"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נסראללה, פשיטת רגל ו"חטיפה ישראלית": ראש "המוסד הגרמני" שחשוד בבגידה

אוגוסט האנינג עמד שבע שנים בראש ה-BND ונפגש בחשאי עם נסראללה במסגרת התיווך בעסקת טננבאום • אחרי פרישתו נקלע לקשיים כלכליים, ושמו נקשר בפרשת חטיפה שבה מעורבת חוליה ישראלית • החקירה ההיא הובילה לחשד שבמשך שנים קיבל מסמכים מסווגים מראש לשכתו לשעבר • בתקשורת הגרמנית דווח: לא מדובר בסין או רוסיה

| עודכן:
0השמעה
אוגוסט האנינג והכותרות על מעצרו , AFP, BILD
אוגוסט האנינג והכותרות על מעצרו | צילום: AFP, BILD

פרשת מעצרו של ראש שירות הביון הפדרלי של גרמניה (BND) לשעבר, אוגוסט האנינג, מסעירה את גרמניה, ובתקשורת הגרמנית כבר מגדירים אותה כ"אחת מפרצות המודיעין הגדולות במדינה מאז המלחמה הקרה". האנינג, בן ה-80, נעצר הבוקר (שלישי) בביתו בחשד לריגול ולניסיון בגידה.

לפי התביעה הפדרלית, הוא קיבל במשך יותר מעשור כ-2,000 מסמכים מסווגים מראש לשכתו לשעבר, תמורת תשלום.

שוטרים מחוץ לביתו של האנינג | צילום: AP

מנפרד ד' (שמו המלא לא פורסם בשל חוקי הפרטיות בגרמניה) המשיך לכהן כראש הלשכה של כמה מראשי ה-BND שבאו אחרי האנינג, מ-2012 ועד מארס השנה. לפי החשד, הוא העביר לו בין היתר חומרים שהוכנו לתדריכי המודיעין הקבועים בלשכת הקנצלר. לפי הדיווחים בין המסמכים היו גם חומרים על תוכנית הגרעין האיראנית ועל הצבא הרוסי, וכן מידע שהגיע משירותי ביון של מדינות שותפות.

לפי התביעה, האנינג עשה במידע שימוש בעבודתו כיועץ פרטי עשה ממנו רווח כספי. באחד המקרים הוא הכין בעזרתו סקירה עבור קצין בשירות ביון זר, אם כי לא ברור אם זו הגיעה ליעדה. מלבד זאת, כך נטען, הוא היה במשך שנים בקשר הדוק עם גורם בשירות ביון של מדינה אחרת, והעביר לו מידע מדיני, שחלקו נשען על המסמכים שקיבל ממנפרד ד'. התביעה לא מסרה באיזה מדינה מדובר.

גורם במודיעין הגרמני אמר ל"פוליטיקו" שלא מדובר ברוסיה או בסין.

האנינג. ניצל את המסמכים שקיבל לטובת לקוחותיו | צילום: AP

מנפרד ד' יובא עוד היום לפני שופט בבית המשפט הפדרלי בקרלסרוהה, והאנינג מחר לדיון בהארכת מעצרם. "גרמניה לא תשלים עם מי שמסגיר את סודותיה", אמר חבר הבונדסטאג מרק הנריכמן, יו"ר הוועדה לפיקוח על המודיעין. "מי שחובר לאויבי הדמוקרטיה שלנו, ייחשף בסוף".

"המוסד הגרמני"

בדומה למוסד, ה-BND אחראי על איסוף המודיעין של גרמניה מחוץ לגבולותיה, והוא כפוף ישירות ללשכת הקנצלר. בדירוג שפרסם באוגוסט המגזין הצרפתי "לאקספרס", הגיע הארגון למקום החמישי בין שירותי הביון באירופה, אחרי בריטניה, צרפת, הולנד ואוקראינה. המומחים שבחו את יכולות הניתוח שלו, אך מתחו ביקורת על חולשתו בריגול המבצעי, וראש ביון שווייצרי לשעבר אף השווה את אנשיו ל"חוקרים במכון חשיבה". לפי "פוליטיקו", לארגון גם היסטוריה של חדירות לשירותי ביון זרים, ובגללה נמנעו לעיתים סוכנויות מערביות מלשתף אותו במידע רגיש.

האנינג נולד ב-1946 בנורדוואלדה שבמערב גרמניה, שבה גם נעצר הבוקר. בשנות ה-70 החל קריירה ארוכה בשירות המדינה, תחילה במשרד הפנים הפדרלי ואחר כך בלשכת הקנצלר. ב-1986 מונה לראש מחלקה בנציגות של גרמניה המערבית במזרח ברלין. ב-1996 חזר ללשכת הקנצלר כראש האגף האחראי על ה-BND ועל תיאום בשירותי הביון.

מטה ה-BND | צילום: REUTERS
כריסטינה בלוק. שמו נקשר לפרשה | צילום: AFP

ב-1998 מונה האנינג לעמוד בראש ה-BND, וכיהן בתפקיד שבע שנים, בתקופת ממשלת הסוציאל-דמוקרטים והירוקים. באותן שנים פרצה פרשת "כדור מסובב" (Curveball), כינויו של מבקש מקלט עיראקי שהגיע לגרמניה ב-1999 ומסר ל-BND כי לעיראק יש מעבדות נשק ביולוגי ניידות.

סיכומי המידע הועברו לאמריקנים, והאנינג כתב לראש ה-CIA דאז, ג'ורג' טנט, כי המידע לא אומת. אולם ממשל בוש השתמש במידע הזה כעילה למלחמה בעיראק, החלטה שאחר כך זכתה לביקורת קשה. "ארה"ב ניצלה את ה-BND כדי לפתוח במלחמה", אמר לאחר מכן על האירועים.

מביירות לטהרן

גם בישראל הכירו אותו היטב. במסגרת המגעים שקדמו לעסקת שחרור של אלחנן טננבאום ב-2004, נפגש בחשאי בביירות עם מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה. בסוף 2005 עבר למשרד הפנים, האחראי גם על שירותי הביטחון הפנימיים, ובמשך ארבע שנים שימש בתפקיד המקביל למנכ"ל. במסגרת תפקיד זה נסע ב-2006 לטהרן, כדי לדון בהיבטי הביטחון הקשורים בהשתתפות איראן במונדיאל שנערך בגרמניה.

ב-2010 פנה למגזר הפרטי ועבד כעורך דין ויועץ, בין היתר כיועץ בארגון האמריקני United Against Nuclear Iran (UANI), הפועל נגד תוכנית הגרעין האיראנית. בראיון ל"ישראל היום" ב-2018 הסתייג מתקיפה צבאית באיראן. "איראן אינה עיראק ואינה צפון קוריאה. אני חושב שהאופציה הצבאית נגד איראן לא תצליח במיוחד", אמר.

בשנים האחרונות נקלע האנינג גם לקשיים כלכליים, ולפי "בילד", הפנסיה שלו מעוקלת זה שנים.

האנינג במהלך התפקיד | צילום: REUTERS
אלחנן טננבאום לאחר שחרורו מהשבי הלבנוני. האנינג היה מעורב במגעים | צילום: טל כהן

בשנה שעברה נקשר שמו לפרשה שהסעירה את גרמניה, חטיפת ילדיה של כריסטינה בלוק, יורשת רשת מסעדות סטייקים גדולה. בלוק עומדת לדין בחשד שהזמינה מחברת אבטחה ישראלית את חטיפת שני ילדיה מבית אביהם בדנמרק בליל הסילבסטר 2023, על רקע סכסוך משמורת. האנינג אינו נאשם במשפט, אך התביעה חשדה כי הוא ושוטר לשעבר, שעמדו בראש חברת אבטחה, הסכימו כבר ב-2022 לקבל מבלוק יותר מ-100 אלף יורו תמורת ניסיון קודם, שכשל, להחזיר את הילדים.

בתיק עלתה גם טענה של סוכן ביון גרמני לשעבר, שלפיה האנינג ביקש מראש השב"כ לשעבר יעקב פרי להרכיב את החוליה. האנינג, פרי והחברה שבראשה עמד הכחישו את כל הטענות.

חקירת הפרשה הזאת גם הובילה בסופו של דבר למעצרו הבוקר. בספטמבר 2025 פשטו חוקרי התביעה בהמבורג על ביתו ועל משרדיו של האנינג, ולפי "דר שפיגל" מצאו שם מסמכים של ה-BND שלא היו אמורים להיות ברשותו. לפי "בילד", בעקבות זאת הושתל סוכן סמוי בחברה שקשורה אליו.

ראש ה-BND, מרטין יגר, אמר כי הארגון פתח בבדיקה פנימית מקיפה מיד כשהתעוררו החשדות. "אין מקום לפשרות כשמדובר בביטחון הפנימי", הדגיש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר