"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דיווח: בריטניה חתכה יותר ממחצית מהמימון לאונר"א

ראש הסוכנות קשר את הקיצוץ לביקורת על תוכנית הלימודים של הרשות הפלשתינית • בריטניה, שהייתה המממנת השלישית בגודלה לאונר"א, תרמה ב-2020 57 מיליון דולר וב-2021 רק 28 מיליון

,עודכן
0השמעה
אונר"א, צילום: איי.אף.פי

הפלשתינים ממשיכים להפסיד כספי סיוע בשל ההסתה בספרי הלימוד:על פי דיווח בעיתון הבריטי גרדיאן, בריטניה קיצצה יותר ממחצית מהמימון שלה לסוכנות אונר"א בשבוע שעבר וכעת התמיכה בארגון ירדה מ-57 מיליון דולר ב-2020 ל-28 מיליון דולר ב-2021.

פיליפ לזריני, ראש אונר"א, קשר את הקיצוץ לביקורות על תוכנית הלימודים של הרשות הפלשתינית שבה משתמשת אונר"א. לדבריו, הארגון "נתון לפעמים להתקפות פוליטיות מרושעות, בדרך כלל דרך עדשת תוכנית הלימודים". הוא הוסיף כי בריטניה הייתה התורמת השלישית בגודלה לאונר"א ב- 2020. ההחלטה מתווספת להפסקה המוחלטת של כל המימון הבריטי לקופת הרשות הפלשתינית בחודש שעבר. לזריני הוסיף גם שאונר"א התחילה את השנה הנוכחית עם "פגיעות קריטיות".

ראש אונר"א פיליפ לזריני,צילום: GettyImages

סוגיית חומרי הלימוד של אונר"א עלתה בתחילת השנה לסדר היום הציבורי לאחר שראש הסוכנות נאלץ לאשר בינואר את ממצאי פרסום דו"ח מכון המחקר והמדיניות IMPACT-se שניתח לראשונה חומרי לימוד מקוריים וממותגים עם לוגו סוכנות האו"ם שנמצאו מלאים בשנאה, אנטישמיות, הסתה לג'יהאד ואלימות ונטולי כל חומר שמקדם שלום, עשיית שלום וסובלנות בהפרה מוחלטת של ערכי האו"ם. הוא הודה שאונר"א, הדפיסה ולימדה תכנים "בלתי הולמים" שנכללו "בטעות" בתכנית הלימודים שהייתה בשימוש בזמן תקופת הקורונה.

תת-מזכיר המדינה הבריטי לשעבר, ג'יימס דודרידג', אישר ביוני השנה בהתייחסות לתכני ספרי הלימוד הפלשתינים שבשימוש אונר"א "כי ממשיכים להיות תכנים אנטי-ישראלים, אנטישמים" ושהדבר "אינו מקובל על הפרלמנט או על הממשלה".

ביוני האחרון, אישר לראשונה מזכיר המדינה האמריקאי בלינקן שאונר"א "מפיצה בחומריה החינוכיים מידע אנטישמי או אנטי ישראלי". הוא תיאר את תכני השנאה של אונר"א כ- "התעללות במערכת" וקבע שארה"ב "נחושה שאונר"א תעבור רפורמות הכרחיות מאוד".

מזכיר המדינה אנתוני בלינקן. קבע שאונר"א תעבור רפורמות הכרחיות ,צילום: אי.פי.איי

באפריל הפרלמנט של האיחוד האירופי הפך לבית המחוקקים הראשון בעולם שאימץ החלטת גינוי רשמית לאונר"א בשל הסתה לשנאה ואלימות בחומרי לימוד ודרש "להסירם מיידית". קנדה ואוסטרליה פתחו אף הם בחקירות רשמיות של אונר"א השנה סביב אנטישמיות והסתה בספרי הלימוד של אונר"א.

מנכ"ל מכון IMPACT-se מרכוס שף אמר בתגובה כי "קובעי המדיניות בארה"ב ואירופה עומדים בתור כדי לגנות את השנאה בספרי הלימוד של הרשות הפלשתינית שבהם משתמשת אונר"א. ראש הארגון פיליפ לזאריני עמד בפני ועדת החוץ של הפרלמנט האירופי בספטמבר והודה כי אנטישמיות, חוסר סובלנות והאדרת טרור הם חלק של ספרי הלימוד של הרשות הפלשתינית הנלמדים בבתי הספר של אונר"א. כמובן, התרופה הברורה תהיה להסיר את השנאה וליצור תוכנית לימודים של שלום וסובלנות, במקום להסית ולהאשים אחרים. אבל לא סביר ששינוי יתרחש בזמן שהאחריות על כך תישאר בידי אונר"א, המורים של הסוכנות מייצרים בעצמם חומרים קיצוניים בדיוק כמו אלו הרשות הפלשתינית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר