צרפת נערכת מחר (שבת) לאחד מגלי המחאה הגדולים בשנים האחרונות כאשר לפי מארגני המחאה צפויות כ – 500 הפגנות, בעוד לפי המשטרה ומשרד הפנים מדובר על כ-330 הפגנות ותהלוכות שיתקיימו בכל רחבי המדינה.
המחאה, נגד המשבר במערכת החינוך ויוקר המחיה, מגיעה אחרי שבועות של הפגנות תלמידי תיכון וסטודנטים, ועכשיו מצטרפת אליה גם תנועת האפודים הצהובים, שבשנים 2018 עד 2020 הוציאה מיליוני צרפתים לרחובות וגרמה לשביתות, לחסימות כבישים ולשיבוש השגרה, ולמרות שרוב המחאות לא כללו אלימות, בחלק קטן מהן תועדה אלימות קשה.
הסיבה המרכזית להצטרפותם של "האפודים הצהובים" היא מחירי הדלק. התנועה שנולדה בצרפת בין היתר בעקבות מס שהוטל על דלק, מתעוררת לאור העליה החדה במחירי הדלק בצרפת על רקע המלחמה במזרח התיכון. המארגנים דורשים הקפאת מחירים בתחנות הדלק, החזרת "רווחי העתק" של חברות הנפט, ומשאל עם יזום על ידי אזרחים ושירותים ציבוריים בכל אזור. הם מציגים את עצמם כשותפים לתלמידים גם בגלל כעס משותף על אלימות המשטרה. "אין תיאום בין הקבוצות, אבל כולנו הגבנו באותו אופן כשראינו את האלימות המשטרתית נגד התלמידים", אמר פרנסואה בולו, דמות בולטת בתנועה, ל-AFP.
ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו ניסה להקדים תרופה למכה והודיע ב-7 באוקטובר על שחרור 10 מיליון חביות סולר מהמלאי האסטרטגי, מהלך שאמור להוזיל את הליטר ב-12 עד 18 סנט. אולם, במקביל מקדם ראש הממשלה תקציב קיצוצים, כשהמפגינים דורשים דווקא להגדיל את ההוצאה הציבורית.
החשש ממהומות במהלך התהלוכות וההפגנות גרם לשינוי כיוון מצד המשטרה ומשרד הפנים. שר הפנים לורן נונייז הודיע אתמול בראיון ל-France 2 שרימוני ההלם יוחזרו לשימוש בהפגנות אם "יהיו מקרי אלימות עירונית חמורה ביותר". השימוש בהם הושעה בתחילת החודש, אחרי שנער בן 15 איבד את ידו מפיצוץ רימון משטרתי ב-5 באוקטובר בעיר לנס. "אם המצב יתדרדר, כל סוגי כלי הנשק לפיזור הפגנות יהיו אפשריים לשימוש", אמר השר. "שוטרים וז'נדרמים חייבים להיות מסוגלים להשתמש בכל כלי הנשק לפיזור הפגנות שעומדים לרשותם". הדבר כולל לדבריו גם רובים עם כדורי גומי (LBD) ואקדחי הלם. ההנחיה שכוחות הביטחון הצרפתיים קיבלו היא ללוות את ההפגנות ולהתערב במקרה של אלימות, פגיעה בכוחות הביטחון או ניסיונות ביזה.
יותר מ-9,000 עצורים ואלף פצועים נרשמו במהלך הפגנות תלמידי התיכון והסטודנטים בשלושת השבועות האחרונים, כאשר בין הפצועים ישנם כ- 930 שוטרים, 147 מורים ומנהלי בתי ספר ויותר ממאה תלמידים.
בפריז אסר מפקד המשטרה פטריס פור על מסלול ההפגנה שביקשו התלמידים והסטודנטים, מכיכר הרפובליקה לכיכר הקונקורד, בנימוק של "סיכון רציני" מתוך חשש שהמשתתפים יתערבבו בתהלוכת האפודים הצהובים והאיגודים, שאמורה לצעוד מכיכר האופרה לכיכר הבסטיליה. המשטרה הגישה גם פתחה בחקירה נגד משפיען ברשת Twitch שקרא לעוקביו להגיע ל"אזור מלחמה".
הרשויות מעריכות ש-20 אלף עד 40 אלף איש יצעדו בפריז, ושמסביב לפריז יפגינו 50 אלף עד 100 אלף איש. שר הפנים צופה "גיוס די משמעותי" בעוד ראש הממשלה אמר שהוא חושש מעימותים וממהומות, אחרי מה שכינה "אלימות עירונית" בהפגנות התלמידים. לפי הדיווחים בתקשורת הצרפתית, שני הצדדים, הרשויות והמפגינים, נערכים לאפשרות של אלימות.
"זה כבר לא נראה כמו תנועת סטודנטים, אלא תנועה של אלימות עירונית", הצהיר אתמול ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו, אשר טען כי 200 מתוך 3,700 בתי הספר במדינה חווים "מקרים של אלימות מתמשכת, שלעתים קרובות מבוצעת על ידי אנשים מחוץ לבתי הספר". לדבריו, "עלינו להבחין בבירור בין אלימות עירונית לדרישות לגיטימיות. כפי שאתם רואים, לאחרונה קשה לקיים הפגנה במדינה הזו מבלי שקבוצות אלימות יחדרו אליה, במיוחד מהשמאל הקיצוני ולפעמים גם מהימין הקיצוני".
במקביל, איגוד השוטרים החליט לתבוע את הממשלה "על סיכון חייהם של אחרים". לדברי ראשי האיגוד, "לאחר האמפתיה שהפגינה כלפי המפגינים והגישה הקונסטרוקטיבית של ראש המדינה, אנו עומדים כעת בפני הוראות מעורפלות, פקודות סותרות ורטוריקה ריקה. בשטח, המציאות שונה מאוד: שוטרים מבודדים, נבגדים וננטשים, חשופים לאלימות ולנקמה".
מאז תחילת מחאת התלמידים נפצעו יותר מ-200 תלמידים, כ-800 שוטרים ו-147 אנשי סגל, ויותר מ-9000 איש, רובם קטינים, נעצרו. ביום שלישי האחרון הפגינו, לפי האיגודים, 480 אלף איש. המחאה מתרחשת חצי שנה לפני הבחירות לנשיאות, כשז'אן-לוק מלנשון תומך בתלמידים ומפלגתו LFI המשתייכת לשמאל הקיצוני מואשמת בליבוי ההפגנות, בעוד מארין לה פן נחשבת כמי שמצדדת במשטרה. הנשיא מקרון אמר השבוע שהדרישות "הלגיטימיות" של התלמידים "מנוצלות למטרות פוליטיות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)