האיחוד האירופי שוקל להטיל סנקציות על מפעל באירלנד שמספק חלק ניכר מהאלומינה, חומר הגלם לייצור אלומיניום, לתעשייה הרוסית, כך דיווח אתמול (ראשון) השבועון הבריטי "אקונומיסט". לפי הדיווח, כמה מדינות באיחוד מבקשות להכניס את המפעל, "אוגיניש אלומינה", לחבילת הסנקציות הבאה נגד מוסקבה, שהמו"מ עליה ייפתח בתחילת אוקטובר.
המפעל, מזקקת האלומינה הגדולה באירופה, נמצא בבעלות תאגיד המתכות הרוסי רוסאל. לפי "אקונומיסט", מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022 זינק חלקה של רוסיה בייצוא המפעל, מ-24% ב-2021 ל-68% ב-2025. את רוסאל הקים האוליגרך אולג דריפסקה, שנמצא ברשימת הסנקציות של האיחוד מאז 2022 בשל קשריו ההדוקים לקרמלין. אלא שמאז 2018 הוא מחזיק רק במניות מיעוט בתאגיד, וכך המפעל האירי נותר מחוץ לרשימה.
את הקשר בין המפעל לתעשייה הביטחונית הרוסית חשף במארס תחקיר של ארגון OCCRP וכלי תקשורת שותפים, בהם "אייריש טיימס" ו"גרדיאן". לפי התחקיר, מאז 2023 יותר ממחצית מהאלומינה שהמפעל מייצא נשלחת למפעלים של רוסאל ברוסיה, שמייצרים ממנה אלומיניום. המפעלים האלה מכרו אלומיניום ביותר מ-650 מיליון דולר לחברת סחר ממוסקבה בשם ASK, שבין לקוחותיה יותר מ-40 יצרניות נשק רוסיות שעליהן הוטלו סנקציות אירופיות.
לפי ה"אקונומיסט", ASK מספקת אלומיניום ליותר מ-100 חברות ביטחוניות ברוסיה, שמשתמשות בו לייצור טילים, טנקים ומפציצים. בין היתר, האלומיניום שלה הגיע למפעלים שמייצרים רכיבי ניווט לטילי שיוט, מנועים למטוסי קרב של סוחוי וטילי איסקנדר.
עורכי התחקיר ציינו כי לא הצליחו לעקוב אחרי משלוח מסוים מהמפעל האירי עד לכלי נשק ספציפי, משום שבתהליך הייצור האלומינה מתערבבת באלומינה ממקורות אחרים. הייצוא עצמו חוקי, שכן האיחוד לא הטיל שום הגבלה על מכירת אלומינה לרוסיה. החברה מכחישה כל עבירה, ומסרה ל-OCCRP כי היא פועלת "בציות מלא לכל חוקי האיחוד האירופי הרלוונטיים, כולל הסנקציות".
הקשר בין מפעל שיושב על אדמת האיחוד האירופי לתעשיית הנשק הרוסית עורר תרעומת ביבשת. האחראי על אכיפת הסנקציות באיחוד, דייוויד או'סאליבן, אירי בעצמו, אמר אחרי פרסום התחקיר שזה "מדאיג מאוד" אם אלומינה מהמפעל מגיעה, "ולו בעקיפין", למכונת המלחמה הרוסית. שר החוץ הבלגי, מקסים פרבו, הגדיר את הממצאים "מטרידים ביותר", אסטוניה דרשה לאסור ייצוא אלומינה לרוסיה כבר בחבילת הסנקציות הקודמת, וביולי קרא הפרלמנט האירופי, בהחלטה שאינה מחייבת, להטיל איסור כזה.
מנגד, באירלנד חוששים מפני הנזק הכלכלי. במכתב לממשלה בדבלין, שהגיע לידי "אקונומיסט", טוענת הנהלת המפעל שבלי המכירות לרוסיה הוא ייאלץ להיסגר, והדבר יפגע בתעשיית האלומיניום האירופית וביצרנים נוספים. המפעל מספק כ-1,000 משרות, ולדברי החברה הוא מוכר לרשת החשמל האירית עודפי חשמל שמספיקים לכ-200 אלף משקי בית. ראש ממשלת אירלנד, מיהול מרטין, אמר כבר במאי כי סנקציות על המפעל יהיו "מזיקות לעצמנו", ויפגעו בכלכלה האירופית יותר מאשר במשטרו של פוטין.
ב"אקונומיסט" דוחים את הטענה שסגירת המפעל תפגע בתעשייה האירופית. לפי השבועון, מפעלי האלומיניום באירופה צורכים כשני מיליון טונות אלומינה בשנה, ומתחילת השנה סיפק להם המפעל האירי רק כ-300 אלף טונות. גם אם ייסגר, יוכלו המפעלים באירופה להשיג אלומינה ממקורות אחרים, בהם ארבע מזקקות נוספות ביבשת שכמעט אינן מייצאות לרוסיה. דווקא רוסיה עלולה להיפגע יותר מהסגירה, שכן ב-2024 הייתה אירלנד הספקית השלישית בגודלה של אלומינה לרוסיה, אחרי סין ואינדונזיה.
למרות שאירלנד חברה באיחוד האירופי ומצהירה על תמיכה באוקראינה, לצד סיוע כספי צנוע, דבלין דבקה במסורת הנייטרליות שאימצה עם עצמאותה מבריטניה, ושמרה עליה גם במלחמת העולם השנייה. בעוד הימין-מרכז האירי תומך במערב, בשמאל ובמפלגות הרפובליקניות רווחת עמדה שרואה גם בנאט"ו גורם מחרחר מלחמה.
הנשיאה קתרין קונולי, שנבחרה בשנה שעברה בתמיכת שין פיין, הלייבור והסוציאל-דמוקרטים, גינתה אמנם את הפלישה הרוסית, אך האשימה את נאט"ו והאיחוד ב"חרחור מלחמה" ובקידום כוחות אירופיים לגבול רוסיה. היא אף טענה שהתחמשות גרמניה מזכירה את שנות ה-30 של המאה הקודמת.
לפי "אקונומיסט", ממשלת אירלנד נמצאת במלכוד. סנקציות על המפעל יהיו כאב ראש פוליטי עבורה בבית, אבל גם מאבק לפטור אותו מהן יפגע בה. אירלנד מחזיקה כעת בנשיאות התורנית של מועצת האיחוד האירופי, ולהערכת השבועון, לובי שלה למען מפעל שמספק לרוסיה חומרים למכונת המלחמה "יראה רע".
המו"מ על חבילת הסנקציות הבאה ייפתח בתחילת אוקטובר, וכמה מדינות באיחוד כבר דורשות לאסור בה ייצוא אלומינה לרוסיה. "זה מסובך ולא פשוט", אמר ל"אקונומיסט" גורם באיחוד שעוסק בסנקציות. אלא שאירלנד לבדה יכולה לחסום את הצעד, שכן סנקציות באיחוד מחייבות הסכמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו