ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית בווינה, רפאל גרוסי, הוא איש אמיץ. בראיון עיתונאי הוא אמר אתמול על איראן מה שאיש מקודמיו בתפקיד לא העז לומר: מדינה שמעשירה אורניום בדרגה של 60 אחוז היא מדינה שחותרת להגיע לפצצה במהירות.
דבריו מייתרים את הצורך באקדח מעשן. פסיקתו של גרוסי הארגנטינאי לגבי כוונות האיראנים מהדהדת ואמינה פי כמה מפסק ההלכה שנתן, כביכול, המנהיג הרוחני עלי חמינאי, ושאיש מעולם לא ראה, ולפיו אין פניה של איראן לנשק גרעיני.
נקודת האור היחידה בדבריו של ראש הסוכנות היתה שהמצב עדיין הפיך, ושאפשר להסיג את איראן לאחור אל מגבלות ההעשרה הנמוכה שנקבעו בהסכם הגרעין מ־2015, זאת בצד חידוש הפעלתו של משטר פיקוח קפדני והדוק.
ואכן, הסגת איראן לאחור בתחום ההעשרה וחידוש הפיקוח הם חלק מן הנושאים הנדונים כעת בסבב החדש של שיחות הגרעין בין איראן למעצמות, שהתחדש השבוע בווינה. נותרו עדיין פערים, אבל שני הצדדים מביעים אופטימיות ומעריכים שיושג הסכם בקרוב. כמחווה אף הסכימו האיראנים להאריך בינתיים בחודש ימים את ההסכם הזמני לפיקוח על אתרי הגרעין שלהם, "עד אחרי הבחירות לנשיאות בחודש הבא".
הסכמת איראן להאריך את הפיקוח עד אחרי הבחירות אינה מקרית, ויכולה להצביע גם על שאיפתו של המנהיג הרוחני, עלי חמינאי, "לגרור רגליים" ולא למהר לחתום על הסכם חדש עם המעצמות לפני הבחירות, שייערכו ב־18 ביוני. הסיבה: חמינאי מעוניין שהסכם גרעין חדש, שבמסגרתו יוסרו חלק מן הסנקציות המכבידות המוטלות על איראן, לא ייחשב להישג של הנשיא הנוכחי, חסן רוחאני, איש המחנה המתון והרפורמיסטי, אלא יירשם כולו לזכותו של הנשיא הבא, איש אמונו ומבכירי המחנה השמרני, אברהים ראיסי.
חמינאי עושה כל שבכוחו כדי להבטיח את בחירתו של ראיסי, בין השאר על ידי כך שדאג לפסול מראש את מרבית המועמדים המשתייכים לאגף המתון. אם ייבחר ראיסי, המכהן כעת כראש המערכת השיפוטית באיראן, יתחזק גם מעמדו של כל המחנה השמרני באיראן. הסרת הסנקציות במשמרת של ראיסי, כך הוא מעריך, תפוגג גם את הסכנה של התקוממות עממית מצד מיליוני איראנים שנקלעו אל מתחת לקו העוני בגלל הסנקציות והשחיתות בצמרת השלטונית.
ישראל מטבע הדברים רואה את הדברים אחרת, וכך גם הבהירה למזכיר המדינה האמריקני שביקר השבוע בארץ. האגף השמרני הקיצוני באיראן כבר שולט בפרלמנט, במערכת המשפטית וכמובן במשמרות המהפכה ובצבא. בחירתו של נשיא מן האגף הקיצוני, שמסומן גם כיורשו העתידי של חמינאי, תבטיח למחנה הזה שליטה מלאה באיראן ותחסום את דרכם של הזרמים הליברליים והמתונים יותר.
איראן בשליטת המחנה הקיצוני תהיה מחויבת יותר להעמקת הסיוע לחיזבאללה, ולקשר עם חמאס וארגוני הטרור בעזה. היא לא תחדל מן החתירה לפצצה, גם בצל משטר פיקוח קפדני. עובדה היא שאפילו ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית בווינה מודה ש"אי אפשר לקחת" מהאיראנים את הידע הטכנולוגי שצברו בשנתיים האחרונות. גם הוא מפקפק אם ניתן בכלל "להחזיר את השד אל הבקבוק".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו