הבחירות בטורקיה יצאו לדרך: "הפוליטיקה במדינה מאופיינת בפופוליזם ובפלגנות"

טורקיה ציינה אתמול 63 שנים להפיכה הצבאית הראשונה בתולדות הרפובליקה הטורקית, והיום (ראשון) יכריעו בקלפיות מעל ל-60 מיליון טורקים, מי יהיה נשיאם הבא.

 הנשיא המכהן, איש האחים המוסלמים רג׳פ טאיפ ארדואן, והמועמד האופוזיציה, מנהיג מפלגת העם החילונית, כמאל קיליצ׳דראולו - יתחרו זה מול זה בסבב השני, לאחר שבסבב הקודם לא הושגה הכרעה.

הנשיא ארדואן צייץ אתמול: "אנחנו כבר לא יכולים להתאפק להראות לעולם באמצעות הקלפיות את החדשה הטובה: עידן ההפיכות, החונטות והמזכירים הצבאיים (שקדמו להפיכות) תם". עם זאת, יריביו טוענים שהבחירות לנשיאות היום הן גורליות לעתיד הדמוקרטיה הטורקית, שנהרסה לחלוטין תחת שלטונו הריכוזי של ארדואן ופולחן האישיות סביבו.

טורקיה, שתציין השנה 100 שנים להקמת הרפובליקה בידי כמאל אטאטורק, ניצבת בפני פרשת דרכים. גם אם נצחונו של ארדואן, בסיומה של מערכת בחירות רווית יצרים, אלימות מילולית, האשמות והאשמות נגד, נראה מובטח, האופוזיציה הצליחה לאתגר את שלטונו הבלתי מעורער ב-21 השנים האחרונות. האם החברה הטורקית היום מפולגת ומפוצלת יותר מאי פעם בעבר?

"מאופיינת בפופוליזם"

פרופסור דניז טאנסי, מרצה למדעי המדינה מהמכון ללימודים חברתיים באוניברסיטת ידיטפה באיסטנבול, רואה במערכת הבחירות המסתיימת היום דווקא המשכיות. ״הפוליטיקה הטורקית מאופיינת בפופוליזם, סמכותיות ופלגנות״, הוא אומר, ״זה מצב שניתן לאבחן אותו מאז הבחירות הכלליות הרב-מפלגתיות הראשונות שנערכו בטורקיה ב-1946. בכל מערכת בחירות מאז נשמעה האמירה הלא-מציאותית ״זו ההזדמנות האחרונה עבור טורקיה״.

מערכת הבחירות השנה הייתה קשה ורוויית מתח. ארדואן מנסה לשמור על השלטון בידיו, קיליצ׳דראולו קורא בפניו תגר, למרות כשלונותיו הקודמים לנצח בבחירות. הצדדים מחליפים האשמות. יש טענות שרוסיה תומכת במפלגת השלטון או במחנה שארדואן עומד בראשו, מנגד יש טענות שארה״ב תומכת במחנה האופוזיציה. אני לא מסכים עם ההאשמות הללו. הפרמטרים מאוד ברורים בעיניי: טורקיה היא חברה בנאט״ו ומועמדת להצטרף לאיחוד האירופי״.

אוסף של מפלגות שונות

שני המחנות היריבים אימצו טונים מאוד לאומניים, הנוגדים את האופי של שתי המפלגות הראשיות: האסלאמיסטים מחד נגד הלאומיות שנוגדת את הרעיון של כלל האומה האסלאמיות, והסוציאלי-דמוקרטים הם בבסיסם נגד לאומנות. מה גרם לשינוי הזה?

|שני הגושים הפוליטיים היריבים מורכבים מאוסף של מפלגות שונות. זו מעין שיטה של ״כנס את כל המפלגות סביבך״. מפלגת השלטון ״צדק ופיתוח״ אינה איסלמיסטית לחלוטין. מפלגת העם הרפובליקנית היא לכאורה סוציאל-דמוקרטית. סוגיית הפליטים קבעה את האג׳נדה של הבחירות. לאומנות טורקית היא כיום הבסיס הרעיוני, ובהקשר פוליטי זה הבדלנות הכורדית בטורקיה נכשלה. סוגיות הבדלנות והפליטים חיזקו את הלאומנות הטורקית שהפכה לסוגיה מכרעת בבחירות".

 גם נושא ״הטרור״ מילא תפקיד חשוב במערכת הבחירות. ארדואן האשים את האופוזיציה שהיא משתפת פעולה עם הטרור הכורדי ועם קבוצות אסלאמיסטיות יריבות לו. האופוזיציה מצאה את עצמה מחוייבת להעלות את נושא המאבק בטרור על סדר היום. האם טורקיה באמת חשה תחת איום או שמא מדובר בפחדים מדומיינים?

"יש לנו בעיה של טרור מצד המחתרת הכורדית הבדלנית ״פ.ק.ק״ ומצד דאע״ש. הכאוס בעיראק ובסוריה מזין את הטרור וגם מעצב את הגישה הלאומנית הטורקית. כתוצאה מכך, סוגיית הטרור נמצאת כל הזמן על סדר היום. כלכלה חזקה, דמוקרטיה חזקה, צבא חזק הם הפרמטרים ההכרחיים לביטחונה הלאומי של טורקיה".

איך מדיניות החוץ של טורקיה תיראה לאחר הבחירות הללו?

"למרות העמדות ההצהרתיות הנוקשות של מפלגת השלטון, יש תהליך נורמליזציה עם ישראל ועם מצרים. מעבר לחברותה של טורקיה בנאט״ו, הברית שלה עם ארה״ב והמועמדות לאיחוד האירופי, טורקיה שואפת לחזק את קשריה עם רוסיה וסין.

"זו גישת האיזון של מדיניות החוץ הטורקית. אם האופוזיציה תגיע לשלטון, האיזון הזה לא ישונה. קיליצ׳דראולו משתמש בשפה פרו-מערבית, אך הוא לא ייצר התחלה חדשה של מערכת היחסים הבינלאומית של טורקיה. במהלך מערכת הבחירות מדיניות החוץ עלתה לסדר היום בעיקר בהקשר לסוגיית התעשיות הביטחוניות הלאומיות. לכך צריך להוסיף, שגישה אנטי-אמריקנית היא מאוד פופולרית בקרב דעת הקהל הטורקית".