חיסול איימן א-זוואהירי: ארגוני האסלאם הרדיקלי כאן כדי להישאר

עם חיסולו של איימן א-זוואהירי במתקפת מל"ט של ה-CIA באפגניסטן במהלך הלילה פרצו חילופי האשמות בין הטליבאן לארה"ב לגבי הסכם דוחא.

ההסכם היה אמור להביא לסוף המלחמה בין ארה"ב לאפגניסטן אחרי שני עשורים, אך בפועל סלל את הדרך לנסיגת הכוחות האמריקניים ולהשתלטות של הטליבאן. כעת השלטון האסלאמיסטי החדש מאשים את ארה"ב בהפרה של ההסכם, בעוד בבית הלבן סבורים - ובצדק - שעצם שהותו של רב המחבלים בבית בקאבול, בירת המדינה, היא בבחינת חריגה בוטה מההבנות.

חיסולו של א-זוואהירי מנחית מכה קשה על האסלאם הרדיקלי שבתוך חודשיים איבד גם את מנהיג דאעש החדש במבצע של ארה"ב בצפון סוריה. ואולם, כל עוד הרעיון של האסלאם הרדיקלי חי בקרבם של רבים במזרח התיכון, מנהיגים חדשים ייכנסו לנעליהם של המחוסלים. קל וחומר כאשר אפגניסטן נתונה לשלטון האימים של אנשי הטליבאן, שטיפחו במשך שנים את אל-קאעידה.

א-זוואהירי לא היה רק גורם ניהולי או ביצועי בארגון הטרור, אלא הניח את התשתית האידיאולוגית והאסטרטגית. כמו רבים אחרים הוא הצטרף בנעוריו לאחים המוסלמים והתפלג מהם מכיוון שלא קיבל את רעיון ההשתלבות בשלטון ובפוליטיקה המצריים.

הוא אימץ את משנתו של סייד קוטב שראה בכל שלטון של אדם גרסה מודרנית של עידן הג'אהליה שלפני עליית האסלאם. כלומר, כל הנהגה שאיננה מתבססת על האסלאם - כופרת בעיקר ויש להדיח אותה. בין אם היא שמה את המדינה במרכז ובין אם היא שמה את האדם במרכז. משכך, א-זוואהירי דאג מבעוד מועד שבבוא היום יהיו אינספור אנשים שיהיו מוכנים להחליף אותו.

סיבה אחרת לדאגה קשורה לטלטלות שעוברות על המזרח התיכון. בימים אלה סעודיה משנה את פניה ומפנה עורף לאנשי הדת הווהאבים, זרם אסלאמיסטי אחר ששאף לטהר את האסלאם מהשפעות זרות, ונהנה מברית ארוכת שנים עם השלטון.

מלכתחילה, האסלאם הפונדמנטליסטי צמח על רקע תגובה להתמערבות שעברה החברה המצרית בשנות ה-20 של המאה הקודמת. חסן אל-נבא, מייסד האחים המוסלמים, תיאר את התהליך הזה כגל שמטביע את העולם המוסלמי ומוחק את זהותו. מסקנתו הייתה שיש "לחזור לשורשים".

החשש מדאעש

כעת, כאשר סעודיה פותחת מחדש בתי קולנוע ומחוללת רפורמות עבור נשים, יהיו גורמים בתוך הממלכה שינסו להחזיר את הגלגל לאחור. גם בעבר סעודיה סבלה ממתקפות טרור של ארגונים אסלאמיסטיים רדיקליים, ולא בכדי בירכו היום בריאד על חיסולו של מנהיג אל-קאעידה.

נוסף על כך, גורמים שונים עלולים לנצל את הכאוס בעיראק בעקבות השיתוק הפוליטי במדינה. המרחב העיראקי היה בית גידול לארגוני טרור אכזריים כמו דאעש. כעת הפרלמנט נתון לפלישות חוזרות ונשנות של שיעים המתנגדים לאיראן, זו שמנעה במשך חודשים ארוכים הקמת ממשלה יציבה. החשש הוא שארגונים כמו דאעש ינצלו את אי היציבות כדי להשתקם ולכבוש שטחים מחדש.

תהליך אחר קשור למשבר שעובר על התנועה שהייתה למעשה "בית הגידול" של ארגוני הטרור – האחים המוסלמים. מאז חזרת הצבא לקדמת הבמה במצרים ועלייתו של עבד אל-פתאח א-סיסי, מנגנוני הביטחון במדינה פתחו במלחמת חורמה נגד האחים המוסלמים, שכללה מעצרים המוניים של אנשי הארגון. רבים ממנהיגיו נשפטו לעונשי מאסר, ומוחמד מורסי, הנשיא שנבחר מטעמם, נפטר.

כעת מתנהל סכסוך בין שני מוקדי הכוח של ההנהגה הגולה: איבראהים מוניר, היושב בלונדון ושואף ולהפוך את התנועה לזרם אידיאולוגי לאור הדיכוי של השלטונות, ובכירים באיסטנבול שעדיין מתעקשים על מעורבות פוליטית. דווקא המשבר הזה יכול להוליד פעולות נואשות שמטרתן למנף את מעמדו של אחד הפלגים.

למרות הכל, אין לזלזל במכה שהנחיתה ארה"ב על אל-קאעידה. העובדה שה-CIA הצליח לאתר את מקום הימצאו של א-זוואהירי שופכת אור על המודיעין האיכותי שממנו נהנית המעצמה באפגניסטן, גם לאחר נסיגת הכוחות שלה מהשטח.

יתר על כן, ההחלטה על חיסולו של נסיך הטרור מצביעה גם על הנהגה מפוכחת, שמבינה כי יש גורמי טרור שהמו"מ והמגעים איתם חסר תועלת. ההחלטה גם מרמזת שארה"ב אולי למדה את הלקח מהנסיגה מאפגניסטן ותהיה זהירה יותר בתהליך נטישתה את המזרח התיכון. אחרי הכל, ההתבססות של מנהיג אל-קאעידה בקאבול היתה התפתחות צפויה של נטישת הכוחות האמריקניים.