המתקפה הבאה תתחיל בטלפון שלכם? הנשק שמאיים לפרק מדינות מבפנים

אזרחים ברחבי אוקראינה התעוררו בלילה שבין ראשון לשני להתרעות חירום כוזבות בטלפונים הניידים, שהזהירו מפני תקיפה גרעינית מיידית, שימוש בנשק כימי קטלני וקרבות ברחובות. ההתרעות נשלחו בעקבות מתקפת סייבר על מערכת ההתרעות הרשמית במדינה, והאירוע ממחיש כיצד מתקפה כזואירופה יכולה לזרוע בהלה המונית ולערער את אמון האזרחים במערכות המדינה שאמורות להגן עליהם.

לא מדובר בעוד פריצה שגרתית למאגרי נתונים או בתקלה טכנית חולפת, אלא במתקפה פסיכולוגית שנועדה לזרוע אימה, לשתק את הציבור ולערער את האמון במידע שמספקות הרשויות. האירוע מספק הצצה לעתיד שבו לוחמת סייבר מתקדמת אינה מיועדת רק לפגוע בתשתיות, אלא גם להשפיע ישירות על תודעת הציבור ולהכניס את תחושת המלחמה והכאוס לכל בית.

על הרקע הזה מזהיר ד"ר ליאור טבנסקי, חוקר במרכז למחקר סייבר באוניברסיטת תל אביב, מפני האיומים החדשים שמתפתחים לנגד עינינו. "מעולם לא היו למבצעי השפעה כלים חזקים, נגישים וזולים יותר מכפי שיש כעת", הוא אומר. "כיום ניתן לאסוף מידע מפורט על מיליוני אנשים, ללמוד בדיוק מה הפחדים העמוקים ביותר שלהם, להתאים להם מסרים מפחידים במיוחד ולהפיץ אותם במהירות שיא. היכולת להגיע לכל אדם ולנסות להפחיד אותו גדולה מאי פעם, והיא מייצרת איום תודעתי חסר תקדים על היציבות של חברות ומדינות".

לדבריו, ההתפתחויות הטכנולוגיות הופכות את האיום למוחשי יותר מאי פעם. "הבינה המלאכותית היוצרת מאפשרת לתוקפים לייצר טקסטים, תמונות, קולות וסרטונים שנראים אמיתיים לחלוטין ובכמויות עצומות", מבהיר ד"ר טבנסקי. "אפשר לעקוב בזמן אמת אחר תגובות הציבור, לשנות את המסר תוך כדי תנועה ולהעמיק את התחושה שאין שום מקום בטוח. המתקפות הללו נועדו לנצל חולשה פנימית ומשברים קיימים כדי להאיץ התפרקות של משטרים ולייצר כאוס שקשה מאוד לעצור אותו".

האם פחד המוני יכול להפיל משטר?

עם זאת, טבנסקי מדגיש כי המבחן הגדול ביותר אינו טמון רק ביכולת לפרוץ למכשירים ניידים או למערכות שידור. "השאלה הקריטית אינה לכמה מערכות אפשר לפרוץ או כמה מסרים מבהילים אפשר לשגר לאזרחים מבוהלים", הוא מסביר. "השאלה האמיתית היא כיצד להפוך את יכולות הסייבר והבינה המלאכותית להחלטות בפועל שמגבילות שלטון ומאלצות אותו להפסיק להילחם".

לדבריו, גם כאשר מתקפת השפעה מצליחה לשנות עמדות, אין פירוש הדבר שהיא תוביל בהכרח לשינוי בהתנהגות. "מחקרים מדעיים מראים שמסרים שמיוצרים על ידי בינה מלאכותית יכולים לשנות עמדות של בני אדם, אך אדם ששינה את דעתו בשאלון עדיין לא יוצא לרחוב להפגין, וחייל ששומע הודעת כניעה מזויפת ברדיו לא מניח מיד את נשקו".

ד"ר טבנסקי מסכם את התמונה המורכבת של עולם הסייבר המודרני: "יש כאן מאבק מתמיד בין הכלים הטכנולוגיים ההרסניים לבין היכולת של אזרחים להסתגל ולהתמודד. הכלים שבידי התוקפים חזקים מאי פעם, אך היכולת לייצר פחד וחרדה המונית אינה מבטיחה שינוי פוליטי מיידי, ולעיתים היא אף מובילה לתוצאות הפוכות לחלוטין. האתגר הגדול של העשור הקרוב הוא להבין האם הנשק התודעתי הזה אכן יספיק כדי להפיל משטרים מבפנים".