היום שאחרי: בכירים ברשות הפלשתינית לוטשים עיניים לעזה

מספר שתיים בהנהגת הרשות הפלשתינית, חוסין א־שייח', הוא הבכיר הראשון שהעז לצאת פומבית נגד חמאס בזמן המלחמה. "חמאס צריך להעריך מחדש את המדיניות שלו בסכסוך, אמרנו להם שצריך שתהיה הסכמה על דרך המאבק", אמר לרשתות זרות. דברי הביקורת שהשמיע נגד ארגון הטרור מיועדים בעיקר לאוזניים אמריקניות, והם מעידים כי א־שייח' עצמו וגם אבו מאזן מרגישים שהקרקע בוערת מתחת לרגליהם.

האמריקנים קובלים על כך שאבו מאזן נמנע עד היום מלגנות בגלוי את חמאס על הטבח שביצע. אם אין גינוי אז לפחות שתהיה הטלת אחריות. א־שייח' בחר בדרך הביניים - למצוא חן בעיני בני שיחו בוושינגטון מבלי לעצבן יותר מדי את הנהגת חמאס. "סינוואר הוא מנהיג פלשתיני ויש לו היסטוריה של מאבק נגד הכיבוש, גם אם יש לנו מחלוקות על הדרך", אמר א־שייח', נזהר בכבודו של מנהיג חמאס בעזה. כל עוד חמאס מחזיק מעמד גם אחרי 70 ימי מלחמה ולא מפורק לחלוטין, עדיין מוקדם לשבור את כל הכלים מולו.

לא רק חמאס עוסק בהישרדות. גם אבו מאזן והחבורה שמקיפה אותו יודעים שזו עשויה להיות ההזדמנות שלהם להחזיר לעצמם את עזה ולהישאר בשלטון. א־שייח' דוהר לכס הנשיאות. הוא לא יודע מה יהיה ביום שאחרי, אבל בתקופת הדמדומים הנוכחית הוא רואה שהן חמאס בעזה והן אבו מאזן והרשות הפלשתינית במבנה הנוכחי שלה נחלשים, ומנצל זאת לתועלתו הפוליטית.

כל עוד הביקורת נגד חמאס נשארת בתוך החדר, זה לא שווה כלום בעיני האמריקנים. לכן א־שייח' רצה להראות שהוא לא מפחד ובכך להתברג כאיש החזק שמסוגל לעשות מה שאחרים נמנעים מלעשות.

שמו עלה כאחד המועמדים המובילים לרשת את אבו מאזן, וקרבתו לישראלים העלתה את המניות שלו גם בכמה חוגים בארה"ב. אולם דווקא התמיכה מבחוץ לא הפכה אותו ליותר פופולרי בתוך הציבור הפלשתיני אלא היתה לו לרועץ, שכן פלשתינים רבים רואים בו קבלן ביצוע של המדיניות הישראלית.

וכשזאת האווירה, ברור מדוע ההתבטאויות שלו נגד חמאס חוללו סערה. כשמצרפים לכך את מאבקי הירושה בתוך הרשות, מקבלים ווליום גבוה של יצרים משולהבים. "אנחנו לא צריכים עוד אנטואן לאחד.א־שייח' יוצא נגד ההתנגדות בזמן מלחמה ומתייצב לצד הכיבוש", אמרו אישים בתנועת פת"ח מהמחנה היריב, אשר חלקם רואים במציאות החדשה שמתהווה הזדמנות פז לבנות הנהגה חלופית ולהיפטר מזו הקיימת.

לנוכח הביקורת מבית, אמש הוא ניסה לתקן את הנזק והתעקש שדבריו הובנו לא נכון, וכלל לא הופנו לחמאס, אבל זה כבר היה מאוחר מדי.

ארה"ב מדברת על החזרת "רשות מחודשת לעזה", ובמחנה אבו מאזן מנסים להראות שהם מובילים קדימה את התוכנית. אך אם משפט אחד של א־שייח' מעורר כזאת מהומה, אפשר רק לשער את גודל הקשיים שצפויים בהמשך, ושאחד מהם קשור בשאלה אם הרשות בהרכבה הנוכחי תוכל באמת לקבל אחריות לעזה, כל עוד אלה הדמויות שמזוהות איתה.