המערב הפתיע לטובה וכבר לא מפחד מפוטין

השבוע הראשון של המלחמה באוקראינה הביא עימו הרבה התרחשויות שראויות לתואר חסרות תקדים. באופן מפתיע (ואולי לא כל כך), הן דווקא לא נצפו על ידי מרבית המומחים, ומה שנצפה - לא קרה. למשל, מכת סייבר רוסית משתקת על מערכות הפיקוד והשליטה ועל התשתיות האוקראיניות לא באה בתחילת הפלישה, והתחזיות שנראה מלחמה ראשונה בתולדות האנושות, שתוכרע באמצעות נטרול אלקטרוני של כלל מערכות האויב, התבדו.

לעומת זאת, הסנקציות, החרמות ואמצעי הבידוד שננקטו בתוך זמן קצר יחסית כלפי רוסיה התוקפנית הם בהחלט חסרי תקדים. נדמה שבהקשר זה המערב הפתיע את עצמו לטובה. ראשי מדינות העולם החופשי אמנם הבטיחו עוד לפני הפלישה להעניש את רוסיה אם היא תעז להשתמש בכוח נגד אוקראינה, אולם הם לא תכננו מראש את כל הסנקציות שהוטלו בסופו של דבר. על אמצעי הבידוד המשמעותיים ביותר נגד רוסיה הוחלט בלי הכנה מוקדמת, כמעט כתגובה אינסטינקטיבית לחוסר הצדק שהתרחש לנגד עינינו. הסתבר שלזעזוע נוכח עזות המצח של פוטין יש כוח משלו.

העובדה שמדובר בסנקציות בהיקף ובחריפות שמעולם לא ראינו קודם מחייבת את ישראל להעלות את הדרישה להטיל ללא דיחוי סט עיצומים דומה על איראן, אם היא תמשיך להתקדם אל הגרעין. אם קודם אמרו לנו שהסנקציות אינן אפקטיביות, הרי כעת יש לנו תשובה: "פשוט לא הפעלתם את הסנקציות הנכונות".

הציבור הרוסי בהלם

גם המצב שהולך ומתהווה ברוסיה בעקבות הפלישה והסנקציות הוא חסר תקדים. הציבור הרוסי, לרבות שכבת העילית השלטת, שרויים בהלם כפול - ההלם מן ההחלטה של פוטין לפלוש, שתכליתה לא ברורה להם, וההלם מהסחרור שהתחיל בעקבותיה. הכלכלה ורמת החיים ברוסיה עומדות בפני התרסקות כואבת חסרת תקדים.

כשאוליגרך רב-עוצמה כמו אולג דריפסקה, אחד שחש על בשרו את השפעת העיצומים הכלכליים של ארה"ב, דורש מהשלטונות להסביר מי יישא בעלויות של המלחמה והסנקציות שבאו בגללה, יש לפוטין סיבה לדאוג. אם דריפסקה מתבטא כך בפומבי, אפשר רק לשער את חריפות הטענות המושמעות בחדרי חדרים. עוד מוקדם להעריך אם המצב החדש יכול לעורר זעזועים טקטוניים במדינת הענק, אבל את האפשרות הזאת כבר אין לשלול כלאחר יד.

השינוי החד במעמד הבינלאומי של רוסיה מסמן אותה כמדינה מנודה, מה שגורם לכמה משכנותיה לנקוט צעדים שעשויים להרגיז את הרוסים, ושמעולם לא ננקטו קודם. ההחלטה של טורקיה לחסום את מיצרי בוספורוס ודרדנלים בפני הצי הרוסי, וההחלטה של פינלנד לספק נשק לאוקראינה מסמנות עידן חדש ביחס לרוסיה. לצעד הטורקי השלכה מיידית: בשנת 2019 שני שלישים מכלל ספינות המלחמה שעברו במיצרים היו אוניות הצי הרוסי, והחסימה מנתקת את הצי הרוסי בים התיכון מן הים השחור. הטורקים לא נרתעו, אף שלרוסים יש יכולת לנקום בהם בסוריה. גם המעשה הפיני סמלי מאין כמוהו. מאז שעמדה מול התוקפנות הסובייטית, פינלנד השתדלה תמיד לפייס את הרוסים ולא להקים עליה את זעמם, ואילו עכשיו היא קוראת עליהם תיגר בפומבי. נראה שהפחד מפני פוטין כבר לא מה שהיה, וגם זה דבר חסר תקדים.