דו"ח חדש, שעומד להתפרסם בימים הקרובים בפרלמנט האירופי, מציג שורה של פרשות אנטישמיות חמורות בקרב מפלגות הירוקים באירופה ומעלה דרישה להביא את התנהלותה של המפלגה הירוקה האירופית (European Green Party) לבדיקה רשמית בכל הנוגע לעמידתה בערכי האיחוד, ובראשם שוויון, זכויות מיעוטים ואיסור אפליה.
הדו"ח בן 147 עמודים, שמוגש לפרלמנט כבקשה פורמלית של 50 אזרחי האיחוד האירופי, מפרט 41 ראיות אשר נאספו ממפלגות הירוקים בשוודיה, גרמניה והולנד, ובהן התבטאויות של נבחרי ציבור, פרסומים ברשתות החברתיות, אירועים מפלגתיים והתנהלות של ארגוני נוער.
המסמך מתמקד בכמה דפוסים אנטישמיים חוזרים: ייחוס כוח והשפעה קולקטיביים ליהודים, השוואות בין ישראל או ישראלים לבין הנאצים, דימויים אנטישמיים, דה־הומניזציה של יהודים וישראלים, מתן הצדקה או לגיטימציה של אלימות כנגד היהודים והישראלים, וכן מקרים שבהם תגובות אנטישמיות של משתמשים אינם מוסרים עמודים פוליטיים שבשליטת נבחרי ציבור.
מחברי הדו"ח מדגישים שוב ושוב כי ביקורת על מדיניות ישראל או על הציונות אינה נחשבת כשלעצמה לאנטישמית; השאלה היא אם הביטוי הופך את היהודים כקבוצה למושא של אשמה קולקטיבית, דמוניזציה או סטריאוטיפים אנטישמיים.
דעת הקהל "בולעת" תעמולה
אחד המקרים הבולטים בשוודיה נוגע לבירגיטה הנסן, שהייתה נציגת הירוקים במועצת השלטון המקומי בסקרפנק ב-2014. לפי התיעוד המובא בדו"ח, היא טענה כי דעת הקהל העולמית "בולעת" תעמולה משום שהיהודים הם בעלי השפעה רבה בחברות גדולות ובממשל האמריקני.
הדו"ח רואה בכך דוגמה מובהקת לאנטישמיות הקלאסית, אשר ייחסה ליהודים כוח פוליטי וכלכלי קולקטיבי והסבירה שכך הם "מוצצים את דמה של האנושות". באותו אירוע מיוחסת להנסן גם השוואה בין התנהלותם של הישראלים לבין הנאצים.
מקרה נוסף שמגיע משוודיה נוגע לפיה אגסטדט, מי שכיהנה בתפקיד המזכירה הפוליטית של הירוקים באופסלה. באוקטובר 2023 פורסמה התבטאות שלה המייחסת לעם היהודי, כקבוצה, אחריות קולקטיבית ל"שואה חדשה".
הדו"ח רואה בכך דוגמה להעברת האחריות מקורבנות השואה אל הקבוצה היהודית עצמה. עוד מתייחס המסמך ללייק של מרטה סטנבי, אז אחת ממנהיגות המפלגה הארצית, לפוסט שכלל הכחשת זוועות השואה וטענות שקריות שייחסו לישראל קצירת איברים של ערבים.
ההשוואה לנאציזם
מוטיב ההשוואה בין הישראלים לנאצים חוזר על עצמו בשיח של הירוקים בשוודיה, מגלה הדו"ח וחושף מקרה חמור במיוחד בו קרא אחד המועמדים של המפלגה בבחירות המקומיות לחקות את ההתנקשות בהיטלר ולהתנקש בראש ממשלת ישראל. גם האמירה החמורה הזו עברה ללא כל התייחסות מצד ראשי הירוקים.
בגרמניה מתמקד הדו"ח בחלקו הגדול בהתבטאויות ובתגובות שהופיעו בעמודים של פוליטיקאים מטעם הירוקים. בין היתר מתועד דיון שבו הופיעו תגובות המייחסות ליהודים שליטה, מניפולציה או אחריות קולקטיבית.
באחד המקרים נכתב כי "הציונים הישראלים" הם חסרי אנושיות; במקרה אחר הופיעה רמיזה כספית בנוסח "יום השקל", לצד כינוי ישראלים או תומכיהם "הנאצים החדשים". בנוסף מתועדת תגובה הקוראת להפסקת קיומה של ישראל. הדו"ח מדגיש כי במקרים אלה אין ראיה לכך שהפוליטיקאים עצמם כתבו את הדברים, ולכן הטענה המועלית היא בעיקר בדבר אחריות אפשרית לניהול ולמתן תגובות בעמודים שבשליטתם.
אנטישמיות הקשורה לישראל
פרק גרמני נוסף עוסק בפרשת התערוכה "documenta" בקאסל בשנת 2022. הדו"ח מזכיר את היצירה People's Justice, שלגביה זיהו מומחים דימויים אנטישמיים, וכן את הסרט Tokyo Reels, שלגביו זוהו מאפיינים של אנטישמיות הקשורה לישראל.
המסמך עצמו נזהר כאן במיוחד: הוא קובע כי עצם קיומה של יצירה אנטישמית אינו מוכיח שהמפלגה הירוקה אימצה אותה, ומבקש לבדוק בנפרד את מידת הסמכות והמודעות של בעלי התפקידים הפוליטיים שהיו קשורים לאירוע.
בהולנד מובאים כמה מקרים הקשורים למפלגת ה-GroenLinks, אחת ממפלגות-האם של המפלגה החדשה PRO. אחד המקרים עוסק לבכיר הירוקים בקאות'אר בושאליחט, שתועדה בהפגנה שבה נישאו שלטים שהשוו בין ישראל לנאצים. מקרה אחר נוגע לפוליטיקאי המחוזי פול סמיטס, שתועד בפברואר 2024 בהפגנה באמסטרדם כשהוא מחזיק שלט שעליו נכתב "Viva Viva Intifada".
גם ארגון הנוער DWARS, המזוהה עם GroenLinks, עומד במוקד הבדיקה. בנובמבר 2024 אימץ הקונגרס שלו תיקון שעסק באופן שבו יש להגדיר ארגונים פלסטיניים ובפרט בחמאס, תוך הדגשת תפקידים חברתיים והתייחסות ל"התנגדות מזוינת". יצוין, שצעדי ההלבנה של ארגון הטרור נעשו אחרי הטבח של 7 באוקטובר, כאשר טיבו הרצחני היה כבר ידוע לכל.
לא "תאונה" חד פעמית
שורה ארוכה של מקרים נוספים, בהם תועדו בכירי התנועות הירוקות משתתפים באירועים ודיונים בעלי אופי אנטישמי, ממחישה כי אין מדובר ב"תאונה" חד פעמית או במעשה של פעיל סורר זה או אחר.
רצף ההתנהלות של הירוקים ביחס לישראל ואימוץ הנרטיבים האנטישמיים בשיח הפנימי שמתנהל בקרב מפלגות הירוקים מעלה חשד ממשי לכך שפעילותם נוגדת את הערכים המוצהרים של האיחוד האירופי.
לצד הדוגמאות האלה, הדו"ח מתייחס גם רקע היסטורי על ראשית תנועות הירוקים בגרמניה, הולנד ושוודיה. הוא מזכיר, בין היתר, דמויות בעלות עבר לאומני או נאצי בקרב חלק מהגורמים שהשתתפו בראשית דרכה של התנועה הירוקה הגרמנית, ואת הקשרים ההיסטוריים של אחת ממפלגות האם של GroenLinks לקומוניזם הסובייטי ולאנטישמיות שהתלוותה למשפטי הראווה של שנות ה-50.
מנגד, הדו"ח מכיר בכך שהמפלגה הירוקה האירופית פרסמה התחייבויות מפורשות למאבק באנטישמיות. בין היתר, החלטתה "For an Anti-racist Europe" מ-2024 כוללת התחייבות להתמודדות עם אנטישמיות בתוך המפלגות החברות. בנוסף, בדצמבר 2023 אימצו הירוקים האירופים החלטה שגינתה את מתקפת חמאס, קראה להגנה על אזרחים והדגישה את הצורך בהגנה על הקהילה היהודית.
שתיקתם הרועמת של ראשי הירוקים באירופה נוכח גל האנטישמיות שפוקד את היבשת, ובמיוחד התעלמותם מ-41 המקרים החמורים שנסקרים במסמך – בניגוד להתחייבות שהם עצמם אימצו – אינה יכולה להימשך, טוענים מחברי הדו"ח, ודורשים מן הפרלמנט האירופי לחייב את ראשי מפלגת היורקים האירופית לתת תשובות ברורות להאשמות.
הצטברות של אירועים אנטישמיים, חלקם ישנים וחלקם חדשים, עשויה להצדיק בדיקה של האופן שבו המפלגות הירוקות מתמודדות עם אנטישמיות, עם דה־הומניזציה של ישראלים ויהודים ועם ביטויים המעניקים לגיטימציה לאלימות. ההכרעה בשאלות אלה, כמו גם בשאלה אם מתקיימת הפרה של הדין האירופי, נותרה בידי הגופים האירופיים המוסמכים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו