קרן העושר הריבונית של נורווגיה, המנהלת נכסים בהיקף של 2.3 טריליון דולר, דיווחה היום (חמישי) על הפסד של כ-29.7 מיליארד דולר ברבעון השלישי. הקרן רשמה תשואה שלילית של 0.5%, בעיקר בעקבות עליית הריבית שפגעה בתיק האג"ח שלה, שירד ב-3.5%. תיק המניות עלה ב-0.5% והנדל"ן ב-0.4%. לצד פרסום התוצאות, הבהירו בקרן כי הם ממשיכים לנקוט זהירות כלפי שוק המניות וחלק מענקיות הטכנולוגיה.
הקרן, המשקיעה את הכנסות המדינה מהפקת נפט וגז, היא המשקיע הבודד הגדול בעולם. היא משקיעה בכ-7,100 חברות ומחזיקה בממוצע בכ-1.5% ממניות החברות הנסחרות ברחבי העולם, לצד השקעות באג"ח, בנדל"ן ובמיזמי אנרגיה מתחדשת.
סגן מנכ"ל הקרן, טרונד גרנדה, אמר לרויטרס כי החשיפה לחלק ממניות הטכנולוגיה נמוכה מעט ממשקלן במדד הייחוס, וכי לפי שעה אין כוונה לשנות זאת. "אנחנו מרוצים ממבנה הקרן כרגע, אבל זה משהו שאנחנו בוחנים כל הזמן. שום דבר אינו חקוק באבן", אמר.
לדבריו, הקרן נוקטת את הגישה הזו כבר תקופה ממושכת. נכון לסוף יוני, מגזר הטכנולוגיה היווה 23% מסך החזקותיה.
גרנדה הצביע על תנודתיות רבה במניות החברות הקשורות לבינה מלאכותית, ממפתחות מודלים ומפעילות מרכזי נתונים ועד ספקיות אנרגיה ויצרניות שבבים. "אם תהיה תגובת נגד, או אם יתרחש אירוע כלשהו שיעכב את חדירת הטכנולוגיה, הדבר בהחלט יפגע בשוק המניות", הזהיר. עם זאת, הדגיש כי אינו מגדיר את הסיכון לשווקים כסיכון מערכתי.
תיק האג"ח ושאר נכסי ההכנסה הקבועה, שנפגע מעליית הריבית, היווה ברבעון השלישי 25.8% מהחזקות הקרן. תשואתה הכוללת הייתה נמוכה ב-0.18 נקודת אחוז מתשואת מדד הייחוס.
הקרן מחויבת לעקוב אחר מדד שקובע משרד האוצר הנורווגי, כאשר רכיב המניות נמדד מול מדד FTSE Global All Cap. בהתאם לכך, יכולתה לסטות מהרכב המדד ולהגדיל או לצמצם חשיפה למניות מסוימות מוגבלת.
מאז תחילת המלחמה הפכה הקרן הנורווגית לאחת הזירות הבולטות של המאבק להתנתקות מישראל באירופה. אחרי שמכרה את אחזקותיה בבזק ובפז, הורה שר האוצר ינס סטולטנברג באוגוסט 2025 על בדיקה דחופה, בעקבות דיווח ב"אפטנפוסטן" על אחזקה בחברת מנועי בית שמש שנותנת שירותי תחזוקה לחיל האוויר.
הקרן, שהחזיקה אז ב-61 חברות ישראליות, נפטרה בתוך שבועות מכמחציתן, בהן חמשת הבנקים הגדולים, ביטלה את החוזים עם מנהלי ההשקעות הישראלים ופרשה גם מקטרפילר האמריקנית בגין אספקת דחפורים לצה"ל.
הצעד האחרון עורר זעם בוושינגטון, ובנובמבר הקפיא הפרלמנט הנורווגי לשנה את פעילות ועדת האתיקה של הקרן, כדי שלא תיאלץ למכור גם את מניות הענק הטכנולוגיות שעובדות עם ישראל. בשבוע שעבר המליצה ועדה ממשלתית לשלול מוועדת האתיקה את הסמכות להמליץ על הדרת חברות; הממשלה צפויה לגבש עמדה באביב 2027.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו