בקהילה היהודית בצרפת, הגדולה באירופה, אומרים שהמהומות האלימות שפקדו את המדינה לא הפתיעו אותם. "מה שקורה קודם כל ליהודי, קורה אחר כך לכל המדינה", אומרת לטיסיה אנריקז, כתבת בעיתון היהודי "Actu J". ביום המהומות נבזזו חנויות, הוצתו מכוניות ומבני ציבור הותקפו והוצתו בערים רבות ברחבי צרפת.
לפי משרד הפנים הצרפתי, ברחבי המדינה נעצרו 2,397 בני אדם, ו-997 שוטרים ואנשי ז'נדרמריה נפצעו, שבעה מהם באורח קשה. לפי איגוד המסחר והקמעונאות, כ-1,500 עסקים נפגעו, והנזק מוערך בכמה מאות מיליוני יורו.
במרסיי לבדה ניזוקו יותר מ-600 עסקים בלב העיר, כפליים מאשר במהומות של 2023, לפי לשכת המסחר המקומית. המהומות פרצו בשולי הפגנות שלפי המארגנים כוונו נגד יוקר המחיה והמשבר במערכת החינוך, ושבהן השתתפו בין 550 אלף ל-800 אלף איש, לפי הערכות משרד הפנים והמארגנים, כ-110 אלף מהם בפריז.
ממשלת צרפת האשימה את השמאל הקיצוני במהומות, אבל פוליטיקאים מהימין בצרפת ומנהיגים מחוצה לה הצביעו על ההגירה ועל האסלאם הקיצוני. "רואים את הפנים שלהם, שומעים את הקול שלהם... יודעים מי זה ויודעים מאיפה זה בא", אמר אריק זמור, אחד ממנהיגי הימין הקיצוני בצרפת. ראש עיריית ניס, אריק סיוטי, בעל ברית של לה פן, כתב ברשת X: "כן, המהומות האלה הן סוג של אינתיפאדה צרפתית! במהומות רואים יותר דגלי פלסטין מדגלי צרפת".
"צרפת בוערת! ההגירה של אנשים מעולם שונה לחלוטין, אנשים עם שנאה בלב, ריסקה את המדינה שהייתה פעם כה גדולה", כתב טראמפ, וסגנו ג'יי די ואנס האשים את "הליברלים המערביים", שלדבריו "ייבאו את העולם השלישי לצרפת". ראש ממשלת הונגריה, פטר מדיאר, כתב שאחרי "ההרס חסר הטעם והאלימות הבלתי מוצדקת", אולי כבר "ברור לכולם" למה ארצו נוקטת קו נוקשה כל כך בנושא ההגירה. סגן ראש ממשלת איטליה, מתאו סלביני, הזהיר מפני "ציר הרשע המאחד קיצונים משמאל ופנאטים אסלאמיים", ומנהיג מפלגת הימין הספרדית VOX, סנטיאגו אבסקל, כינה את הפורעים "ברברים".
בצרפת עצמה, חצי שנה לפני הבחירות לנשיאות, מועמדת הימין העמוק מרין לה פן, שמובילה בסקרים, לא הזכירה את ההגירה, ותקפה דווקא את מפלגת "צרפת הבלתי כנועה" (LFI). "הדרישות החברתיות הלגיטימיות נלקחו שוב כבנות ערובה בידי השמאל הקיצוני ובידי הנאומים של חברי הפרלמנט של ז'אן-לוק מלנשון, שמכשירים את האלימות ומבקשים להטיל את המדינה לכאוס", כתבה. בנאום מצולם שפרסמה ברשתות החברתיות תקפה לה פן גם את "השלטון המקרוניסטי שנגמר לו האוויר, מותש ומבולבל", ואמרה כי "אנחנו משלמים על עשרות שנים של ויתורים".
מלנשון, שלפי סקר עדכני יגיע שוב לסיבוב השני מולה, תקף מנגד את התקשורת. "בזמן שערוצי החדשות מציפים בתמונות של אלימות בעשרות ערים, הכל מתנהל בשקט, ועשרות אלפי אנשים מפגינים בשלווה", כתב. בראיון לערוץ LCI אמר מלנשון כי "להצית את בניין העירייה של לימוז', זה פשע", אך הטיל את האחריות על הממשלה, שלדבריו מניחה במכוון למצב להידרדר ונוקטת "אלימות עיוורת".
הראשונים שזיהו - והזהירו
המהומות עצמן לא כוונו נגד יהודים או נגד ישראל. בלילה שלאחריהן הושחת בית כנסת קטן ברובע ה-19 בפריז, וספרי קודש ותשמישי קדושה הושלכו על הרצפה, אבל ראשי הקהילה נוטים להעריך כי מדובר בניסיון פריצה שהשתבש, והמשטרה ושירות ההגנה של הקהילה היהודית (SPCJ) בודקים אם יש קשר למהומות.
עבור יהודי צרפת, אלימות אינה דבר חדש, אלא שעד כה היא כוונה בעיקר כלפיהם. "הייתה מוכנות מצד כוחות הביטחון, היו שוטרים ושומרים, ידענו שיהיה יום קשוח, אבל הייתה הפתעה מבחינת עוצמת ההפגנות", אומרת אנריקז. "היהודים לא מתפלאים ממה שקורה היום, כי אנחנו כבר רואים כמה אלימות יש במדינה ובקרב צעירים".
אנריקז מזכירה את המשל המוכר על היהודים כ"קנרית במכרה הפחם". "יותר מעשרים שנה, וביתר שאת בשלוש השנים האחרונות, אנחנו אומרים לאוכלוסייה, לממשלה ולמדינה: 'היזהרו ממה שקורה לנו, כי מה שקורה לנו היום יקרה לכולם עוד מעט'", היא אומרת. "וזה מה שרואים עכשיו ברחובות".
שרה פרץ, מנהלת השלוחה של AJC בצרפת, מצביעה על אותו קשר. "ברגע שהאנטישמיות עולה, יש סכנה לדמוקרטיה, ולכן אנחנו אומרים שאנטישמיות נוגעת לכל החברה ולא רק ליהודים, וזה בדיוק מה שקורה", היא אומרת. "כבר שלוש שנים שהאנטישמיות בצרפת עולה משמעותית, ומה שקורה היום הוא לא הפתעה ליהודים. הרבה יהודים חשים בגידה, כצרפתים. אנחנו לא מוגנים מספיק. אנחנו רואים שהממשלה מנסה להגן עלינו, אבל רוב היהודים חושבים שצרפת לא מצליחה להגן עלינו, וחלק מהאיומים מוערכים בחסר".
לדבריה, הרטוריקה האנטישמית בחלקים מהשמאל הרדיקלי, כולל ב-LFI, וההתלכדות בין חלקים מהשמאל הרדיקלי לבין רשתות אסלאמיסטיות, מעצימות את הרטוריקה האנטי-ישראלית. "אפשרנו לסכסוך הישראלי-פלסטיני לגלוש אל הקמפוסים", היא אומרת, ושם "סיסמאות כמו 'מהנהר ועד הים' ו'להפוך את האינתיפאדה לעולמית' תרמו ליצירת סביבה עוינת יותר ויותר עבור סטודנטים יהודים".
מה שקרה ביום המהומות, לדבריה, פוגע בצרפתים כולם, ובדברים שהיהודים מזדהים איתם עמוקות. "אנחנו יהודים וצרפתים. בבתי הכנסת מתפללים למען הרפובליקה הצרפתית, ההורים מלמדים אהבה לצרפת. בכיתי כשקתדרלת נוטרדם נשרפה, זו הזהות הצרפתית. ראיתי מה קורה בצרפת בכלל, ובבניין העירייה ההיסטורי בלימוז', וזה היה מחזה קשה", היא אומרת.
"יש כאן תחושה של בגידה כפולה: גם בכל הנוגע לביטחון של היהודים, וגם בערכים של הרפובליקה הצרפתית, שאנחנו כל כך קשורים אליהם. חופש לא כולל את הזכות לשרוף ערים".
"מציאות חדשה ולא בריאה"
בקהילה היהודית כבר התרגלו לחיות לפי "מזג האוויר של המצב", כלשונה של אנריקז. באחד מימי ההפגנות הקודמים נסגרו כמה בתי ספר יהודיים במרסיי שהיו סמוכים לאזורי ההפגנות, כדי לשמור על שלום התלמידים. "אם יש איומים, אנחנו סוגרים את בתי הספר. אנחנו חיים תחת איומים כמעט כמו הישראלים, אבל אנחנו בצרפת", היא אומרת. "ובכל זאת, חשוב לציין, מה שקרה (ביום המהומות, נ.ש) קרה לכל המדינה. זה לא מכוון כלפינו. יש כאן מציאות חדשה ולא בריאה שכל צרפת חווה".
עבור יהודי צרפת, הבחירות לנשיאות באפריל ובמאי מציבות דילמה קשה. לפי הסקרים, בסיבוב השני צפויים להתמודד ראש בראש מלנשון ולה פן, שמפלגתה נחשבה עד לאחרונה לסדין אדום עבור הקהילה היהודית. "אם מלנשון ינצח, חלק גדול מהיהודים במדינה יעזבו. אני מניחה שמספר קטן יותר של יהודים עשוי לעשות זאת אם מרין לה פן תיבחר", אומרת פרץ.
הסקרים משקפים את החשש משני הכיוונים. לפי סקר של מכון Ifop מ-2024, 57% מיהודי צרפת שקלו לעזוב אם מועמד של LFI ייבחר לנשיאות, לעומת 30% אם ינצח מועמד של ה-RN. בסקר שפרסם המכון החודש עבור השבועון "מריאן", כבר 44% מהיהודים שנשאלו אמרו שישקלו לעזוב אם לה פן תנצח, אם כי לפי השבועון המדגם קטן. בקרב המוסלמים שנשאלו, השיעור הגיע ל-46%. לפי הסקרים, בעימות ישיר בין השניים, לה פן צפויה לנצח בקלות. וכך, באווירה הזאת מתחזקת השאלה שנשאלת כבר שנים: האם יש עתיד ליהדות צרפת?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו