איך מחברים מחדש את העם היהודי? היוזמות שמנסות להפוך רעיונות למציאות

מתי בפעם האחרונה תרגלתם יוגה או מדיטציה בהשראת תפיסותיו של רב הקהילה שלכם? את החיבור יוצא הדופן הזה, שיוזמתו מציינת כי הוא "קרוב ממה שאנשים חושבים", מציע מיזם "Jewish Third Space" - אחד מני רבים שהוצגו בימים האחרונים בכנס של יהודים מעוררי השראה בבודפשט, בירת הונגריה.

"הרעיון הוא לקדם ולהנגיש את היהדות בדרך רוחנית", מספרת היזמת אליסיה פרידקין. "הבנתי שיש סביבי לא מעט יהודים שמחפשים חיבור רוחני, אבל הם לא מצליחים למצוא אותו בבית הכנסת, ובתוכם הרבה צעירים. לכן החלטתי שאני מייצרת קהילה שמבוססת על ריטריטים של יוגה, מדיטציה, רפואה אלטרנטיבית ואמנות דרך החוכמה היהודית".

לאחר שיח והכוונה של רבני קהילות שונות, המדריכים והמורים בתנועה מנחילים את התוכן למשתתפים בריטריט באמצעות הפעילויות השונות. כך, לדבריה של אליסיה, הם מצליחים להעמיק את החיבור הרוחני ואת תחושת השייכות של המשתתפים לעולם היהודי ולעולמם הפנימי.

"אנחנו מקשרים בין אנשי המקצוע לאנשי הרוח, ומתוך הדבר הזה נולד סשן חדש שלא ראינו עד כה. בעיניי, אתה לא צריך אפילו להיות יהודי כדי ליהנות מהרעיונות של היהדות, שרבים מהם אוניברסליים", היא מציינת. "אתה צריך להגיע עם ראש פתוח ונכונות לחוות דבר חדש, מעין ניסוי רוחני שמחבר בצורה מופלאה בין הגוף למוח - כמו שהיהדות מחברת בין הגוף לנשמה".

ואכן, לא מדובר בניסוי שמתאים לכולם. לשאלתי באשר לביקורות השליליות ולאמירות שלפיהן לא מדובר ב"יהדות כהלכתה", היא משיבה: "ברור לי שזה לא יעבוד לכולם. לא כל הזרמים ביהדות יקבלו את זה, וזה לגיטימי. אבל האמירה שלי שונה - זו לא הדרך הנכונה, אלא דרך נוספת. המוני היהודים שמרגישים מחוברים יותר בזכות היוזמה מהווים את ההוכחה הטובה ביותר לכך".

היוזמה המפתיעה הייתה אחת מני רבות שהוצגו בימים האחרונים בבודפשט, בכנס הסיכום של המחזור הראשון של תנועת "קול העם" ("Voice Of The People"), ביוזמת הנשיא יצחק הרצוג וההסתדרות הציונית העולמית.

במסגרת פעילות התנועה, במהלך השנה וחצי האחרונות פיתחו 150 מנהיגים ויזמים יהודים מהמגזר הפרטי והעסקי יוזמות שונות לפתרון הבעיות הבוערות של העם היהודי בישראל ובעיקר בתפוצות. היוזמות מתמקדות בחמישה תחומים מרכזיים שנבחרו טרם היציאה לדרך: אנטישמיות, יחסי יהודים ולא יהודים, יחסי מדינת ישראל ויהדות התפוצות, חינוך יהודי ומסורת, וכן שיח וקיטוב בין חברות שונות. כעת, 150 השגרירים מבקשים להוציא את הרעיונות שלהם אל הפועל.

"הרעיון שלי מנסה לקרב את יהודי ישראל ויהודי התפוצות", ממשיך ג'וש בוכטלר, שעומד מאחורי פרויקט "One Bayit". "יצרנו קהילה מאובטחת שבאמצעותה מטיילים יהודים ברחבי העולם מוצאים מארחים יהודים מקומיים, שדרך הפלטפורמה מציעים למטיילים מיטה ללילה או לכמה לילות, אירוח לארוחת שבת או חג ואפילו סתם ארוחה חמה בקצה השני של העולם ובחינם".

באופן זה, לדבריו של ג'וש, שני הצדדים חווים חוויית אירוח בטוחה יותר, אך זה לא מסתיים בכך. "מבחינתי, אחת המטרות היא לייצר קהילה שבה הישראלים יוכלו לשוחח עם יהודי התפוצות גם על נושאים מורכבים יותר. הם לא צריכים בהכרח לשכנע את היהודים בחו"ל בצדקת דרכה של ישראל, אף שמבחינתי מדובר בתוצאה הטובה ביותר שניתן להעלות על הדעת, אלא מספיק אפילו להזיז אותם לכיוון ניטרלי יותר ביחס למדינת ישראל ולהעניק להם ידע אותנטי על מה שקורה בה, כך שיוכלו להוות שגרירים במדינותיהם בעצמם".

"תחשוב על זה: לוחם שסיים שירות ונמצא בדרום אמריקה או במזרח הרחוק מדבר עם משפחה יהודית בעיר מרוחקת על החיים בישראל ועל השירות בצה"ל, והמשפחה מצידה מספרת על המורכבות בלהיות יהודי בתפוצות. זה חיבור מדהים".

לשאלתי אם הפלטפורמה אינה מהווה סיכון בפני עצמה, בין היתר בשל האפשרות שגורמים עוינים יסתננו למאגר המטיילים והמארחים, שולף ג'וש את הטלפון הנייד ופותח את האפליקציה.

"זו קהילה סגורה", הוא משיב. "אנחנו שואלים עם ההרשמה אם למשתמש יש קשרים לקהילות יהודיות, ואם כן, לאילו. אנחנו מקושרים לקהילות הללו ומוודאים זאת. במקרה שאנחנו לא בטוחים, אנחנו מקיימים שיחת וידאו ומבקשים קישורים לחשבונות ברשתות החברתיות, כמו לינקדאין. אם אנחנו מזהים שלמשתמש אין שום קשר לעולם היהודי, הוא פשוט לא יכול להמשיך בתהליך ההרשמה. בשלב הנוכחי הדגש הוא על האיכות ולא על הכמות, ונכון להיום ביצענו כבר 36 חיבורים מוצלחים ברחבי העולם".

חיבורים מהסוג הזה מבקשת לייצר גם יוזמת "Kivun", של רפאל הראל, בריטני לוי ויותם שלייר. הראל, שגדל בסינגפור ועבד באפל ובפייפאל, ביקש לחבר בין תחומי הטכנולוגיה לחייהן של הקהילות היהודיות השונות.

"מדובר במעין קונסיירז' קבוצתי המבוסס על בינה מלאכותית, שפועל בתוך הקהילה", הוא מסביר. "הכלי יודע מי צריך מה ומחבר בין חברי הקהילה בחיי היום-יום - בהסעות, בארוחות שבת ובחיפוש עבודה, וכמובן שגם בין אנשים מצדדים שונים של מחלוקות בנושאים שונים. למעשה, כשנוצר קרע בין חברי קהילה, הוא יכול גם לסייע בגישור".

לתפיסתו, עולם הבינה המלאכותית כמעט שלא מתמקד בפתרונות לקהילות. "אחד היתרונות הגדולים של העם היהודי הוא העובדה שאנחנו חיים בקהילות. הקבוצה היא הכוח שלנו, גם לצד הקיטוב שמהווה בעיה עצומה, והרעיון הוא לרתום את הבינה המלאכותית כדי לאפשר לאנשים לחיות טוב יותר יחד".

"אני מאמין שנוכל לבנות קהילות יהודיות חזקות יותר אם נחבר בין אנשים גם מעבר למחלוקת", הוא ממשיך. "קיטוב לא נפתר בוויכוח על הנושא הבוער, אלא כשאנשים משני הצדדים נפגשים שוב ושוב בחיי היום-יום ורואים את האדם שמולם, גם אם לא מסכימים. בנוסף, אנחנו רוצים שגם מי שחדש בקהילה יכיר אנשים שלא היה פוגש בעצמו. הבינה המלאכותית תעשה את עבודת התיאום, והאנשים יקדישו את הזמן זה לזה".

שיראל דגן לוי, מנכ"לית "קול העם" ואשת הייטק בעצמה, סבורה כי היוזמה מהווה צעד חשוב בהחזרתה של מדינת ישראל לכותרות העולמיות, דווקא בהיבט חיובי.

"בשלוש השנים האחרונות איבדנו במובן מסוים את היכולת לדמיין", היא אומרת. "אין סיבה שלא יהיה לנו חזון. נכון, אי אפשר להתעלם מהשבעה באוקטובר ומהעובדה שבכל שני וחמישי באים עלינו לכלותינו, אבל אנחנו תמיד מצליחים לעמוד על הרגליים, למצוא את הניצוץ של החזון ואפילו לפזר טוב ואור לעולם בעזרת האנשים המופלאים שאומרים 'הנני' כשהכל מסביב מתערער. זה הדנ"א של השגרירים שלנו כאן - הם מאמנים את שריר הדמיון, נקראים לדגל ומייצרים אמון בינינו לבין אחינו ואחיותינו".

"אנחנו חייבים לתת מקום לשיח", היא ממשיכה. "הקסם פה הוא האנשים, אלה שמאמינים אחד בשני ושיודעים שיחד אפשר לעשות פלאים. הם לומדים אחד מהשני בצורה הדדית, וזה לא משנה אם מדובר ביזם צעיר בשנות ה-20 לחייו או במשתתפת המבוגרת ביותר שלנו, בת ה-82".

לדבריה של דגן לוי, חלק ניכר מהצלחת היוזמה נובע ממגוון הגילים, שמאפשר שילוב של צעירים ומבוגרים. "הצעירים אומרים לי 'וואו, כמה למדתי מהמבוגרים', אבל לא פחות מכך, המבוגרים מגיעים ומספרים עד כמה הם מרגישים חיוניים וסקרנים ללמוד תחומים שנכנסו לחיינו רק בשנים האחרונות. זה קשר מופלא".

את שיחתנו מסכמת שיראל בבקשה הן ליהודי ארצנו הקטנטונת והן ליהודי התפוצות.

"אני מודה שלפני שנכנסתי ליוזמה לא ידעתי על יהדות התפוצות דבר. יותר מזה, התנצלתי בכל פעם בפני פילנתרופים וראשי קהילות על כך שזה נושא שבכלל לא נמצא לנו בראש הישראלי, גם לא באחורה שלו. היום אני מבינה שהכוח של מדינת ישראל נעוץ בנוכחות היהודית מחוצה לה. המילה הזו, 'ישראל', קורעת משפחות וקהילות יהודיות ברחבי העולם. הבקשה שלי היא שנייחס כוונות טובות, נדבר ונקשיב מתוך ההבנה שאנחנו עם אחד. לא צריך להסכים על הכל, אפשר להמשיך ולחיות במתח מסוים וזה בסדר. העיקר שנשמע אחד את השני ונבין מה הצרכים שלנו כקהילה, כעם אחד, ונפעל יחד כדי לקדם פתרונות".