מחקר מעריך: מה גרם לסינוואר לצאת למתקפת 7 באוקטובר ללא תיאום עם חיזבאללה?

בתוך הראש של רב מחבלים: המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון מפרסם הבוקר (ראשון) מחקר שערך על תכנון מתקפת 7 באוקטובר בחמאס. על פי הפרסום, ארגון הטרור החל ליישם את התוכנית באופן פעיל כבר בשנת 2021.

המחקר, בהובלת סא"ל (במיל') יהונתן דחוח-הלוי, מבוסס על ניתוח מקורות ראשוניים של ארכיון חמאס. אחד הממצאים העיקריים שלו הוא שחמאס תכנן כידוע מתקפה משולבת של כיבוש שטחים ושיגור רקטות, אך גם אינתיפאדה בשומרון.

ממצאים נוספים מעלים כי חמאס ניצל את המשבר הפוליטי בישראל ואת הפגיעה בכשירות צה"ל. ארגון הטרור גם ניהל תוכנית הונאה, שבמסגרתה הטעה את ישראל לגבי כוונותיו האמיתיות, והציג תמונה של ארגון מורתע. נוסף על כך, חמאס יצר רושם מוטעה שישראל תותקף בעיקר דרך מנהרות, בעוד המתקפה בפועל הייתה בפלישה קרקעית, הנחתת כוחות מהאוויר ומהים ושימוש בכלי טיס בלתי מאוישים.

עם זאת, המחקר מגלה כי חמאס החל לפרסם רמזים על המתקפה הצפויה כבר בדצמבר 2022, כשסינוואר הכריז על "מבול רועש" (טופאן האדר, בערבית). במסגרת ההכנות למתקפה, חמאס ערך סדרת אימונים צבאיים שנתייים, עם דגש על פלישה לישראל. התרגיל האחרון הוקדם באופן חריג ונערך פחות מחודש לפני מתקפת 7 באוקטובר. האימונים כללו שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, כמו כטב"מים והפעלה של כוחות מיוחדים מהים. התרגילים דימו כיבוש מפקדת אוגדת עזה ועמדות צה"ל, השתלטות על ישובים וחטיפת חיילים ישראלים.

בה בעת, במרכז הירושלים מציינים כי חמאס בנה ברית עם איראן וחיזבאללה, אך החליט לפעול באופן עצמאי. במחקר נכתב כי יחיא סינוואר, מנהיג חמאס, ראה במתקפה חלק מ"אחרית הימים" – נבואת האסלאם על ניצחון המוסלמים על הכופרים.

על פי החוקר יהונתן דחוח-הלוי, "סינוואר היה זקוק לברית עם איראן וחיזבאללה כדי לבנות את התשתית הצבאית ברצועת עזה, ואולם ברגע האמת נראה, שהוא בחר לשמור לעצמו את התואר של משחרר פלשתין בשם האיסלאם הסוני, ולא להעניק אותו לכוחות השיעיים של ציר ההתנגדות, מתוך הנחה שהם בסבירות גבוהה יצטרפו אחריו ותחת הנהגתו למערכה הצבאית נגד ישראל".

עוד צוין בדו"ח כי לקחי מבצע שומר החומות דרבנו את חמאס לשנות את אסטרטגיית העימות עם ישראל, ולתעדף את ההתעצמות הצבאית, אימון הכוחות והכשרתם המקצועית לקראת יום הפקודה, ובניית ציר שבסיסו איחוד כל זירות העימות לחזית אחת. מתקפת הפתע המשולבת הייתה אמורה לכלול "כיבוש הגליל והנגב, אינתיפאדה חמושה של הפלשתינים ביו"ש וערביי ישראל, ושיגור מסיבי של רקטות וטילים כדי לשתק את נמלי האוויר והים, לפגוע ביעדים אסטרטגיים".

לבסוף, מציינים במחקר כי החלטתו של סינוואר לצאת למערכה מבלי לתאם מראש את מועדה עם חיזבאללה שיבשה את יישום התכנית המקורית.