בריטניה, ומדינות נוספות, עשויה להגיב להחלטה הישראלית לסגור את הקונסוליה הבריטית בירושלים בסנקציות נוספות, כך דיווח היום (שלישי) העיתון היהודי-בריטי "ג'ואיש ניוז". לפי הדיווח, לונדון כבר ניהלה שיחות עם שרי חוץ על צעדים מתואמים נגד ישראל, אם הקונסוליה אכן תיסגר במועד שקבעה ישראל, ביום חמישי הבא.
עם זאת, לפי מקורות שדיברו עם העיתון, השיקול המרכזי בלונדון הוא לוודא שתגובה בריטית לא תעניק לנתניהו "הישג תעמולתי" שבועות ספורים לפני הבחירות בישראל. גורם בממשלה הבריטית אמר כי לונדון "שוקלת בזהירות" את תגובתה כדי למנוע ממנו הישג כזה.
שר החוץ הבריטי אד מיליבנד אמר אתמול (שני) בראיון לרדיו LBC כי עמדת ממשלת ישראל "לא עוזרת לאף אחד", וכי "מבחינה מוסרית, זה צעד שגוי לחלוטין מצדם". כשנשאל אם בריטניה יכולה פשוט לסרב לעזוב, ואם ישראל יכולה לפנות אותה בכוח, השיב: "אני אזהר במה שאני אומר, אבל אנחנו בוחנים את כל האפשרויות".
"אנחנו לא רוצים שזה יקרה (סגירת הקונסוליה, ד.ק), כי זה יפגע בעבודה החשובה מאוד שאנחנו עושים למען האנשים בקהילות האלה, ובהם פלסטינים", אמר מיליבנד. "הקונסוליה נמצאת שם כמעט 200 שנה, וזו עמדה ותיקה שלנו". הוא הגדיר את הנוכחות הבריטית בירושלים "חשובה מאוד מאוד", וסיפר שהוא משוחח עם שרי חוץ ברחבי העולם שאינם רוצים לראות אותה נסגרת.
לפי האתר "מידל איסט איי", העוין לישראל, בלונדון טרם התקבלה החלטה סופית אם לציית לדרישה הישראלית, ובמשרד החוץ הבריטי השיבו לפניית האתר בתשובה מתחמקת.
מיליבנד הכריז לפני שלושה שבועות בבית הנבחרים על שורת עיצומים, ובהם איסור על סחר בסחורות ובחלק מהשירותים שמקורם בהתנחלויות ביהודה ושומרון. ישראל הגיבה עוד באותו ערב: שר החוץ גדעון סער כינה את דברי מיליבנד "שקרים שערורייתיים", והודיע על סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים ועל איסור כניסה לישראל על 12 בריטים, רובם חברי פרלמנט, ובהם מנהיג הלייבור לשעבר ג'רמי קורבין. הקונסוליה, שנוסדה ב-1838, פועלת בנפרד מהשגרירות הבריטית בתל אביב, והיא אחראית על ירושלים, יהודה ושומרון ועזה.
התקנות צפויות להיכנס לתוקף רק בתוך שישה עד תשעה חודשים, ובלונדון כבר רמזו כי היקף הסנקציות עשוי להצטמצם אם הממשלה שתקום בישראל אחרי הבחירות תבלום את הרחבת ההתנחלויות ואת האלימות מצד מתנחלים.
החשש המרכזי בישראל הוא מהרחבת הסנקציות אל הבנקים. מיליבנד הזהיר כי מי ש"מממן או מאפשר" את ההתנחלויות "יעמוד מול מלוא כובד הסנקציות הבריטיות", ואילו כמעט כל הבנקים בישראל נותנים שירותים מעבר לקו הירוק, ממשכנתאות ועד מימון פרויקטים ציבוריים. החוק אף אוסר עליהם לסרב ללקוחות ביהודה ושומרון. חשש נוסף הוא מ"ציות יתר": בנקים בעולם עלולים להעדיף להתרחק מישראל כולה, במקום להידרש לעבודה משפטית כדי להימנע ממעבר על החוק.
במקביל, ה"ג'ואיש כרוניקל" חשף אתמול (שני) כי בריטניה השהתה או דחתה עד כה יותר מ-80 רישיונות לייצוא פריטים שעשויים לשמש את צה"ל בעזה. כ-30 רישיונות הושהו כבר בספטמבר 2024, ומאז נדחו יותר מ-50 בקשות חדשות. "ההחלטות החדשות שקיבלנו ב-8 בספטמבר פירושן שיש כעת למעשה נעילה כפולה על ייצוא נשק", אמר השר לענייני המזרח התיכון במשרד החוץ הבריטי, סטיבן דאוטי, בפאנל בוועידת הלייבור. לדבריו, כל בקשה נבחנת כעת גם לפי הפרות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי וגם לפי "אי-החוקיות של הכיבוש". עם זאת, הוא אמר כי לדעתו בריטניה "יכולה לעשות יותר" כדי להגביל את הייצוא לישראל.
את החלפים למטוסי ה-F-35 הוציאה בריטניה כמעט לחלוטין מההגבלות. המטוס נבנה תחת מסגרת משותפת לארה"ב ולשורה של מדינות נוספות, ובהן בריטניה, ולמדינות החברות יש גישה למאגר חלפים משותף המאוחסן ברחבי העולם. "עצרנו ייצוא ישיר של F-35 לישראל, אבל החלפים שאנחנו מייצרים הולכים למאגר העולמי. אם נמשוך אותם, זה עלול להשפיע בצורה חמורה מאוד על כל התוכנית", הסביר דאוטי. "זה קריטי לביטחון שלנו ושל בעלות בריתנו". יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים, אמילי תורנברי, הציעה באותו פאנל ללכת בדרכה של הולנד, ששולחת את החלקים לארה"ב בארגזים שעליהם נכתב כי אסור להשתמש בהם במטוסים המיועדים לישראל. "לדעתי זו לא שאלה משפטית, אלא פוליטית", אמרה.
מיליבנד עצמו תקף אתמול בחריפות את ממשלת ישראל בנאומו בוועידת הלייבור בליברפול, וזכה לתשואות סוערות. "הסבל שממשלת נתניהו גרמה בעזה ובגדה המערבית הוא כתם על מצפון העולם", אמר, ופנה למיליוני הבריטים שזעמו על מצוקת הפלסטינים: "אנחנו שומעים אתכם. צדקתם". הוא הוסיף: "אנחנו מוקיעים טיהור אתני בידי המתנחלים הטרוריסטים בגדה המערבית. אנחנו מוקיעים את הראיות לפשעי מלחמה בעזה. אנחנו מוקיעים את הכיבוש הבלתי חוקי של ישראל בפלסטין". לדבריו, ההחלטה של בריטניה לפעול "גייסה את הקהילה הבינלאומית, מדינה אחר מדינה".
בנאומו גינה מיליבנד גם את "המתקפה הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר", ואמר כי מפלגתו "תמיד תכיר באיומים שעומדים בפני ישראל". "המחלוקת שלנו איננה עם העם בישראל, אלא עם מעשי ממשלתו", אמר. מאוחר יותר, באירוע של "ידידי פלסטין והמזרח התיכון בלייבור" (Labour Friends of Palestine and the Middle East), הבהיר כי אין בכוונתו לסגת מהסנקציות: "שמעתי אנשים שאומרים לי 'אנחנו מרוצים ממה שעשית, אבל האם עכשיו תיסוג?' אמרתי: 'אנחנו לא נסוגים'".
באירוע השנתי של "ידידי ישראל בלייבור" (Labour Friends of Israel), שיתקיים הערב (שלישי), לא ישתתפו מיליבנד ואף שר אחר מממשלת ברנהאם, כך לפי "ג'ואיש ניוז". גם השגרירות הישראלית בלונדון לא שלחה ככל הנראה נציגים לוועידה השנה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
