים לישראל היו חלק משמעותי במזכר. בירושלים תיארו זאת כ"צעד תקדימי". בכירי הארגון מודעים היטב למצב. שר החוץ גדעון סער אף עדכן אותם על המשך התמיכה במחבלים בביקורו האחרון בבריסל.
אלה לא רק הצהרות. הנה רק דוגמה אחת מתוך שני מחקרים של מכון IMPACT-SE שפורסמו במארס ובאפריל. בכיתה ט', התלמידים לומדים בשיעור חברה כי "התנגדות" ו"התנגדות חמושה", מהוות זכות טבעית ולגיטימית שנתמכת על ידי החוק הבינלאומי.
ישראל מוצגת כמשטר קולוניאלי והחלטת האו"ם מצוטטת באופן מעוות כדי לטעון שלאומות יש זכות ל"מאבק חמוש" כדי להשתחרר ממנו. השיעור מציג דוגמאות ל"התנגדות חמושה" ו"התנגדות שלווה/לא אלימה", שתיהן בדרך כלל בהקשר הישראלי־פלשתיני, ועם הגדרה מאוד נרחבת וסלחנית למונח "שלווה".
מאורעות תרפ"ט, שבמהלכם נרצחו 133 יהודים, מוצגים כדוגמה ל"התנגדות כזאת". כך גם האינתיפאדה הראשונה. טבח הספורטאים במינכן? לפי החוברת מדובר ב"התנגדות לגיטימית". במכון המחקר מדגישים כי כל הדוגמאות מציגות תוכן שנלמד כעת אצל הפלשתינים.
מנכ"ל "אימפקט SE" מרקוס שף אמר ל"ישראל היום" כי "הרשות הפלשתינית חתמה על הסכם עם האיחוד האירופי לביצוע רפורמה בתוכנית הלימודים, אך במקום זאת אנחנו רואים שוב שהיא ממשיכה להטביע באופן עמוק שנאה ואלימות בתוכנית הלימודים ולהמשיך בחוצפה ללמד תכנים של אנטישמיות, האדרת טרור ודה־הומניזציה של ישראלים. כיתות הלימוד הפלשתיניות נותרו כר גידול לקיצוניות עם חומרי לימוד חדשים שמחזקים את אותם נרטיבים ישנים ומסוכנים".
ואכן, מדובר במדיניות שמוכתבת מלמעלה. בשבוע שעבר התכנסה המועצה המרכזית הפלשתינית ברמאללה וחידשה את תפקיד סגן יו"ר הרש"פ. בהצהרה המסכמת של אותו כינוס הודגש: "ההתנגדות העממית השלווה/לא אלימה היא הדרך הטובה ביותר להשגת מטרותינו הלאומיות".
גורם באיחוד האירופי ששוחח עם "ישראל היום" אמר כי "נעשים ניסיונות כנים מצד האיחוד האירופי לגרום לרשות הפלשתינית לשנות את התכנים המסיתים במסגרות החינוך הפלשתיניות וגם לשינוי מנגנון התשלום לאנשים שהורשעו בטרור או למשפחות של טרוריסטים, אבל זה לוקח זמן. לפלשתינים הובהר שיש חובה לקדם את הרפורמות הקשורות למערכת החינוך כדי שיחסיהם עם ישראל ישתפרו.
הם ואנחנו צריכים את ישראל כדי להוביל למצב טוב יותר בין העם הפלשתיני לישראל, ולא די בתמיכה כספית של האיחוד ומדינות ערב. הובהר לרשות הפלשתינית שללא קידום והטמעת הרפורמות הכלליות ואלה הקשורות לישראל, הם לא יקבלו את המענקים המלאים שהם אמורים לקבל מהאיחוד".
במסמך העקרונות שנחתם בין הרשות לאיחוד, ושאת תוכנו אנחנו מביאים כאן לראשונה, מתחייבת הרשות על "הכנת תוכנית לרפורמה בחינוך, כולל מודרניזציה של תוכנית הלימודים", ועל "רפורמה בתוכנית הלימוד".
כאמור, רוב הרפורמות נוגעות בעניינים פנימיים ואילו ישראל מוזכרת רק בהקשר של "שיפור היחסים בין ישראל לרשות הפלשתינית ובכלל זה תשלומים שוטפים של כספי המיסים המגיעים לרשות והסרת הגבלות גישה על עובדים פלשתינים". למרות זאת, כבר במעמד החתימה החליטו באיחוד האירופי להעביר את התשלום בשלוש פעימות ובכפוף להתקדמות ברפורמות.
ביולי 2024 נכתב במסמך כי "לאחר החתימה על מכתב זה, תבוצע העברת תשלום ראשוני מתוך השלושה. עד סוף אוגוסט, הרשות הפלשתינית מתחייבת להפגין התקדמות ממשית ביחס לפעולות המפורטות בנספח.
הצדדים שואפים להסכים על רפורמות במסגרת התוכנית, ולקבוע את אבני הדרך בשתי הפעימות הבאות וחצי שנה קדימה, דבר אשר יוביל לתשלום השני. אחרי שהתוכנית המלאה תוסכם על הצדדים יועבר בחודש ספטמבר התשלום השלישי. תשלומי פעימות נוספים ותקופתיים במסגרת תוכנית האיזון ארוכת הטווח לרשות ישולמו לאחר מכן על סמך ההתקדמות שנעשתה".
כעת אומרים באיחוד כי למעשה התעדוף של הרפורמות ברשות מתמקד קודם כל בהיבטים שאינם קשורים לישראל, אלא ליכולת של הפלשתינים לקיים ממשל תקין. דובר באיחוד האירופי מסר ל"ישראל היום" כי "ב־14 באפריל 2025, האיחוד האירופי הציג תוכנית רב־שנתית מקיפה של תמיכה בשווי של עד 1.6 מיליארד אירו ברשות הפלשתינית הכוללים מענקים והלוואות.
מצד אחד, התוכנית נותנת מענה לצרכים הדחופים ביותר של פלשתין, בונה יכולות מוסדיות ותומכת ביישום סדר היום של הרפורמה הפלשתינית; מצד שני, היא מקדמת את ההתאוששות והחוסן הפלשתיני. התוכנית שהוכנה עבור השנים 2027-2025 נבנתה סביב שלושה עקרונות מרכזיים: תמיכה ברשות הפלשתינית, קידום תוכנית משולבת להתאוששות וייצוב המצב בגדה המערבית, ואם התנאים מאפשרים זאת - אז ייצוב המצב גם בעזה, ותמיכה במגזר הפרטי הפלשתיני".
לפי הדובר באיחוד, "רוב הכספים שיוענקו לנדבך הראשון בתוכנית המקיפה יהיו קשורים להתקדמות של הרשות הפלשתינית ברפורמות מפתח הקשורות לקיימות פיסקלית, ממשל דמוקרטי, פיתוח המגזר הפרטי, שירותים ותשתיות ציבוריים, התורמים לבניית מדינה בת קיימא בשטחים הפלשתיניים. להיבט זה עדיין לא הועבר מימון.
האיחוד האירופי צפוי להתקדם עם תשלום ראשון באופן טנטטיבי ביוני 2025. סדר היום של הרפורמה מכיל אמות מידה ברורות ליישום, אינדיקטורים ואבני דרך של רפורמות, ומסגרת ניטור והערכה חזקה. התוכנית כוללת דו"חות קבועים העוקבים אחר ההתקדמות בביצוע הרפורמות, ביקורות והערכות כדי להבטיח אחריות ושקיפות".
בהתייחסו לרפורמה המדוברת במערכת החינוך הפלשתינית, הדובר אומר כי היא "גם חלק בתוכנית הפעולה שפותחה על ידי הרשות הפלשתינית, וכתוצאה מכך תטופל גם היא כחלק מהתוכנית הרב־שנתית של האיחוד האירופי.
בהקשר זה, הרשות הפלשתינית התחייבה לבצע רפורמות מהותיות ומהימנות, בין היתר, רפורמה בתוכנית הלימודים במערכת החינוך הפלשתינית. הרשות הפלשתינית מחויבת לבצע רפורמה מקיפה בתוכניות הלימודים כדי להבטיח התאמה מלאה של כל חומרי החינוך לסטנדרטים של אונסק"ו לפי ערכי שלום, סובלנות, דו קיום ואי אלימות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו