בסוף מפגש שרי החוץ האירופיים שנערך בתחילת השבוע בלוכסמבורג מצא את עצמו הנציב האירופי העליון לענייני חוץ, ג׳וזף בורל, מתאר שיחה שקיים בתחילת ספטמבר עם ראשי הממשל העיראקי, במהלך ביקור נדיר שערך בבגדאד. ״הייתי צריך לשכנע את העיראקים, שזה מוזר שלפתע מאות עיראקים רוצים לבלות חופשה בבלארוס״, סיפר בורל לעיתונאים, ״בהתחלה ממשלת עיראק אמרה לי: ׳ראה, אנחנו לא יכולים לעשות דבר. יש תנועה של אנשים, יש מסלול, יש מטוס, יש אנשים שמוכרים כרטיסים ואנשים שקונים אותם ויש ויזות. הכל בסדר׳. בסוף, הם הבינו שהכל לא בסדר. שהופכים אנשים מסכנים לנשק וגורמים להם להאמין שאם יסעו למינסק תהיה להם גישה חופשית למדינות האיחוד האירופי. כשהם (העיראקים) הבינו את המצב, והיו גם אנשים שנהרגו מעימותים על הגבולות (בין בלארוס לשכנותיה), הם אסרו על המשך הטיסות (לבלארוס). כך, שהמסלול העיראקי נסגר, אבל מסלולים אחרים הופיעו. יש רשימה ארוכה של מדינות מהן יש זרם של אנשים המוטסים למינסק, וממינסק מועברים לגבולות בלארוס (עם האיחוד האירופי)״.
אין כלל דבר מוזר ב״תנועת התיירות״ המואצת מיעדים ברחבי המזרח התיכון ובאפריקה לעבר בלארוס, שהלכה והתעצמה בחודשים האחרונים. המשטר בבלארוס הבין את שהבינו לפניו לפני שנים שכנים בעייתיים אחרים של האיחוד האירופי, בראשם טורקיה: ישנה נוסחת פלאים לייצר לחצים על האיחוד האירופי - יצירת זרם מהגרים לא חוקיים, שמציפים את מדינות הגבול של האיחוד האירופי, יוצרים ״משבר הומניטרי״ ומחייבים את את האיחוד האירופי למצוא דרכים לקלוט את המוני ״הפליטים״ או לשלם למדינות הבעייתיות בדרכים שונות עבור מניעת המשך הגעת המהגרים הלא חוקיים. טורקיה קיבלה מהאיחוד מיליארדים לאחר שתרמה באופן משמעותי ליצירת ״משבר הפליטים״ ב-2015. אלכסנדר לוקאשנקו, שליט בלארוס, יסתפק בביטול העיצומים שהאיחוד האירופי הטיל על ארצו. ולכן, משטרו יצר באופן מאורגן ״משבר פליטים״ חדש, המאיים על האיחוד האירופי - הפעם לא מדרום אלא ממזרח. מהגרים ממדינות המזרח התיכון ואפריקה, שיש להם אמצעים לשלם עבור הברחתם לאיחוד האירופי, מקבלים ויזות תיירות לבלארוס. לאחר הגעתם למינסק, הם מועברים לאיזורי הגבול של בלארוס עם פולין, ליטא ולטביה, שם הם עוברים את הגבול באופן מאורגן או עצמאי. אם הם הצליחו לעבור את הגבול לתחומי האיחוד האירופי עומדות בפני המסתננים הללו כמה אפשרויות: חלקם מועברים ע״י רשתות מבריחים במשאיות או ברכבים לגבול עם גרמניה. אחרים יוצרים קשר עם ״ארגונים הומניטריים״, שנציגיהם מנהלים מירוץ נגד הזמן נגד רשויות הביטחון המקומיות, מנסים לאתר מבעוד מועד את המסתננים ומעניקים להם את הסיוע הנדרש כדי לחמוק ממעצר ומגירוש חזרה לבלארוס.
הממשלה השמרנית בוורשה זיהתה מבעוד מועד את הזרמת הפליטים המאורגנת מבלארוס. כבר באוגוסט הוצבה לאורך הגבול הארוך בין שתי המדינות גדר תיל, שנועדה להוות מחסום ראשוני בפני המסתננים העיראקים, הסורים, האפגנים, האיראנים והאפריקנים. כמו כן, אלפי חיילים ושוטרים תגברו את מערך משמר הגבולות. מינואר ועד ספטמבר השנה נמנעה חדירתם של מעל ל-9,200 מהגרים לא חוקיים, שמרביתם - 8,000 נעצרו בחודשים אוגוסט וספטמבר. אין נתון כלשהו באשר למספר המסתננים שהצליחו לחצות את הגבול. בשבוע שעבר אישר בוורשה בית הנבחרים התחתון, הסיים, תוכנית שגיבשה הממשלה להקמת חומת גבול בין פולין לבלארוס באורך של 400 ק״מ ובעלות של 350 מיליון יורו. החומה תצויד גם במכשור אלקטרוני מתקדם, שיאפשר לאתר כל אדם שייכנס לתחום של 200 מטר מהחומה. אישור הקמת החומה עובר כעת לסנאט הפולני, הנשלט בידי האופוזיציה. האם האופוזיציה הפולנית תשתמש בנושא רגיש כל כך כדי להתנגח בממשלה?
יוזמת החומה תעמיד את האופוזיציה הפולנית בפני דילמה קשה: מצד אחד היא קשורה לגופים פוליטיים, שמאשימים את הממשלה הפולנית ב״חוסר הומניות״ בטיפולה ב״מבקשי המקלט״. מצד שני, היא מודעת לרגישות הרבה הקיימת בקרב הציבור הפולני לסוגיית ההגירה הלא חוקית, גם אם רוב המסתננים אינם מעוניינים להישאר בפולין, אלא ממשיכים מערבה לגרמניה. אם יוזמת החומה תעבור בסנאט, יוצב האיחוד האירופי בפני התלבטות משלו: ממשלת פולין מעוניינת שהאיחוד האירופי יממן חלק משמעותי מהקמת החומה, כחלק ממדיניות ביצור הגבולות החיצוניים של האיחוד. האיחוד האירופי, מצדו, מעוניין בעצירת מסלול ההסתננות מבלארוס, אך בה בעת הוא שוקל הטלת עיצומים כלכליים על פולין בשל העימות הגובר בין וורשה ובריסל סביב סוגיית עליונות הריבונות הלאומית. בית המשפט החוקתי בפולין קבע לאחרונה, שלמערכת המשפט של האיחוד האירופי אין סמכות להתערב בענייניה המשפטיים הריבוניים של פולין. לנוכח הקמתה הצפוייה של ממשלת שמאל-מרכז בגרמניה, בראשות הסוציאל-דמוקרטים, צפוייה ממשלת פולין השמרנית למצוא את עצמה מול לחץ גובר מצדו של האיחוד האירופי, גם בענייני הגירה. פולין הייתה אחת ממדינות האיחוד, שסירבו בתקיפות לקבל בשטחן מכסה של ״פליטים״ מאלו שהגיעו לאיחוד האירופי בעקבות ״משבר הפליטים״ ומדיניות פתיחת הגבולות שהנהיגה הקנצלרית היוצאת, אנגלה מרקל. כעת, נשמעת כבר ביקורת מצדם של הסוציאל-דמוקרטים במדינות האיחוד האירופי המאשימים את פולין בטיפול ״לא אנושי״ במסתננים מבלארוס ובמניעת הענקת מעמד של מבקשי מקלט מאותם מסתננים בהתאם לאמנת האיחוד האירופי בעניין. אמנה זו מחייבת את המדינה הראשונה אליה מגיעים ״מבקשי המקלט״ לקחת אחריות עליהם. כלומר, גוברים הסיכויים שפולין תחויב לקלוט ״מבקשי מקלט״ בניגוד לעמדתה המוצהרת בתמורה לקבלת כספי סיוע מהאיחוד.
בגרמניה כבר מורגש היטב זרם המסתננים החדש ממזרח. מדינות-המחוז המזרחיות, הקרובות לגבול עם פולין, מדווחות על היווצרות מצוקת מקום במרכזים לקליטת ״מבקשי מקלט״. הממשלה הגרמנית המכהנת עדיין הציעה לפולנים לקיים פטרולים משותפים לאורך הגבול המשותף בין שתי המדינות, כדי לאתר מסתננים ורשתות מבריחים. שר הפנים הגרמני, השמרני הורסט זהופר, הבהיר שאין כל כוונה לסגור את הגבול עם פולין, אך באיזורים מסויימים הוגברה מהצד הגרמני הביקורת על המעבר בגבולות. הפולנים לא הגיבו להצעה הגרמנית בעניין הפטרולים המשותפים. בוורשה זועמים על חלקה של גרמניה בהקמת צינורות הגז מרוסיה, שהוקמו בים הבלטי ועוקפים את מסלול אספקת הגז הקודם דיבר דרך אוקראינה ופולין. הפולנים מאשימים את הגרמנים בכניעה ובהתרפסות כלפי מוסקבה. מעבר לכך, הפולנים רוצים להבטיח תחילה את חסימת הגבול שלהם עם בלארוס, בטרם יתפנו לסייע לגרמנים לפתור את בעיותיהם.
לוקשנקו צופה בהנאה רבה בהסתבכות של האירופים בינם לבין עצמם. בסוף ספטמבר הוא האשים את האיחוד האירופי ביצירת משבר הומניטרי בחורף הקרב באיזורי הגבול של ארצו, אם ״הפליטים״ יושארו שם לקפוא ולא יוכנסו לאיחוד האירופי. המהלך המקיאווליסטי של שליט בלארוס מכוון למעשה גם נגד האופוזיציה בארצו: מאז זיוף תוצאות הבחירות לנשיאות בלארוס והחרפת צעדי הדיכוי נגד המתנגדים למשטרו בקיץ 2020, נמלטו פעילי אופוזיציה רבים למדינות שכנות החברות באיחוד האירופי - פולין והמדינות הבלטיות. חסימת הגבול מהצד האירופי, על חשבונם של האירופים, תסייע למשטר של לוקשנקו לכלוא את האופוזיציה בבלארוס ולהצר את צעדיה. האיחוד האירופי שוקל כעת הטלת סנקציות נוספות על בלארוס ועל הגורמים הקשורים למסלול הברחת המסתננים החדש - בכלל זה חברות תעופה, סוכנויות נסיעות, אך גם בכירים במשטר במינסק. אך, הזמן אינו פועל בהכרח לטובתם של האירופים והחורף כבר נמצא מעבר לפינה. עדויות של מסתננים על מצבם הקשה בצד הבלארוסי, צילומים של ״פליטים״ קופאים ודיווחים על מתים - שכבר מתחילים להצטבר, ייצרו מציאות חדשה ובעייתית מאוד.
