גרמניה, איטליה, פורטוגל ואפילו שווייץ: האש מצרפת מבעירה את אירופה

במשך שנים התנהל השיח על הדור הצעיר, על קשיי ההשתלבות של מהגרים ועל משבר מערכות החינוך בעיקר מעל דפי העיתונים ובמסדרונות הממשלות. אלא שכעת יצאו הבעיות הללו מחדרי הדיונים ומהשכונות שבהן היו מרוכזות, והגיעו אל מרכזי הערים, אל החנויות ואל הרחובות הראשיים. לצד מחאות לגיטימיות, שרובן מתנהלות בשקט, מתרחבת תופעה קשה של ביזה, השחתת עסקים ועימותים אלימים.

באירופה מתחילים להבין שקם דור צעיר ושונה, שגדל על הרשתות החברתיות, שמערער על הסדר הקיים ומוכן לקחת סיכונים. האירופים צופים בביזה ובהתפרעויות ושואלים את עצמם: לאן היבשת הולכת? איך מתמודדים עם ההגירה וההשתלבות, והאם הצעירים לא מבינים שרוח קיצונית עלולה להוביל לחורבן?

הכול התחיל בספטמבר בקרטיי, פרבר מדרום-מזרח לפריז, כשמורים בתיכון המקומי שבתו במחאה על מחסור בכוח אדם. התלמידים הצטרפו אליהם וחסמו את בית הספר, ובתוך ימים התפשטה המחאה לכל רחבי צרפת. אלא שהיא חרגה במהירות מגבולות מערכת החינוך: תלמידים הציתו פחי אשפה, ירו זיקוקים ותקפו מנהלי בתי ספר, והמאבק התרחב למחאה על יוקר המחיה ומחירי הדלק.

ב-17 באוקטובר יצאו לרחובות מאות אלפי בני אדם, והיום הפך למהומות של ממש. במרסיי פרצו מתפרעים לזמן קצר לבניין העירייה, ובלימוז' הציתו את העירייה. לפי ממשלת צרפת, לפחות 3,000 חנויות נפגעו או נבזזו, אלפי בני אדם נעצרו, ובכמה ערים הוטל עוצר לילי. מנהיג השמאל הרדיקלי, ז'אן-לוק מלנשון, העניק גיבוי למחאה, ומרין לה פן, שקוראת להשיב את הסדר לרחובות, עשויה להרוויח מהכאוס.

אלא שהאירועים כעת כבר לא נשארים בצרפת: בבלגיה הפעילה המשטרה גז מדמיע ומכתז"יות נגד מפגינים בבריסל ובליאז', ויותר ממאה בני אדם נעצרו. "זו לא סתם מחאה, זו אלימות לשמה", אמר שר הפנים הבלגי, ברנאר קנטן. מחאות סטודנטים התקיימו גם באתונה, בטירנה, בדבלין ובווינה.

באיטליה יצאו אלפי צעירים להפגנות "No Meloni Day", וברומא, בטורינו ובבולוניה נרשמו עימותים. בסוף השבוע שלאחר מכן פרצו מהומות קשות במילאנו: מתפרעים בזזו חנויות, שוטרים נפצעו ומאות בני אדם עוכבו ונעצרו. ממשלת מלוני תגברה את האבטחה בעיר ב-500 חיילים.

בספרד ובפורטוגל מתמקדת המחאה במשבר הדיור. בספרד הפכה לסמל קשישה בת 87, שפונתה על אלונקה מהדירה שבה גרה מאז 1956. הפרשה הובילה להפלת חבילת הדיור של הממשלה ושלחה את ספרד לבחירות מוקדמות, והקשישה עצמה נפטרה שבועיים אחרי הפינוי. בפורטוגל קמו מאהלים תחת הסיסמה "לא יכול לשלם שכר דירה? תביא אוהל", והמשטרה פינתה את המאהל בפורטו באמצע הלילה.

בגרמניה יצאו בשבת עשרות אלפי צעירים לרחובות במסגרת הקמפיין "GenZ regelt!" ("דור Z מטפל בזה"). ההפגנות התנהלו ברובן בשקט, אבל בערב הפך מרכז פרנקפורט לזירת קרב: פורעים בזזו חנויות, ולפי דיווחים גם חנות נשק, והשליכו בקבוקי תבערה על שוטרים. בהולנד מיגנו בעלי חנויות את חלונות הראווה, ואוהדי כדורגל הגיעו למרכז האג כדי "להגן על העיר".

גם בשווייץ השלווה יצאו באותו לילה מאות צעירים לרחובות ציריך ובאזל, תחת הסיסמה "נמאס לנו, גם בשווייץ". בציריך הם הציתו מחסומים ומכונית ותקפו שוטרים בזיקוקים, בבקבוקים ובאבנים, והמשטרה השיבה במכתז"יות, בגז מדמיע ובכדורי גומי.

למרות ההבדלים בין המדינות, יש מכנה משותף ברור: צעירים רבים חשים שהאפשרויות העומדות בפניהם מצומצמות בהשוואה לאלה שעמדו בפני הוריהם.

סוגיית ההגירה מלבה את הוויכוח. ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'ה מלוני, טענה שמחצית מ-330 העצורים במילאנו הם ממוצא זר, וציינה שהצעיר שבהם בן 11. שר החינוך שלה, ג'וזפה ולדיטרה, טען שהמצב באיטליה "שונה מאוד" מזה שבצרפת, שבה לדבריו המחאה הסלימה בגלל הקושי לשלב בני דור שני למהגרים, אבל במהומות במילאנו הוא עצמו כמעט נפגע בראשו מאבן.

המהומות הציתו גם ויכוח בין הממשלות עצמן. ראש ממשלת הונגריה, פטר מדיאר, כתב כי לנוכח "ההרס חסר הטעם והאלימות הבלתי מוצדקת" בצרפת, "אולי ברור עכשיו לכולם" מדוע ארצו נוקטת את הקו הקשוח ביותר בסוגיית ההגירה, וראש ממשלת פולין, דונלד טוסק תמך בעמדתו. בבלגיה טען שר הפנים קנטן שאת שורשי המחאה יש לחפש בצרפת, ובגרמניה הודיעה הממשלה שהיא בקשר עם צרפת ואיטליה, מחשש שרדיקלים מחו"ל יצטרפו להפגנות אצלה.

גם הסוגיה הפלסטינית הפכה לחלק מהמחאות. במוקדים שונים הופיעו דגלי פלסטין, כאפיות וסיסמאות כמו "Free Gaza", ובליון הציתו פעילים פרו-פלסטינים דגלי ישראל וארה"ב. במילאנו שולבו סמלים פלסטיניים בצעדות נגד המלחמות ויוקר המחיה. לפי האתר אלגמיינר (The Algemeiner), ארבעה ארגונים פרו-פלסטיניים קראו כבר באוגוסט לחודש שלם של הפגנות בצרפת באוקטובר, במלאת שלוש שנים לטבח 7 באוקטובר 2023, ואחד מהם, "אורז'נס פלסטין" (Urgence Palestine), פעל לחבר בין תנועת התלמידים לפעילות הפרו-פלסטינית. בגרמניה הזהירה המועצה המרכזית של היהודים מ"רמת סיכון מוגברת" בהפגנות.

המחאה לא צפויה להיעצר בקרוב. בצרפת ובספרד הוכרזו שביתות כלליות ב-5 וב-11 בנובמבר 2026, וב-20 בנובמבר 2026 צפוי להתקיים יום מחאה בינלאומי של תנועות נוער, שגובש בפגישה בפריז של עשרות ארגונים מיותר מעשר מדינות. בגרמניה מתכוונת להצטרף "GenZ regelt!", ובשווייץ הודיעה על הצטרפות תנועת הנוער הסוציאליסטית, וחלק מהימין המקומי כבר מאשים אותה שהיא מנסה לייבא את האלימות מצרפת.

החשש של ממשלות אירופה הוא שרצף המחאות יהפוך לתנועה בינלאומית שתשבש את שגרת החיים ברחבי היבשת. המארגנים מדברים על פעולות שקטות ושלוות, אך הפער בין ההצהרות למציאות ברחובות הולך וגדל. החורף המתקרב עשוי לצמצם את מספר המפגינים, אך לא יפתור את הבעיות העמוקות שמאחוריהם: יוקר המחיה, אתגרי ההגירה והקושי של חלקים באוכלוסייה להשתלב. תגובה מנומנמת ומתחמקת לא תמנע מהכעס המצטבר להפוך לכאוס.