בסודאן, הזמני הוא הקבוע

התחממות היחסים עם ישראל פוגשת את סודאן באחת התקופות הרגישות בהיסטוריה שלה. בשנתיים וחצי שחלפו מאז הנורמליזציה עם ישראל, ח'רטום הייתה עדה להפגנות ענק נגד השלטון, ולהפיכה שביצע נשיא מועצת הריבונות של סודאן, הגנרל עבד אל־פתאח אל־בורהאן, לפני כשנה וחצי, כשהדיח את ראש הממשלה. לפרקים היה נראה, שכמו במדינות ערב, גלגל הדמוקרטיה ייסוב לאחור כל הדרך חזרה לדיקטטורה צבאית על מלא.

אלא שבחודשים האחרונים נפל דבר בסודאן. הסכם חדש הושג בין הצבא לגורמים האזרחיים. ב־5 בדצמבר חתמו הצבא, הכוחות להכרזת החירות והשינוי וכוחות פוליטיים נוספים על הסכם מסגרת להקמת שלטון אזרחי, שינהל את תהליך הדמוקרטיזציה לתקופה בת שנתיים. בסוף תקופה זו אמורות להתקיים בחירות חופשיות ושקופות.

בהתאם לכך, בינואר הצהיר אל־בורהאן בנאום לתומכיו כי הממסד הצבאי מתחייב שלא להתערב בתהליך המעבר של סודאן. "הממסד הצבאי לעולם לא יחזיק בתפקיד כלשהו במעבר או בתהליך המעבר הדמוקרטי הסודאני", הבטיח הגנרל בפני הקהל המריע.

באותה הזדמנות, אל־בורהאן אף ייחל להקמת ממשלה אזרחית אמיתית שתשקף את שאיפות העם הסודאני. עם זאת, הערה אחת בנאום הסגירה את השקפתו האמיתית לגבי התפקיד שהצבא אמור למלא: "הכוחות המזוינים מבטאים חלק מכוחות המדינה אשר צריכים כולם להשתתף בניהול שלה". לדבריו, הכוחות המזוינים יהיו כפופים לרשות המעבר שתוביל בחירות "במקודם או במאוחר". כלומר, הצבא עדיין כאן כדי להישאר. ומתי הסודאנים ילכו לקלפי? זאת כבר שאלה מורכבת יותר.

ד"ר סאמי עבד אל־חלים הוא מנהל תוכנית סודאן במוסד הבינלאומי לדמוקרטיה ולבחירות. היום (חמישי) הוא פרסם מאמר שבו הסביר על הקשיים החוקתיים שעומדים בפני סודאן בדרך לקלפי. אל־חלים ציין בו שאין חזון ברור לגבי הרכב מוסדות הבחירות במסמך שגובש ב־2019; עת הוקמה המועצה הריבונית המפורסמת, שהושיבה מסביב לשולחן אחד גנרלים, מנהיגי מחאה וראשי ארגונים חמושים.

לדבריו, יש שלוש אפשרויות שעומדות על הפרק כדי להוביל לקיום בחירות: תיקון המסמך החוקתי, האצת התהליך לניסוח חוקה קבועה או עיכוב הבחירות ללא הגבלת זמן עד לגיבוש חוקת קבע. האפשרות השלישית, להערכתו, עלולה לפגוע בלגיטימיות של המוסדות הזמניים - ולהוביל להפיכה צבאית נגד החוקה.

אחרי ההפיכה שביצע אל־בורהאן ב-2021 הוא נתקל בדילמה. גיבוי מהמערב דורש לכל הפחות יומרה כלפי חוץ לדמוקרטיזציה או לרפורמות בתחום זכויות האדם. כמו הרודן באשיר, הוא נאלץ להתיישר עם המערב לנוכח סכנת הסנקציות. מדינה ענייה כמו סודאן לא יכולה להרשות לעצמה עימות חזיתי עם המערב. ואכן, אל־בורהאן סיפק את הסחורה בהסכם האחרון. אך כל עוד קיום בחירות דורש ניסוח חוקה או הקמת מוסדות בחירות, הוא לא צריך להתאמץ כל כך כדי להמשיך להחזיק בהגה השלטון בפועל. בסודאן של היום, הזמני הוא הקבוע.

גם היחסים עם ישראל התאפיינו בכך. סודאן אמנם לא הצטרפה באופן מלא להסכמי אברהם בספטמבר 2020, אבל בעקבות שיחת טלפון משולשת בין טראמפ, נתניהו ואל־בורהאן, מצב המלחמה הסתיים באופן רשמי. במשך שנים סודאן הייתה בעלת ברית של איראן ואירחה אף גורמים של חמאס, שמהם נפטרה בשנים האחרונות. באותה שיחת טלפון, סוכם גם כי ייחתם הסכם בין ירושלים לח'רטום.

אלא שערעור היציבות במדינה בצל מחאת ההמונים בלם את השלמת התהליך. כעת, השלטון הזמני של אל־בורהאן עשוי להשלים את ההבנות הזמניות עם ישראל ולבסס אותן.