"אתבע בבית הדין האירופי את שרת האוצר ההולנדית החדשה על מימון טרור פלשתיני"

שתי התפתחויות סותרות בנוגע למימון הולנדי לטרור הפלשתיני התרחשו השבוע: מצד אחד הודיעה ממשלת הולנד, המסיימת בימים אלו את כהונתה בתום המשבר הפוליטי הארוך ביותר בתולדות המדינה, על הפסקת המימון שהעניקה בשנים האחרונות ל״איגוד ועדות החקלאים״ - שהוכרז לאחרונה ע״י ישראל כארגון טרור בשל קשריו ההדוקים עם ״החזית העממית לשחרור פלשתין״. מצד שני, סירב בית המשפט העליון של הולנד לדון בתביעה שהגיש העיתונאי לוקאס הרטונג נגד שרת החוץ לשעבר ושרת האוצר העתידית, זיגריד קאק, דמות מפתח במימון ההולנדי לארגונים פלשתיניים שגם נשואה לבכיר פלשתיני - ד״ר אניס אלקאק, בגין אחריותה למימון טרור. הרטונג, בעבר חבר פרלמנט אירופי מטעם ״מפלגת החופש״ של חירט וילדרס וכיום עיתונאי ופובליציסט, תבע את קאק בגין אחריותה למימון ״איגוד ועדות החקלאים״ בעת שכיהנה כשרה לענייני סחר ופיתוח בינלאומי. התביעה ההולנדית דחתה באוגוסט האחרון את התביעה. הרטונג הגיש ערעור לבית המשפט העליון וזה פסק השבוע שניתן להעמיד לדין שר רק על בסיס צו מלכותי או החלטה של הפרלמנט. אי לכך נדחה הערעור.

"איגוד ועדות החקלאים" נחשב בעיני מומחים ישראליים ל"קבלן בנייה רציני" של ממשלת הולנד ביהודה ושומרון, בעיקר בשטח C, שנתון לפיקוחה של ישראל. באמצעות ארגון זה פועלת ממשלת הולנד - כממשלות אירופיות אחרות, לחיזוק והרחבת האחיזה הפלשתינית בשטחים תוך הפרת הסכמי אוסלו והחוק הבינלאומי. הארגון הפלשתיני - שלכאורה עוסק בתמיכה החקלאים פלשתיניים - קיבל תמיכה כספית מממשלת הולנד מאז 2007, וב-15 השנים שחלפו מדובר בסכום מצטבר של כ-21,5 מיליון יורו, כלומר כ-86 מיליון שקלים. רצח הנערה רנה שנרב ב-2019 חשף את הקשרים ההדוקים בין ״איגוד ועדות החקלאים״ ל״חזית העממית לשחרור פלשתין״, שהוכרז כארגון טרור ע״י ארה״ב והאיחוד האירופי. שניים מחברי חולית החזית העממית שרצחו את שנרב היו בעלי תפקידים ב״איגוד ועדות החקלאים״.

ממשלת הולנד הכחישה תחילה כל קשר בין הארגון ״האזרחי״ הפלשתיני לפעילות הטרור של החזית העממית. עם זאת, אשתקד - בעקבות דו״ח מפורט של הארגון הישראלי ״NGO מוניטור״ הודתה שרת החוץ קאק, שכיהנה גם כשרה לשיתוף פעולה בינלאומי לפיתוח ובתוקף תפקיד זה הייתה אחראית על המימון לארגונים הפלשתינים, בפני הפרלמנט ההולנדי שקשרים כאלו אכן קיימים. השרה הודיעה על השעיית המימון ל״איגוד ועדות החקלאים״ ועל פתיחת בדיקה עצמאית שנוהלה ע״י גוף חיצוני לממשלה.

גורם שעקב אחר הבדיקה ההולנדית אומר: ״השאלה שנחקרה הייתה לא אם יש קשר בין האיגוד לטרור, אלא האם ממשלת הולנד יכולה להמשיך לעבוד איתו. כלומר, הבדיקה נועדה לנקות את הארגון הפלשתיני ולא להפליל אותו. די ברור שממשלת הולנד מעוניינת להמשיך לעבוד עם הארגון הזה בעתיד. מכאן גם המסקנות של הבדיקה״. כך מציין הדו״ח, שעליו מתבססת ההחלטה ההולנדית להפסיק את המימון, שלא נמצא קשר ארגוני בין האיגוד לחזית העממית או עדויות להזרמת כספים בין שני הגופים. עם זאת, הדו״ח מדגיש את ״כפל התפקידים״ הקיים בין שני הגופים, קרי חברות של בכירים בהנהלת איגוד ועדות החקלאים ובחזית העממית. הפלשתינים מיהרו להגיב על החלטת הפסקת המימון בהכרזה שמדובר בהחלטה פוליטית שהתקבלה בגלל לחץ ישראלי.

״אני מאוד שמח שהולנד הפסיקה את המימון הזה״, אומר לי לוקאס הרטונג, ״זה דבר שצריך לברך עליו, כי הארגון היה קשור ישירות לרצח רנה שנרב. העניין הזה כעת טופל. אבל, יש היבט מאוד מעניין להקשר המשפטי של הסוגיה הזו, מאחר שהולנד חתמה על מספר הסכמים ואמנות בינלאומיות, האוסרים מימון טרור. מדובר באמנות של האו״ם ושל האיחוד האירופי. למרות זאת, בית המשפט העליון של הולנד סירב לדון בתביעה שלי בטענה שרק המלך או הפרלמנט יכולים להגיש תביעה נגד שר בממשלה. מאחר שהולנד אישררה הסכמים בינלאומיים מחייבים בעניין מימון הטרור, איך ניתן להעלות על הדעת, שאיני יכול לתבוע שרי ממשלות קודמות או שרי ממשלה מכהנים? משמעות העמדה של בית המשפט היא, שהחתימה על ההסכמים הללו הייתה מהלך ריק מתוכן. אם אתה מאשרר הסכם בינלאומי ולא מיישם אותו ע״י מערכת המשפט הלאומית נוצרת סתירה קשה ביותר. כשמסתכלים למשל על הנעשה בפולין, לאיחוד האירופי יש ביקורת רבה על כך שמערכת המשפט הפולנית החליטה שלחקיקה הלאומית יש עדיפות על פני החקיקה האירופית. אבל, האיחוד האירופי לא עשה עד כה דבר נגד הולנד בגלל שהיא מסרבת ליישם באופן תקין את האמנה נגד מימון טרור של האיחוד האירופי. זה נושא שאני מתכוון להעלות בפני בית הדין האירופי״.

הפלשתינים טוענים שמדובר בהחלטה פוליטית. האמנם?

״ההחלטה ההולנדית להפסיק את המימון מבוססת על בדיקה עצמאית שבוצעה ע״י משרד חיצוני שבדק את הקשרים בין ׳איחוד ועדות העבודה החקלאיות׳ ל׳חזית העממית׳. הבדיקה העלתה באופן ברור ביותר שיש כפל תפקידים בין שני הארגונים, כלומר אנשים שמכהנים בשניהם, ולכן הוחלט להפסיק מיד את המימון. אני לא חושב שזו החלטה פוליטית מאחר שמדובר בתוצאה של בדיקה חיצונית שנמשכה מספר חודשים. זו הייתה החלטה עצמאית של הממשלה ההולנדית. התביעה שהגשתי נגד קאק תרמה ליצירת התנאים שאפשרו את ההחלטה הזו.״

אתה מנהל את המאבק הזה לבדך או שמא אתה זוכה לתמיכה מגופים נוספים?

״אני עושה זאת לבדי לחלוטין. כמובן שאני מקבל פה ושם ייעוץ מאנשים. אבל אין גוף פוליטי שעומד מאחורי המהלך הזה. אני עושה זאת רק כדי להשיג צדק לרנה שנרב ולמשפחתה. אני רוצה שמימון טרור ייפסק, נקודה. זו המטרה היחידה שלי. אני לא חושב שזה טוב שטרור זוכה למימון. זה צריך להיפסק. בהולנד, בנורווגיה, בבריטניה ובכל המדינות.״

אתה בקשר עם משפחתה של רנה שנרב?

״לא. הייתי שמח להיות איתם בקשר״

לא היה יכול להיות פשוט יותר לתבוע פקידי ממשלה מאשר את השרה?

״זו נקודה שמוזכרת באמנת האו״ם נגד מימון טרור: אם אזרח ממדינה שחתומה על האמנה מימן טרור, יש להעמידו לדין, אם הוא אזרח פשוט או שר. זה לא משנה. לכן החלטתי ללכת נגד השרה. גם החוק בהולנד אוסר מימון טרור. זה לא מהלך אישי נגדה אלא בשל תפקידה. היא, אגב, לא הגיבה לתביעה שלי. היא תהיה שרת האוצר בממשלה החדשה, וזה בפני עצמו לא יאומן כי היא הייתה צריכה לעזוב את הממשלה בגלל הצבעת אי אמון בשל תפקודה הכושל בעת היציאה מאפגניסטן וכעת היא ממונה שוב כשרה. זה גם מינוי מסוכן לעניין הישראלי, כי אני חושש שהיא שוב תשתמש לרעה בכספי משלמי מסים הולנדיים לצורך מימון טרור פלסטיני. נשגיח על מעשיה מקרוב״.

קאק, 60, היא מנהיגת מפלגת השמאל הליברלי ההולנדית D66. בבחירות הכלליות האחרונות, שנערכו במרץ אשתקד, הפכה מפלגה זו לשנייה בגודלה בפרלמנט ההולנדי עם 24 מושבים מתוך 150. מפלגת העם לחופש ולדמוקרטיה השמרנית של ראש הממשלה היוצא והנכנס, מארק רוטה, זכתה ב-34 מושבים. עם זאת, מאחר שמפלגות הימין והמרכז ההולנדיות מסרבות להקים קואליציה עם ״מפלגת החופש״ של חירט וילדרס, המפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט, נוצר שוב סבך פוליטי שחייב הקמת קואליצית ימין-שמאל. 271 ימים ארך המו״מ הקואליציוני, הארוך ביותר בתולדותיה של הולנד. הממשלה הבאה בה יהיו חברות ארבע מפלגות - השמרנים, הנוצרים-דמוקרטים, איחוד הנוצרים וה-D66 - תושבע ביום שני הקרוב. זו תהיה ממשלתו הרביעית של מארק רוטה. לראשונה, מחצית משריה - 20 במספר, יהיו נשים. לראשונה תכהן אישה, קאק, כשרת אוצר. קאק היא דיפלומטית מקצועית וכיהנה בתפקידים בכירים שונים במשרד החוץ ההולנדי ובמסגרת האו״ם. בין היתר ניהלה את מחלקת התורמים לאונר״א בירושלים, עמדה בראש צוות האו״ם שפיקח ללא הצלחה רבה על פירוק הנשק הכימי בסוריה והייתה מתאמת מיוחדת של האו״ם בלבנון בין השנים 2015-2017. היא למדה ערבית ויחסים בינלאומיים במספר אוניברסיטאות, בכללן האוניברסיטה האמריקנית של קהיר.