יותר מ־100 אלף בני אדם יצאו היום (שבת) לרחובות פריז במחאה על מצב מערכת החינוך ויוקר המחיה, והגבירו את הלחץ על ממשלת נשיא צרפת עמנואל מקרון. לפי הערכת המשטרה המקומית, כ־110 אלף בני אדם השתתפו בהפגנה, שהתקיימה תחת מגבלות על מסלולה ונערכה בקצה הדרום-מזרחי של העיר, הרחק ממרכזה. לקראת סיום הצעדה השתמשו כוחות המשטרה בגז מדמיע ומכת"זיות.
לפי דיווחים בתקשורת הצרפתית, המשטרה השתמשה בגז מדמיע גם בליון, בקלרמון-פראן ובשטרסבורג, ובתותחי מים בניס ובנאנט. במרסיי ירו שוטרים גז מדמיע במהלך עימותים עם כמה עשרות בני אדם סמוך לנקודת הסיום של הצעדה.
בסיום ההפגנה בפריז, באזור פורט דה ונסן, השליכו מפגינים חפצים לעבר השוטרים וקראו לעברם קריאות בוז. המשטרה הגיבה בגז מדמיע וזרנוקי מים לפיזור ההמון. לפי משטרת פריז, זה היה מוקד המתיחות היחיד בעיר באותה עת. חלק מהמפגינים ניסו להמשיך לכיוון כיכר נסיון, אך השוטרים חסמו את דרכם.
לפי התביעה בפריז, 64 בני אדם נעצרו בקשר להפגנה ו־40 הועברו למשמורת משטרתית. בין העצורים היו שישה קטינים. מרבית המעצרים, לפי התביעה, נגעו לחשדות לעבירות הקשורות לנשק או להשתתפות בקבוצה שהתכוננה לבצע מעשי אלימות או לפגוע ברכוש.
פצוע קשה בטולוז, עשרות אלפי שוטרים נפרסו ברחבי המדינה
במקביל לדיווחים על העימותים, הרשויות במחוז אוט-גארון מסרו לרשת BFMTV כי אדם נפצע באורח קשה בידו בסוף ההפגנה בטולוז. נסיבות הפציעה אינן ידועות בשלב זה, ונמסר כי ייערכו בדיקות בהנחיית מערכת המשפט כדי לברר מה אירע. לפי הרשויות, הפציעה התרחשה במהלך פיזור התקהלות.
שר הפנים הצרפתי, לוראן נונייס, הודיע מראש על היערכות ארצית של עד 70 אלף שוטרים וז'נדרמים. הכוחות תוגברו במסוקים, בכלי רכב משוריינים ובתותחי מים, על רקע החשש מהתחדשות האלימות.
ההפגנות נערכות שבוע לאחר אירועי האלימות של 17 באוקטובר, ובצל מסלול ההפגנה בפריז שעורר מחלוקת. הרשויות הטילו איסורים על הפגנות בכמה ערים, בהן ליון, ניס ומונפלייה.
גם באורליאן, מדרום לפריז, התקיימה בשבת הפגנה נפרדת שבה השתתפו אלפים במחאה נגד הימין הקיצוני, בזמן שמפלגת האיחוד הלאומי של מארין לה פן קיימה בעיר כינוס בן יומיים.
המחאה שהחלה בתיכון אחד התפשטה ברחבי צרפת
המחאה החלה בחודש שעבר בעקבות מחסור בעובדי הוראה בתיכון אחד מדרום-מזרח לפריז, אך מאז התרחבה למחאה ארצית. תלמידים דורשים לשפר את תנאי הלימוד בבתי הספר, בעוד עובדים מצטרפים בדרישה להעלאת שכר ולשיפור הפנסיות.
נתוני משרד החינוך הצרפתי מצביעים על היקף המחסור במורים: במהלך שנת הלימודים 2024 - 2025 אבדו בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים הציבוריים 15.4 מיליון שעות הוראה, משום שמורים שנעדרו לא הוחלפו. מדובר ב־7.5% מכלל שעות ההוראה המתוכננות.
גם יוקר המחיה עומד במרכז המחאה. לפי המכון הלאומי הצרפתי לסטטיסטיקה, INSEE, מחירי האנרגיה בצרפת היו בספטמבר גבוהים ב־21.3% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. העלייה תרמה לכך שהאינפלציה הכללית הגיעה ל־3.1%.
קמיל שאנייה, בת 27, סיפרה במהלך ההפגנה כי לא הצליחה למצוא עבודה למרות תואר בהנדסה ותואר שני. "יש מספר עצום של אנשים שנמצאים באותו מצב כמוני, אבל אין להם את הפריבילגיות שיש לאחרים, והם מוצאים את עצמם חיים ברחובות ובמבנים נטושים. בכנות, זה קשה מאוד", אמרה.
גם סומאיה עבד, אחות בת 58 שלבשה אפוד אדום של איגוד העובדים CGT, השתתפה בהפגנה. לדבריה, היא יוצאת להפגנות כבר יותר מ־30 שנה, אך מעולם לא ראתה צעדה שמתחילה בפורט ד'איטלי. "הם משתמשים במה שקרה בשבוע שעבר כתירוץ כדי להשתיק את המפגינים", אמרה. "אבל זה לא יעצור את התנועה, וזה לא ימנע מהתלמידים לדרוש תנאים טובים יותר בבתי הספר".
יותר מקומות באוניברסיטאות והקלה ביוקר המחיה
נציגי תלמידי התיכון נפגשו ביום שישי עם מקרון. לדבריהם, הנשיא הבטיח לבצע רפורמה בתהליך הקבלה למוסדות ההשכלה הגבוהה, אך הם דורשים להמשיך במחאה עד שיוכרזו צעדים קונקרטיים.
ארגוני הסטודנטים דורשים להוסיף 250 אלף מקומות במוסדות להשכלה גבוהה ולבטל את שיטת המיון באמצעות Parcoursup, מערכת הקבלה הארצית. תוכנית משותפת בת עשר נקודות כוללת גם דרישות להגדלת מספר המורים ולתיקון בתי ספר ואוניברסיטאות.
לצד זאת, הסטודנטים דורשים סיוע בהתמודדות עם הוצאות היום-יום: תוספת של 200 אירו בחודש למענקי סטודנטים והקפאת שכר הדירה בדיור הציבורי לסטודנטים.
לואי לדו-זטאר, מפגין בפריז, הביע חשש מהעמקת הפערים החברתיים. "כשמסתכלים על מדינות כמו ארצות הברית, אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבו לחלק מהאוכלוסייה יש הכול ולאחרים אין כלום", אמר. "אף פעם לא דמיינתי שאמצא את עצמי יוצא להפגנות בתדירות כזאת עוד לפני גיל 30".
המשבר של מקרון
המחאה מציבה את מקרון בפני אתגר פוליטי משמעותי בחודשים האחרונים לכהונתו, לפני שהצרפתים יבחרו את יורשו בחודש מאי. הפופולריות של הנשיא נמצאת בשפל מאז נכנס לתפקיד ב־2017. במקביל, מפלגת הימין הקיצוני האיחוד הלאומי מאשימה את ממשלתו בכישלון בהגנה על הציבור וקוראת לאזרחים לתרגם את כעסם לתמיכה בקלפי.
מקרון אמר כי הצעדים שננקטו נועדו להגן על מרכזי הערים, העסקים ומבני הציבור. ביום שני הודה שר הפנים נונייס כי במהלך המהומות בסוף השבוע הקודם איבדה המשטרה את השליטה בחלק מהערים. הוא הציע להתפטר, אך מקרון דחה את הצעתו.
בשבת שעברה יצאו לרחובות יותר מחצי מיליון בני אדם. במהלך סוף השבוע ההוא נפגעו או נבזזו כ־3,000 חנויות ברחבי צרפת, על רקע גל אלימות שלא נראה במדינה במשך שנים.
ההיערכות הביטחונית משפיעה גם על חיי התרבות והמסחר. בפריז הוצבו ז'נדרמים לשמירה מתחת לשער הניצחון, ובעלי חנויות כיסו את חלונות הראווה בלוחות עץ. ליד תחנת הרכבת סן-לאזאר עסק אכרם אחמד, קבלן בן 34, באיטום חלונותיה של חנות אופטיקה. "קיבלתי את הטלפון אתמול בלילה", סיפר. "הבעלים נשמע מיואש. הוא אמר שאני מציל את חייו".
מוזיאונים מרכזיים, ובהם הלובר, מוזיאון ד'אורסה, מוזיאון פיקאסו והגראן פאלה, שבו מוצגת תערוכה גדולה של יצירות סזאן, נסגרו בשבת. גם יריד האמנות העכשווית Art Basel, שנפתח לקהל ביום שישי, ביטל את תוכנית סוף השבוע בשל החשש מהתפרעויות.
בתוך כך, פעילי תנועת "האפודים הצהובים" קראו לקיים יום מחאה נוסף ב־31 באוקטובר, כדי לשמור על זכותם להפגין. על רקע העימותים, דרישות התלמידים והזעם הציבורי על יוקר המחיה, המחאה בצרפת ממשיכה להתרחב - ומציבה את הממשלה בפני שאלות קשות בנוגע למערכת החינוך, לביטחון הציבור ולמענה למצוקות האזרחים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו