הפליטים שנמלטו מהבדלנים הפרו-רוסים מדברים: "מודה לפוטין שהפך אותי לאוקראינית"

בצל האלימות במזרח אוקראינה, בולטים האנשים שנפגעו ממנה וכבר יותר משמונה שנים נאלצים למצוא את עצמם מחדש הרחק מבתיהם שחרבו או נתפסו על ידי הבדלנים. תושבי אזור המזרח שאני פוגש בקייב הם ברובם כאלו שהפנו עורף לאידיאולוגיה של הבדלנים הפרו-רוסים וקשרו את גורלם עם זה של אוקראינה העצמאית.

תמרה, בעלת בר ופעילה פוליטית בעברה, התגוררה במחוז לוהנסק לפני שמצאה את עצמה בקייב. "למדתי רוסית והשתתפתי בתוכנית מצוינות על שם פוטין באוניברסיטה בסנט פטרבורג. אבא שלי היה קצין בצבא הסובייטי, לא יכולנו להיות משפחה רוסית יותר. אבל ההתנהלות הבריונית של פוטין והאנשים הקטנים והמרושעים להם הוא נתן את השלטון באזור שלנו הרחיקו אותנו מהבדלנות. במובן מסוים, אני רוצה להודות לפוטין שהפך אותי לאוקראינית", מספרת הצעירה המרשימה.

ולדימיר, סטודנט צעיר שיושב לצידה של תמרה בבר מחתרתי בבירה האוקראינית מתעניין פחות במעבר הפוליטי כתוצאה מהמרד הבדלני ומקונן על געגועיו לעיר הולדתו לוהנסק.  "אני לא יכול לחזור לעיר שגדלתי בה עד גיל  16, לא יכול לפגוש את חברי מבית הספר או את משפחתי. אני מתגעגע למקום הזה ומעציב אותי שאין לי שום דרך חוקית לבקר בו". כשאני שואל אותו אם היה שב להתגורר בלוהנסק לו הסיטואציה הפוליטית הייתה משתנה, הוא מגחך ואומר: "לא, אני כבר מחובר לקייב עכשיו. היא כל מה שאני מכיר ועיר מגניבה שקל יחסית להתפרנס בה".

עבור בוגדן צ'בק, לוחם לשעבר בכוחות המתנדבים, פעיל חברתי ויליד העיר דונייצק, המצב מורכב בהרבה. עבור צ'בק, קייב היא תחנת ביניים והוא חולם על השיבה לדונייצק. "זו העיר היפה בעולם. היה לי בה בר מוצלח שהיה בבעלותי וקניתי בה דירה. כל ההשקעה ירדה לטמיון כשהבדלנים השתלטו על העיר, בדירה שלי גר מישהו אחר ואין לי שום סיכוי לקבל פיצויים כלשהם", הוא מקונן.

באשר למצב המתפתח במזרח בוגדן, שלרוב שומר על סקפטיות מבודחת, מודאג מאוד. "הצעדים שראינו היום הם חסרי תקדים. לדעתי אלו הצעדים הראשונים הכנה לפלישה. לדעתי בשבועות הקרובים אנחנו נראה הרבה חדשות ממזרח אוקראינה", אומר המפקד והלוחם לשעבר.