ה"אויב" הגדול של ישראל באירופה בקרב חייו - וזה ההימור שלו

במשך שלוש שנים הוביל פדרו סאנצ'ס, שמוכר כאן אולי כ"ראש הממשלה הכי אנטי-ישראלי באירופה", ממשלת מיעוט שמיום הקמתה עמדה על כרעי תרנגולת. ב-5 באוקטובר, בשעות הבוקר, הופיע סאנצ'ס במשרדו בארמון מונקלואה והודיע בשידור חי כי החליט לפזר את הפרלמנט וללכת לבחירות בזק, שייערכו ב-29 בנובמבר.

הנאום הזה היה תוצאה של רצף אירועים שהחל ב-23 בספטמבר, כאשר קשישה בת 87 פונתה מביתה במדריד אחרי מאבק משפטי מול קרן ההשקעות שרכשה את הדירה. מריה דל כרמן אבסקל, המכונה מריכרמן, גרה בדירה יותר משבעה עשורים, והקרן דרשה להעלות את שכר הדירה שלה מ-440 ל-1,650 יורו בחודש, בעוד הפנסיה שלה עמדה על 1,350 יורו בלבד. התמונה שלה מוצאת מביתה על אלונקה, בפינוי שביצעו שוטרים, הובילה לגל מחאות ברחבי ספרד, שהפך למחנה אוהלים בכיכר המפורסמת פוארטה דל סול במדריד.

הלחץ הציבורי הוביל את הקרן לסגת מהעלאת שכר הדירה ולהסכים שאבסקל תחזור לביתה. אבל ב-7 באוקטובר, יום לפני שהייתה אמורה לחתום על החוזה החדש, היא נפטרה בבית החולים שבו אושפזה מאז הפינוי.

בממשלה הגיבו כמעט בפאניקה. סוגיית הדיור הייתה אמורה להיות בליבת האג'נדה הסוציאליסטית של סאנצ'ס - אך במשך שלוש שנים המצב הלך והחמיר. שישה ימים בלבד אחרי הפינוי, ב-29 בספטמבר, אישרה הממשלה שני צווים לטיפול במשבר, ובהם איסור על פינוי שוכרים במצב פגיע והקפאת פעילותן של קרנות נדל"ן.

ב-2 באוקטובר ניסתה הממשלה להעביר בפרלמנט את צעדי החירום, שזכו לכינוי "צו מריכרמן". אבל ממשלת המיעוט של סאנצ'ס נשענה על הרכב בלתי אפשרי של מפלגות, ובהן מפלגת חונטס הבדלנית מקטלוניה, שתמכה בו בזכות הוויתורים לבדלנים אך כלכלית היא מפלגת ימין. חונטס הצטרפה למפלגה העממית (PP) ולמפלגת הימין הלאומני ווקס, והפילה את הצווים בטענה שהם "יצמצמו את היצע הדירות להשכרה ויעלו את המחירים".

לכאורה, המחאה הייתה אמורה לפגוע בסאנצ'ס. משבר הדיור החריף בשמונה שנות שלטונו, ובימין מיהרו להזכיר שמריכרמן פונתה תחת ממשלתו. אבל אחרי הפלת הצווים זיהה סאנצ'ס הזדמנות. הזעם ברחובות הופנה גם נגד המפלגות שהפילו אותם, וסאנצ'ס החליט להציב את משבר הדיור במרכז מערכת הבחירות ולהציג את הימין כמי שבלם את הפתרון. "ספרד צריכה להחליט אם היא רוצה להצטרף לגל הימין הקיצוני או להישאר מעוז של צדק חברתי", אמר בנאום שבו הכריז על הבחירות.

המהלך נתפס כהימור מסוכן, משום שהמפלגה הסוציאליסטית (PSOE) מפגרת כמעט בכל סקר. הוא נתפס גם כהזדמנות אחרונה לשנות כיוון אחרי ירידה מתמשכת בסקרים לקראת הבחירות שהיו אמורות להתקיים בקיץ הבא.

את הירידה הזו הובילו פרשיות שחיתות שבהן מעורבים קרובי משפחתו ונאמניו. אחיו הורשע ביולי בפרשה הקשורה למינויו למשרה ציבורית, ובספטמבר הוחלט להעמיד את אשתו לדין בחשד לסחר בהשפעה ולמעילה. גם בכירים לשעבר במפלגתו מסובכים בפרשות שחיתות.

לצד זה ספגה הממשלה ביקורת חריפה על מדיניות ההגירה שלה. באפריל אישרה הסדרת מעמד גורפת למהגרים ששהו בספרד באופן לא חוקי, ועד סוף יוני הוגשו כ-1.2 מיליון בקשות, יותר מפי שניים מהצפי. בסוף יולי חצו ממרוקו כ-72 אלף מסתננים לסאוטה, המובלעת הספרדית בצפון אפריקה, בתוך יומיים. רובם הוחזרו תוך שעות, אבל אלפים נשארו שם עד היום, ובסקר "אל פאיס" מספטמבר 63% מהספרדים דירגו את תפקוד הממשלה במשבר לרעה. מבקריה קשרו בין שני המהלכים, והממשלה דחתה את הטענה.

סאנצ'ס, שהודח בעבר מראשות המפלגה וחזר לעמוד בראשה, ונמצא בשלטון מאז 2018 למרות תחזיות הפסד בבחירות 2023, יוצא לקרב ההישרדות הגדול בחייו. ולמרות שכל הסיכויים נגדו, כולם יודעים שאסור להמר נגדו.

האם ראש הממשלה האנטי-ישראלי ימשיך לשלוט?

הסקרים עדיין לא מראים שההימור עובד. בסקר "סיגמה דוס" ל"אל מונדו", שפורסם ב-19 באוקטובר, PP מובילה עם 31.5% מהקולות מול 25.3% ל-PSOE, שיורדת ל-101-106 מושבים לעומת 121 ב-2023. יחד עם ווקס, הימין עובר בקלות את 176 המושבים הדרושים לרוב. השינוי הגדול הוא ווקס, שצפויה להכפיל את כוחה בפרלמנט, בעיקר על חשבון PP. החריג היחיד הוא מכון הסקרים הממשלתי CIS, שבסקר שלו הסוציאליסטים דווקא מובילים עם 34% מול 22.2% ל-PP, תוצאה שאף מכון אחר לא מתקרב אליה.

חואן קאלדס, מנהל קשרי ציבור וקידום מדיניות של איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA) בספרד, מעריך שסאנצ'ס לא ישרוד. "אני חושב שרוב הסיכויים שהוא יפסיד", הוא אומר. לדבריו, "יש חבילה של אירועים שהספרדים לא ישכחו בדרך לקלפי", ממשבר סאוטה והפסקת החשמל הארצית ועד ההצפות בוולנסיה ותאונת רכבת קטלנית. "אף אחד לא לקח אחריות על כל האסונות והתקריות הללו", הוא מוסיף.
קאלדס צופה "קמפיין מגעיל עד 29 בנובמבר", שבו סאנצ'ס "ילך על קלף הדיור". ישראל, לדעתו, לא תהיה נושא מרכזי. "כאן ידברו על דיור והגירה".

מבחינת הקהילה היהודית, קאלדס מדבר בדאגה. לדבריו, רוב הספרדים אינם מבדילים בין יהודי לישראלי, והחשש הוא מהסלמה שתעבור מהתקפות מילוליות לאלימות. "אם סאנצ'ס ינצח, חברים יהודים ספרדים רבים שלי אמרו לי שהם ישקלו ברצינות לעלות לישראל או לעבור למקומות אחרים", הוא אומר. מנגד, הוא מעריך שאם PP תנצח, "זה יהיה טוב, הם יותר פרו-ישראלים ופרו-יהודים".

אליאס לוי, העורך הראשי של אתר החדשות Enfoque Judío, שרואיין מיד אחרי ההכרזה, נוקט זהירות. "אני לא מהמר נגדו בינתיים, ראיתי איך הוא יצא מבורות פוליטיים בעבר", הוא אומר. לוי מציב רף ברור. "אם סאנצ'ס בעוד שבועיים עדיין על מאה מושבים צפויים, אגיד שאין לו סיכוי להיבחר. אם הוא עולה ל-120, יהיה לו סיכוי לא מבוטל. ב-2023 הרכיב ממשלה עם 121". השבועיים עברו, וסאנצ'ס עדיין שם.

לדבריו, סאנצ'ס נאלץ לנוע שמאלה כדי שסומאר, מהשמאל הקיצוני, לא "תגנוב לו את הבוחרים", והוא הפך את משבר הדיור לנכס. "הוא ראה משבר דיור, בנה תוכנית איך להפוך את המשבר לטובתו ולמזער נזקים", אומר לוי. ואכן, יום אחרי ההכרזה על הבחירות אישרה הממשלה מחדש את צווי הדיור, הכוללים 21 צעדים לטובת שוכרים. הפעם ההצבעה תתקיים ב-12 בנובמבר בוועדה הקבועה של הקונגרס, הגוף היחיד שממשיך לפעול אחרי פיזור הפרלמנט, ושם הממשלה לא תלויה בחונטס. הממשלה מצפה שהצו הראשון יאושר, אבל השני, שמאריך אוטומטית חוזי שכירות, צפוי ליפול. ההצבעה תיערך יום אחרי שביתה כללית בנושא הדיור ויום לפני פתיחת הקמפיין הרשמי.
לוי קושר את גורל היחסים גם לבחירות בישראל ב-27 באוקטובר. "אם נתניהו ימשיך להיות ראש ממשלה, נלך למשבר אמיתי", הוא אומר. לדבריו, אם נתניהו וסאנצ'ס יישארו בתפקידם, היחסים עלולים להגיע עד לניתוק, כפי שדורשת סומאר. צו המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נגד נתניהו רק מסבך את התמונה, ו"נתניהו הוא דמות מאוד לא אהודה בספרד".

התרחיש הטוב ביותר, לפי לוי, הוא שינוי הנהגה בשתי המדינות. "אם מנהיג PP, אלברטו נונייס פייחו, נבחר ונתניהו יתחלף, תהיה פריחה ביחסים", הוא אומר, וזה יאפשר להחזיר את השגרירים ולחדש את ההידברות. מאז מאי 2024, אז החזירה ישראל את שגרירתה ממדריד בעקבות ההכרה הספרדית במדינה פלסטינית, אין לה שגריר בספרד, ובמארס השנה סיימה ספרד רשמית את תפקידה של שגרירתה בישראל. עם זאת, פייחו "לא ימהר לפגוש את נתניהו או לבטל את חוק החרם על מוצרי התנחלויות", אך בהחלט תהיה "החלפת אווירה".
שלוש שנים של עמדה חד-צדדית מצד הממשלה והתקשורת עשו את שלהן. בסקר שנערך ביולי 2025, 82% מהספרדים סברו כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה, 70% תמכו בהטלת סנקציות של האיחוד האירופי על ישראל, ו-78% תמכו בהכרה במדינה פלסטינית.

"אנחנו בסיומה של תקופה של 20 שנים רעות, ו-10 השנים האחרונות היו קשות מאוד", אומר אנחל מאס, נשיא עמותת "פעולה ותקשורת למזרח התיכון" (ACOM), שנאבקת באנטישמיות ובתנועת ה-BDS בספרד ופועלת לחיזוק הקשרים עם ישראל. "סאנצ'ס הוא ראש הממשלה הרדיקלי ביותר שהיה לנו אי פעם בספרד, ממש צ'אבס של אירופה".

מאס מצביע על כניסתן של מפלגות השמאל הקיצוני לממשלה ב-2020 כמהלך המשמעותי הראשון, ועל הגינוי הפושר של הממשלה לטבח 7 באוקטובר, כשחלק מחבריה אף העניקו לו לגיטימציה וחגגו אותו. "סאנצ'ס שם את עצמו בראש המפגינים הקיצוניים ביותר בעולם והחיל חוקים אנטי-ישראליים. כיום, יהודים ותומכי ישראל בספרד מוצגים בפועל ומוכתמים על ידי ממשלתם כשותפים לרצח עם", הוא אומר. ובכל זאת, "מצב יחסי ישראל-ספרד חייב להשתפר כי הוא לא יכול להיות גרוע יותר, אבל זה לא אומר שהוא יהיה טוב".

מאס מסביר גם את האיפוק שלו לקראת הבחירות. הוא לא יבקש מפוליטיקאים המקורבים אליו להתייחס לשבעה באוקטובר, "כי זה פשוט יפגע בהם אלקטורלית". אם ווקס תקבל מושבים רבים, הוא מעריך, היא תמשוך ממשלת ימין לשיפור היחסים עם ישראל, ארה"ב ונאט"ו, כשם שפודמוס וסומאר מושכות את הממשלה הנוכחית נגד ישראל.

מאס מוצא גם סיבות לאופטימיות. "ספרד לא מדינה אנטישמית במקור שלה", הוא אומר. "למרות ששלוש השנים האחרונות פגעו באופן קשה בדימוי של ישראל בעין הספרדית, כשאני הולך ברחוב ויש לי דגל ישראל ביד, אין לי בעיות".

את התקווה הוא תולה בדור הצעיר ובדמוגרפיה. "הצעירים מצביעים לווקס בכמויות גדולות והיא פרו-ישראלית. המהגרים ברובם מגיעים ממדינות אמריקה הלטינית, ולרובם אין בעיה עם יהודים והם לא מביאים עמם אנטישמיות קשה מהמדינות שמהן הם היגרו", מסביר מאס. "הדמוגרפיה עדיין מגנה עלינו. ספרד היא לא צרפת או אירלנד, יש עם מה ועם מי לעבוד למען עתיד טוב יותר".