כמו מחמאה לתלמיד קשה הבנה: כשלפיד מנסה לצמצם את הנזק ליחסים עם פולין

לפני שבוע אימצה העצרת הכללית של האו״ם החלטה למאבק בהכחשת השואה, שיזמו במשותף ישראל וגרמניה.

ההחלטה עברה פה אחד, ללא הצבעה. ובכל זאת, מצא שר החוץ, יאיר לפיד, לנכון לפרסם לאחר אימוץ ההחלטה ציוץ בטוויטר, שבו הביע הערכה להחלטתה של ממשלת פולין לתמוך במהלך, כאילו דווקא בפולין - מכל שאר 193 מדינות העולם, איראן לדוגמא - קיימת תופעה ייחודית של הכחשת שואה.

"זה הדבר הנכון לעשותו", הדגיש לפיד, כמורה המחמיא לתלמיד קשה הבנה. גם כשלפיד מנסה, סופסוף, להקטין את הנזק הרב אותו גרם ביחסי ישראל-פולין, הוא לא מצליח למצוא את הגישה הראויה.

I appreciate the Polish government’s decision to support today’s U.N. resolution on combating Holocaust denial around the world. This is the right thing to do. https://t.co/lfPP7NisUU

— יאיר לפיד - Yair Lapid🟠 (@yairlapid) January 20, 2022

ארבע שנים בדיוק חלפו מאז תחילתו של "משבר השואה" בין ישראל ופולין, ושתי המדינות שאמורות לחלוק ביניהן זיכרון שואה משותף ופיתחו יחסי ברית הדוקים ביותר לא מצליחות להתגבר על התהום העמוקה שנפערה ביניהן באבחת גחמותיהם של פוליטיקאים פופוליסטים, שבחרו לרכב על נושא כה רגיש כדי לקדם את האג׳נדה האישית שלהם.

זה התחיל, כזכור, עם העברתו הראשונית בפרלמנט הפולני של מה שכונה בישראל בעיוות רב ״חוק השואה״, שניסה לתקן את עוול השלכת האחראיות לשואה על פולין או על האומה הפולנית. לא היה בו כל ניסיון לשכתב את ההיסטוריה כדי לפטור פולנים, שהיו אחראים לפשעים נגד יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוא נועד, עם זאת, למנוע שכתוב היסטורי לפיו פולין או האומה הפולנית היו אחראים לשואה.

קיום ההצבעה על "החוק", שהיה בכלל רק תוספת לחוק קיים, ערב יום השואה הבינלאומי לפני ארבע שנים, היה מהלך אומלל ומטופש. ואולם, לא פחות אומללות ומטופשות היו התגובות הלוחמניות שבאו מישראל. כמו גם המאמצים לטרפד את הודעת ראשי הממשלה המשותפת שניסתה לסיים את המשבר בין המדינות ולייצר בסיס לראיה היסטורית משותפת של אירועי השואה.

כך גם הצהרות כמו זו ש״הפולנים יונקים את האנטישמיות מחלב אמם״ (שר החוץ לשעבר, ישראל כץ), גירושו של השגריר הפולני מישראל בגלל העברת "חוק הרכוש", שגם הוא הוצג בפרשנות מעוותת בישראל מטעמים פופוליסטיים ואופורטוניסטיים טהורים ופרסום סקרי דעת קהל ישראלית מוסתת, שמציבים את פולין בצמרת המדינות האנטישמיות באירופה.

תורמים למשבר

פוליטיקאים ישראליים, שמתיימרים לדבר בשם זכרון השואה, תרמו רבות במהלך המשבר הנמשך עם פולין לזילות מוחלטת של הנושא הרגיש הזה ולפגיעה נוראה בו. האם לא הייתה אנטישמיות בפולין? הייתה ויש, אך פולין - תחת כל ממשלותיה, פעלה בשנים האחרונות להתמודד עם השדים הללו. האם לא היו פולנים שרצחו יהודים או הסגירו אותם לידי הגרמנים? היו גם היו, אך זו לא הייתה תופעה כלל פולנית.

למעשה, יותר מבכל אומה אירופית כבושה אחרת, פולנים הצילו יהודים, תוך סיכון חייהם וחיי משפחותיהם. פולנים רבים שילמו גם על כך בחייהם. בשנים האחרונות נחשפת פעולתם המאומצת של דיפלומטים פולניים להציל יהודים ברחבי העולם. וכן, מצידנו היו גם משת״פים יהודים שסייעו לנאצים במלאכת ההשמדה.

בפולין של שנות מלחמת העולם השנייה היה חושך גדול ושחור, וכתמי אור לא מעטים, ובתווך ביניהם הרבה מאוד גוונים של אפור. חילופי האשמות המבוססים על בורות לא יועילו לזכרון השואה. מנגד, שיח הדדי מכבד על ההיבטים של המציאות המורכבת באותה תקופה נוראה יאפשר לשני הצדדים ללמוד ולהעמיק ידע.

עשרות שנים זעפנו על כך, שהפולנים "סיפחו" לעצמם את קורבנות השואה היהודים-הפולנים ולא הבדילו בין נרצחיהם לנרצחינו. אך, הפולנים - בעיקר בני הדורות הצעירים, לא יפנימו את נוראות השואה, אם לא נאפשר להם לחוש את האובדן הגדול ממנו סבלה וסובלת אומתם כתוצאה מחורבנה הכמעט מוחלט של יהדות פולין.

הייתה שואה אחת. והיא שלנו. אך היא גם של אומות אחרות. וכשהפולנים תומכים בהחלטה נגד הכחשת השואה, הם לא עושים זאת כדי לקבל מחמאות מישראל, אלא מתוך הבנה של חשיבות העניין עבורם.