"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עם מקרון על ספינת קרב: צרפת שיגרה טיל בעל יכולת גרעינית

מדובר בניסוי הירי הראשון מצוללת בגרסה החדשה של הטיל הבין-יבשתי, שיכול לפגוע במטרה במרחק של עד עשרת אלפים קילומטרים • משרד ההגנה: השיגור נועד לבדוק את יכולות השיגור אחרי שיפוץ של הצוללת • הניסוי נערך על רקע אזהרות מקרון מההתקפות ההיברידיות של רוסיה, ש"לא יישארו ללא מענה"

| עודכן:
0השמעה
נשיא צרפת עמנואל מקרון והטיל הבליסטי , .
נשיא צרפת עמנואל מקרון והטיל הבליסטי | צילום: .

צרפת ערכה הבוקר (שלישי) ניסוי ירי ראשון מצוללת בגרסה החדשה של הטיל הבליסטי הבין-יבשתי שלה, שיכול לשאת ראש קרב גרעיני, ונשיא צרפת עמנואל מקרון צפה בו מסיפון ספינת מלחמה. הטיל, שלא נשא ראש קרב, שוגר מצוללת גרעינית מול חופי בריטני ונחת בצפון האוקיינוס האטלנטי, "מאות קילומטרים מכל קו חוף", כך מסר משרד ההגנה הצרפתי.

מדובר בגרסה חדשה של הטיל M51, שנכנסה לשירות כבר לפני שנה. לפי משרד ההגנה הצרפתי, היא "טובה יותר בטווח, בדיוק וביכולת החדירה" מקודמותיה, ונועדה להתמודד עם מערכות ההגנה מפני טילים. אורכו של הטיל 12 מטרים ומשקלו יותר מ-50 טון. לפי העיתון "לה פריזיאן", הוא יכול לשאת כמה ראשי קרב גרעיניים, לטוס במהירות של כמעט 20 אלף קמ"ש ולפגוע במטרה במרחק של עד עשרת אלפים קילומטרים, ועוצמתו הפיצוץ שהוא גורם מוערכת בפי 1,000 יותר מזה שיצרה הפצצה שהוטלה על הירושימה.

הטיל מיועד להיות מוצב בארבע הצוללות של צרפת שנושאות טילים גרעיניים, שלפחות אחת מהן תמיד נמצאת בים במשימה. צרפת חברה ב"מועדון הגרעין" מאז 1960, אז ערכה את הניסוי הגרעיני הראשון שלה, ולפי מכון המחקר השוודי SIPRI היא מחזיקה בכ-290 ראשי קרב גרעיניים, הארסנל הרביעי בגודלו בעולם.

אזרחים צופים בשיגור הטיל הגרעיני | צילום: .

שינוי בדוקטרינת ההגנה

הדוקטרינה הגרעינית של צרפת מבוססת על ארסנל מינימלי, שבניגוד למעצמות אחרות כמעט כולו פרוס או זמין לפריסה מהירה. הוא אמור להספיק כדי להסב לכל מי שיאיים על האינטרסים החיוניים שלה "נזק בלתי נסבל".

צרפת שומרת לעצמה גם את האפשרות ל"אזהרה אחרונה": תקיפה גרעינית אחת ומוגבלת, שנועדה להרתיע את האויב ולא להשמיד אותו. בניגוד לארה"ב ולרוסיה, אין לצרפת טילים גרעיניים יבשתיים. ההרתעה שלה נשענת על הצוללות ועל מטוסי רפאל, שנושאים טילי שיוט גרעיניים ויכולים להמריא גם מנושאת המטוסים שארל דה גול.

נשיא צרפת צופה בניסוי שיגור טיל בליסטי עם יכולות גרעין // החשבון הרשמי של נשיא צרפת ברשת X

במרץ הכריז מקרון על שינוי בדוקטרינה, שאותו כינה "הרתעה קדמית". בנאום בבסיס הצוללות הגרעיניות איל לונג הודיע כי צרפת תגדיל את מספר ראשי הקרב שלה, לראשונה מאז 1992, ולא תפרסם עוד את גודל הארסנל. הוא גם הציע למדינות אירופה להצטרף להרתעה הצרפתית, ושמונה מדינות, בהן גרמניה, בריטניה ופולין, הסכימו להשתתף.

במסגרת זו יוכלו כוחות של בעלות הברית לקחת חלק בתרגילים הגרעיניים של צרפת, והיא תוכל להציג את יכולותיה הגרעיניות גם מחוץ לגבולותיה. עם זאת, מקרון הבהיר כי "לא יהיה שום שיתוף בהחלטה הסופית" על שימוש בנשק גרעיני, והיא תתקבל באופן בלעדי על ידי נשיא הרפובליקה.

לדברי משרד ההגנה, הניסוי נועד לוודא שהצוללת "לה ויז'ילאן", ששיגרה את הטיל, מסוגלת להפעיל אותו אחרי תקופת תחזוקה ותיקונים. במשרד ציינו כי השיגור בוצע "תוך שמירה קפדנית על המחויבויות הבינלאומיות של צרפת". הניסוי הוכרז מראש, אבל ביקורו של מקרון לא פורסם והתקיים בלי נוכחות תקשורת.

הניסוי נערך על רקע המתיחות הגוברת באירופה. מקרון הזהיר כי חל שינוי באופי "התוקפנות והאיומים הרוסיים" נגד מדינות היבשת, בעקבות שורה של התקפות "היברידיות" שיוחסו למוסקבה, ובאמצע ספטמבר הבטיח שהן "לא יישארו ללא מענה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר