משרד החוץ מחה בפני בלארוס על השימוש ב"התקווה" לצורכי תעמולה

תקרית השימוש ב"התקווה" בבלארוס: שגרירות ישראל במינסק הביעה מחאה רשמית לאחר שביטאון המשטר, העיתון SB, השתמש בהמנון הלאומי כפסקול עבור סרטון הנוגע למצב המהגרים בגבול בלארוס-פולין. במשרד החוץ אמרו כי המחאה הועברה ל"גורמים המתאימים". העיתון מוצא לאור על ידי מינהלת נשיא בלארוס.

בסרטון, דקה וחצי אורכו, נשמע ההמנון הלאומי של ישראל מהשנייה ה-35, ומלווה צילומים של מהגרים שוטפים ידיים וכובסים את בגדיהם מבקבוקי מים, כששלג יורד עליהם וברקע נראה היער. נראה שהסרטון צולם בקרבת האנגר לוגיסטי בקרבת הגבול הפולני, שבו שוכנו חלק מהמהגרים.

הסרטון הוסר עוד אתמול מהרשת, כנראה בהוראת בכירים בממשל.

משבר המהגרים בבלארוס החל עוד במהלך החורף, כאשר מאות ואחר כך אלפי אזרחי עיראק וסוריה החלו להגיע לבלארוס. הם הגיעו כביכול לצורך תיירות במדינה, אולם באורח פלא מצאו את דרכם בגבולות בלארוס עם האיחוד האירופי, תחילה עם ליטא, ובהמשך עם פולין. בחודש האחרון החריף המשבר, כאשר מנגנוני הביטחון הבלארוסים אילצו את המהגרים שעל הגבול לנסות לפרוץ לתוך פולין, סייעו להם בציוד לסנוור ואפשרו לפרק את הגדר, ובה בעת מנעו מהם גם לשוב למרכז בלארוס. המשטר במינסק ביקש להציף את אירופה במהגרים כדי לסחוט הקלות בסנקציות שהוטלו עליו בגלל זיוף הבחירות, דיכוי המחאה וחטיפת מטוס של ריינאיר, אולם המבצע נחל כישלון: האיחוד הן מנע את כניסת המהגרים והן הטיל חבילת סנקציות חמישית. כעת תקועים אלפי מהגרים בגבול בלארוס-פולין, כאשר מדי לילה כמה מאות מהם נשלחים לברוח את הגבול. לכמה מאות מהגרים הותר לשוב לעיראק ששלחה מטוסי חילוץ עבור אזרחיה. השאר למעשה מהווים בני ערובה בידי הדיקטטורה, שמנסה לגלגל את האחריות למשבר לפולין בפרט ולאיחוד האירופי בכלל, שלטענתה מחויבת לקלוט את המהגרים.

"ישראל היום" פנה לעיתון SB כדי לקבל תגובה לאירוע. התגובות יפורסמו לכשיתקבלו. יצוין כי אין זו הפעם הראשונה שהדיקטטורה משתמשת בישראל ובדימויי השואה לצורכי תעמולה. כך, למשל, באוגוסט פורסם בישראל היום כי שגרירות בלארוס בארץ טענה כי דנה עם משרד החוץ בקיום אירוע לזכר "רצח העם הבלארוסי" – דבר שגרם להרמת גבות בישראל. כחודש לפני, זומן שגריר בלארוס בישראל לשיחה במשרד החוץ בעקבות אמירת לוקשנקו שטען כי "כל העולם סוגד ליהודים בגלל שהוכיחו את השואה". שלא במפתיע, גם בעיתון הרשמי של הנשיא היו גם ביטויים אנטישמיים מובהקים. כך, למשל, באוקטובר אשתקד, הפנה פרשן העיתון אנדריי מוקובוזצ'יק את תשומת הלב של קוראיו לשמות המשפחה החשודים של מבקרי הנשיא: שרייבמן וכץ (הראשון אנליסט פוליטי מוערך מאוד בבלארוס, השני – בלוגר יהודי וישראלי לשעבר, המתגורר במוסקבה; ד"ב). מוקובוזצ'יק לא נקב בשמותיהם, אבל אי אפשר היה להחמיץ למי מתכוון בדוברו על "המסיתים הלא-בלארוסיים" של מחאת ההמונים אשתקד. וכדי שלא שיישאר מקום לספק, פרסם מוקובוזצ'יק עוד מאמר שטנה, הפעם נגד הבלוגר ייבגני ליפקוביץ', הזכיר לו את הפוגרומים נגד היהודים בימי הביניים והמליץ לו לעזוב לישראל.

הערב (שני) ניסו בעיתון להתנער מאחריות. "אין לנו קשר לסרטון", נמסר.