הסערה סביב האיסור ההולנדי על ייבוא מוצרים מיהודה ושומרון, שנכנס לתוקף בשבוע שעבר, עשויה להיות רק תחילתו של "צונאמי" מדיני באירופה, כזה שיורגש הפעם לא רק בחדרים הדיפלומטיים ובגינויים, אלא גם בכיסו של כל אזרח ישראלי. ספרד ואירלנד כבר הטילו איסור דומה, בלגיה ונורבגיה מקדמות חקיקה, ובריטניה, צרפת וקנדה התחייבו החודש לאמץ איסור משלהן.
השאלה כעת היא אם הגל ימשיך להתפשט או ייבלם, אבל המחיר כבר אינו מוגבל למוצרים מיהודה ושומרון: "אפקט הצינון" וה"חרם השקט" מצד יבואנים אירופים כבר מורגשים, והסיכון שיתרחבו ממשי.
ספרד הייתה הראשונה - ממשלתה הכריזה בספטמבר אשתקד על כוונתה לאסור ייבוא מוצרים מיהודה ושומרון, ובתוך פחות משלושה שבועות הצו כבר נכנס לתוקף. מאז, בכל הצהרת מכס על סחורה מישראל יש לציין את שם היישוב ואת המיקוד שבו יוצרה. ספרד אף הרחיקה לכת ואסרה גם על פרסום מסחרי של מוצרים ושירותים מהיישובים.
באירלנד נכנס החוק לתוקף ב־15 בספטמבר. אמנם הוא חל על סחורות בלבד ולא על שירותים, אך האכיפה שלו חריפה: ייבוא סחורות מיהודה ושומרון וממזרח ירושלים הוא עבירה פלילית לפי חוק המכס, והרשויות רשאיות לחפש, לתפוס ולהחרים את הסחורה.
הצו ההולנדי, שנכנס לתוקף ב־22 בספטמבר, הוא המחמיר מכולם: אוסר לא רק על ייבוא אלא גם על קנייה, מכירה ותיווך, חל גם על מוצרים שיוצרו רק בחלקם ביישובים, ומחייב גם חברות הולנדיות הפועלות מחוץ להולנד. הולנד היא גם היחידה שכללה באיסור את רמת הגולן, והפרה מכוונת שלו עלולה להוביל לעונש של עד שש שנות מאסר.
בלגיה החליטה כבר על שורה של סנקציות כלפי ישראל, כולל איסורי סחר הקשורים ליהודה ושומרון ואף הגבלות על מתן שירות קונסולרי לאזרחים בלגים המתגוררים שם, אולם על אף שטיוטת הצו כבר אושרה וההליך נמצא בשלבי חקיקה מתקדמים, הוא עדיין לא נכנס לתוקף.
לפי הטיוטה, יבואנים יידרשו לקבל אישור מראש, והבקשה תידחה אם יעלה מהמסמכים, או אם אפשר יהיה להניח, שהסחורה יוצרה ביישובים. אנטוורפן, בדומה לרוטרדם שבהולנד, משמשת שער כניסה מרכזי לאירופה בזכות הנמל הימי הגדול שבה. החוק ההולנדי אמנם מתיר לסחורות מהיישובים לעבור ברוטרדם בדרכן למדינות אחרות, אך החשש הוא שחברות שילוח, בנקים ומפיצים ינקטו זהירות-יתר, ויסרבו לטפל גם במשלוחים מישראל שמקורם לא ברור דיו.
נורבגיה מקדמת חוק חדש שצפוי לאסור על אזרחים וחברות נורבגיות לקיים יחסי מסחר, ייבוא וייצוא עם היישובים ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, וכן לאסור רכישת נדל"ן ביישובים ואספקת שירותי בנייה, הנדסה, אדריכלות או תיווך. בדומה להולנד, גם נורבגיה מקדמת אחריות פלילית: מי שיפר את החוק במכוון צפוי לעונש של עד שלוש שנות מאסר. השימוע הציבורי על הצעת החוק הסתיים, ושר החוץ הנורבגי מקווה שהפרלמנט יאשר אותה בסתיו.
בריטניה הכריזה ב־8 בספטמבר על חקיקה לאיסור סחר עם היישובים, אבל לפי הממשלה היא אמורה להיכנס לתוקף רק בתוך שישה עד תשעה חודשים, כלומר לא מדובר עדיין באיסור ייבוא פעיל. ההצעה הבריטית כוללת גם סנקציות נגד חברות ואנשים המעורבים בבנייה, בתשתיות, במימון ובנדל"ן הקשורים להרחבת היישובים.
לאור כניסתו של אנדי ברנהאם לתפקיד ראש הממשלה, נראה שהקו התקיף שהוא ושר החוץ אד מיליבנד מובילים כלפי ישראל יתרום לקידום סנקציות נרחבות, כולל נגד הסחר עם יהודה ושומרון ומזרח ירושלים.
לבריטניה משקל עצום בעולם הפיננסים והביטוח, ולכן הצעד שלה מדאיג במיוחד - טרם השלמת החקיקה, לונדון כבר המליצה לעסקים בריטיים להתרחק מכל פעילות כלכלית ביישובים, מהשקעות ועד רכש. המשמעות היא שבנקים ומבטחים עלולים להעדיף לוותר מראש על עסקאות עם גורמים ישראליים, במקום לבדוק כל עסקה לגופה. המוסדות הבריטיים הם גלובליים באופיים ולכן ההשפעה צפויה לחצות את גבולות בריטניה.
ההשלכות כבר חורגות מתחום הסחורות. מאז תחילת ספטמבר לא ברור כיצד תוכל ישראל להמשיך ולמכור אג"ח של "ישראל בונדס", המיועדות בעיקר ליהודי התפוצות, באיחוד האירופי, לאחר שהרשות הפיננסית בלוקסמבורג, שאישרה את התשקיפים הנדרשים לכך, סירבה להמשיך בתפקיד.
לוקסמבורג נבחרה רק לפני שנה להחליף את אירלנד, שם הופעל לחץ כבד על הבנק המרכזי להפסיק את האישורים. באופן מעשי, מדובר בסנקציה דה-פקטו שמונעת מישראל ערוץ גיוס שהכניס לפי נתוני משרד האוצר יותר מ־2.5 מיליארד דולר בשנה האחרונה.
מדינות נוספות שהסחר ביהודה ושומרון נמצא "על הכוונת" שלהן הן צרפת וקנדה, שהכריזו ב־8 בספטמבר, במסגרת הצהרה משותפת של 12 מדינות, כי יקדמו איסור ייבוא משלהן, אם כי פרטי היישום ולוח הזמנים עדיין לא נקבעו.
שאר החתומות על ההצהרה, ובהן שבדיה, דנמרק, פינלנד, פולין, פורטוגל ואיסלנד, הצהירו כי יתמכו בהגבלות על הסחר, בעצמן או ברמת האיחוד האירופי, או לפחות יבחנו אותן, אך אף אחת מהן עוד לא הטילה איסור משלה.
ייתכן שגם שבדיה תצטרף בעתיד לאיסור: דווקא ממשלת הימין של אולף קריסטרסון היא שיזמה באפריל, יחד עם צרפת, צעדים נגד הסחר עם היישובים ברמת האיחוד. בבחירות שנערכו החודש זכה גוש השמאל ברוב דחוק, אך מנהיגתו, מגדלנה אנדשון, החזירה אתמול (שני) את המנדט להרכבת הממשלה.
במקביל, הדיון מתקדם גם ברמת האיחוד האירופי. לדברי שרת החוץ של האיחוד, קאיה קאלאס, איסור מלא על הסחר עם היישובים זכה לתמיכה הרחבה ביותר בקרב שרי החוץ, ומספיק לשם כך רוב מיוחס, אף שבנציבות סבורים שעשוי להידרש פה אחד.
מדינות כמו גרמניה, איטליה, צ'כיה, סלובניה ויוון בולמות לפי שעה את המהלך, בעיקר בטענה שיש להמתין לבחירות בישראל ולא לחזק בה קולות קיצוניים.
התרחיש הקשה יותר הוא השעיית הסכם האסוציאציה, שמסדיר את היחסים עם שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל. לפי שעה הוא לא על השולחן, אך יש מדינות, כמו ספרד ואירלנד, שתומכות בו, ואם הממשלה בהרכבה הנוכחי תמשיך ותממש את הבטחותיה, האיום עלול להפוך לממשי.
לצד זאת, יש גם סימנים בכיוון ההפוך. בסלובניה הטילה ממשלת רוברט גולוב איסור דומה, אך ממשלת יאנז יאנשה ביטלה אותו מיד עם כניסתה לתפקיד, יחד עם אמברגו הנשק על ישראל וההכרזה על נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר כאישים בלתי רצויים.
גם החוקיות של האיסורים עצמם מוטלת בספק: ב־2024 פסק בית הדין של האיחוד האירופי, בתיק שעסק בתוצרת חקלאית מסהרה המערבית, שמדינה חברה אינה רשאית ככלל להטיל איסור ייבוא חד-צדדי, משום שמדיניות הסחר נתונה לסמכות הבלעדית של האיחוד. הפסיקה אינה מבטלת אוטומטית את האיסורים הקיימים, ובהולנד היא כבר נבחנה: ב־16 בספטמבר דחה בית המשפט בהאג, בהליך מזורז, עתירה של יבואן מוצרים מיהודה ושומרון נגד הצו, וקיבל את עמדת המדינה שהאיסור נדרש לשמירה על הסדר הציבורי. המאבק המשפטי עם זאת עדיין לא הסתיים.
גם בנמל התעופה כבר מרגישים את האיסור, שחל גם על מוצרים במזוודות. נוסעים שנחתו באמסטרדם בטיסת אל על דיווחו שפקידי המכס חיפשו אצלם מוצרים מיהודה ושומרון, ומשרד החוץ הזהיר אתמול (שני) ישראלים שנוסעים להולנד מפני "בדיקות כבודה ממושכות ופולשניות".
עם זאת, לפי העדויות מדובר בבדיקות מדגמיות, ובהולנד לא אישרו רשמית שהחלו לבצע בדיקות ייעודיות לנוסעים מישראל.
לפי מכון מיתווים, הנזק הישיר צפוי להיות נמוך: משרד הכלכלה העריך את הייצוא מהאזורים האלה ב־2025 בכ־250 מיליון דולר, כ־0.15% בלבד מכלל הייצוא הישראלי. הסיכון הגדול הוא עקיף, שיבואנים אירופים יעדיפו ספקים אחרים, ושמדינות יתחילו לבדוק ולעכב גם סחורות מישראל עצמה, בעיקר בשל טענות כמו של הארגון "גלובל אקו", שלפיהן יותר מ־17% מהמשלוחים החקלאיים לאירופה כללו תוצרת מהיישובים.
