ממשלת צרפת תציב בשבת הקרובה חיילים לצד כוחות המשטרה, לקראת גל הפגנות חדש הצפוי במהלך השבוע ואחרי שהודתה בכישלון בשליטה בלהבות במהלך השבוע החולף. שר הפנים לורן נונייז, שביום ראשון כבר הציע את התפטרותו ונדחה, הודיע אתמול (שלישי) באסיפה הלאומית כי חיילים יחליפו שוטרים ואנשי ז'נדרמריה "בעיקר בעמדות שמירה קבועות", כדי שאלה יתפנו לשמירה על הסדר בהפגנות.
החיילים שיוצבו לצד השוטרים שייכים למבצע "סנטינל", שהוקם בינואר 2015 אחרי גל פיגועי טרור, ובמסגרתו פרוסים ברחבי צרפת 10 אלף חיילים להגנה מפני פיגועים. לצדם יגויסו יחידות העילית של המשטרה ושל הז'נדרמריה, וכן מסוקים ומכת"זיות.
ראש הממשלה, סבסטיאן לקורנו, התייצב גם הוא באסיפה הלאומית, שם הוחלט על הקמת ועדת חקירה לתפקוד המשטרה במהומות האלימות ובכישלון במניעת הביזה. לקורנו הודה כי ביום המהומות היה מערך המשטרה "סטטי מדי ולא נייד מספיק", והבטיח: "שר הפנים כבר נתן הנחיות למושלי המחוזות. ההיערכות בשבת הבאה תהיה מאסיבית". לדבריו, היו גם כשלים מודיעיניים, והרשויות החליטו שלא לבטל חופשות מתוכננות של שוטרים.
נשיא צרפת עמנואל מקרון, שנאם לאומה ביום ראשון, הבטיח כי "מי שהרס חייב לשלם, ומי שבזז חייב לפצות", והוסיף כי "מי שניסה להפיל את הרפובליקה יידרש לתת על כך את הדין". מקרון הבחין בין הפורעים לבין מאות אלפי המפגינים, שלדבריו יצאו לרחובות עם דרישות לגיטימיות.
בהפגנות בשבת שעברה השתתפו 550 אלף בני אדם, לפי משרד הפנים. נונייז מסר כי באותו יום נעצרו 1,800 בני אדם, ויותר מ-500 שוטרים, אנשי ז'נדרמריה וכבאים נפצעו. מאז נעצרו בסך הכל יותר מ-2,500 בני אדם, ולפי שר המשפטים, ז'ראלד דרמנן, 149 מהם כבר נשלחו לכלא. כ-3,000 חנויות ניזוקו במהומות, ורבות מהן נבזזו.
דרמנן, שביקר אתמול בבית המשפט בליל, הזהיר כי אם התגובה של מערכת המשפט לא תהיה "נחרצת ביותר", אזי "בעלי העסקים והתושבים יעשו דין לעצמם". בליל נגזרו ביום שני עשרה חודשי מאסר על שלושה צעירים בני 20 עד 25 ללא עבר פלילי, שבזזו חנות למשחקי וידאו.
נונייז הבטיח "לעלות מדרגה" בהיערכות לשבת. במברק ששלח למושלי המחוזות קרא השר לתגובה "מהירה ונחרצת ביותר" מצד המדינה. הוא המליץ להם לאסור בשבת הפגנות מחאה "שעלולות להפר את הסדר הציבורי", ולנתב את ההפגנות שיאושרו הרחק ממבני ציבור ומרחובות מסחריים. עוד המליץ לאסור התקהלויות סביב המקומות שבהם השתוללה האלימות בשבת שעברה, ולשקול עוצר חלקי וממוקד.
אמש הוטל עוצר לילי בפריז, בליון ובערים נוספות, זה הלילה השני ברציפות. בבירה חל העוצר על כיכר הרפובליקה ועל הרחובות המובילים לרובע לה האל, ומושל המחוז בליון אמר כי הוא "תרם לשקט". במרסיי נאסרה תנועת קטינים בשעות הלילה ברחובות המסחריים, ובטולוז יוטל עוצר על מרכז העיר החל מחמישי.
לקורנו ונונייז, ולצדם פוליטיקאים מהימין, תקפו את חלקה של מפלגת השמאל הקיצוני "צרפת בלתי כנועה" (LFI) בליבוי המחאות. לקורנו דיבר על "תכנון של תסריט התקוממות" בידי קבוצות שוליים משמאל, ונונייז האשים את המפלגה כי "שפכה שמן על המדורה". מנהיג LFI, ז'אן-לוק מלנשון, דחה את ההאשמות והזהיר מפני מה שכינה "פרובוקציות" של "ממשלות במצוקה".
לפי הערכת שירותי המודיעין בצרפת, שמסר מקור ביטחוני ל-AFP, קבוצות "אולטרה-שמאל", שבמאגרי המעקב רשומים כ-5,000 מפעיליהן, ו"שמאל קיצוני רדיקלי" עמדו בחוד החנית של האלימות בשבת שעברה, אך לא היו אלה שהניעו את הביזה. המודיעין מסווג את LFI ואת המפלגה הקומוניסטית כ"שמאל קיצוני", ומציין כי אנשיהן צעדו בתהלוכות אך לא היו מעורבים בתקריות. בביזה השתתפו בעיקר גברים צעירים, ובהם צעירים רבים משכונות המצוקה שניצלו את הכאוס. "הברית הזאת בין האולטרה-שמאל, השמאל הקיצוני הרדיקלי וצעירי השכונות היא חסרת תקדים", אמר המקור.
אתמול גם נעצר חשוד בהצתת בניין העירייה ההיסטורי בלימוז', שהפכה לאחד מסמלי המהומות. מקור המעורה בחקירה מסר לתקשורת בצרפת כי מדובר בבן 34 הקשור לתנועות שמאל קיצוני, שנמצא במעקב של שירותי הביטחון. היחידה ללוחמה בטרור של המשטרה הצטרפה לחקירה, ודרמנן אמר כי התביעה ללוחמה בטרור תחליט בקרוב אם לחקור את ההצתה כפיגוע.
גם איטליה נערכת לשלוח 500 חיילים למילאנו, אחרי מהומות וביזה שפרצו בעיר בסוף השבוע. ממשלתה של ג'ורג'ה מלוני אישרה אתמול צו ביטחון חדש, שקובע עבירה של "השתתפות אלימה בהפגנה", ולדברי מלוני, "מי ששובר משלם, ואם מי ששובר הוא קטין, ההורים שלו משלמים".
מאות מפגינים, רובם צעירים, נעצרו ביומיים של עימותים וביזה במילאנו, ועשרות שוטרים נפצעו. ראש עיריית מילאנו, ג'וזפה סאלה, קשר בין המהומות בעירו לאלו שבצרפת. "אני חושב שזו תופעה רחבה בהרבה, וכמובן שנקודת הייחוס היא פריז", אמר. "ככה זה בערים גדולות. הן גדלות ומצמיחות מתחים חברתיים, שאותם צריך לנהל".
המהומות במילאנו הן הסלמה של גל מחאות שפוקד את איטליה בימים האחרונים, בעיקר על יוקר המחיה ועליית מחירי הדלק. תלמידי תיכון, סטודנטים, חקלאים ונהגי משאיות יצאו לרחובות, וכל זאת כשמלוני צפויה להתמודד בשנה הבאה בבחירות שבהן מצב הכלכלה, הביטחון וההגירה יעמדו במרכז.
נהגי המשאיות מוחים מאז יום שישי נגד התייקרות הדלק, שמחירו עלה מאז פרוץ המלחמה במזרח התיכון, וחוסמים כבישים ברחבי דרום איטליה. החסימות מונעות מהקמח להגיע למפעלים ופוגעות בתעשיית המזון. גארופאלו, מיצרניות הפסטה הגדולות במדינה, השביתה את הייצור בשבת, וכשחזרה לעבוד ביום שני פעלה ב-40% בלבד מהתפוקה. "אין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות. כשהכול נעצר, הכול נעצר", אמר המנכ"ל מסימו מנה ל-AFP. גם רומו השביתה את הייצור, ולה מוליזנה האטה אותו. במרכולים בדרום כבר חסרים מוצרים טריים כמו גבינות, פירות וירקות.
שר התחבורה מתאו סלביני נפגש אתמול עם נציגי האיגודים והבטיח להעביר 480 מיליון יורו להתמודדות עם משבר הדלק. אלא שחלק מנציגי האיגודים אמרו שהחסימות יימשכו עד שיינקטו צעדים ממשיים.
לפי מקורות בפרלמנט שציטטה סוכנות הידיעות האיטלקית ANSA, ההסתייגות היחידה של לשכת הנשיא מטיוטות הצו נגעה לסעיף שמאפשר להעניק לחיילים סמכויות של שוטרים. איגוד השוטרים Siap הזהיר כי הצבת החיילים בתפקידי שיטור היא "תפנית אוטוריטרית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו