ישראלים על הכוונת: הולנד החלה לבדוק מזוודות של תיירים מהארץ - זו הסיבה

הצו ההולנדי החדש וההוראה שניתנה לבודקי המכס לבדוק מהיכן מגיעים מוצרים שאנשים מביאים איתם מישראל מעוררים דאגה בישראל ובקהילה היהודית המקומית. בימים האחרונים הופצו מספר עדויות על בדיקות של תיקים של נוסעים המגיעים בטיסות מתל אביב.

הבדיקות מבוצעות במסגרת הצו ההולנדי על סחר במוצרים שמקורם ביהודה ושומרון, רמת הגולן ומזרח ירושלים. לפי דיווחים, מאז כניסת הצו לתוקף החמירו אנשי המכס את הבדיקות במטרה לאתר מוצרים שמקורם באזורים אלו.

סנקציות וענישה פלילית

הצו ההולנדי נכנס לתוקף ב-22 בספטמבר 2026, והוא אוסר על יבוא, רכישה ומכירה של מוצרים שמקורם בהתנחלויות ישראליות שהוגדרו במסגרת החוק. לפי רשות המכס ההולנדית, האיסור חל גם על מוצרים שנוסעים מביאים במטען האישי שלהם, בהם מזכרות, מתנות ומוצרים לשימוש אישי.

אנשי המכס רשאים לבקש מהנוסעים מידע ומסמכים המעידים על מקור המוצרים. אם מתגלים מוצרים אסורים, הם רשאים לתפוס אותם ולערוך דו"ח רשמי. המשך הטיפול הפלילי נמצא בידי התביעה ההולנדית, כאשר בנסיבות מסוימות הענישה עשויה לכלול קנס ואף מאסר בפועל.

הצו מתייחס גם למוצרים ש"הופקו או יוצרו באופן חלקי בהתנחלויות הרלוונטיות", כולל מוצרים המכילים חומרי גלם מאותם אזורים. הרשויות ההולנדיות מציינות כי החוק אינו משנה את יחסי הסחר בגבולות 1967, אך בישראל חוששים שהמדיניות החדשה תכביד על הקשר בין הקהילות ועל תנועת הנוסעים בין המדינות.

עדויות משדה התעופה

החשש מהבדיקות כבר מורגש בשטח. בטור שפורסם באתר החדשות ההולנדי "NieuwRechts", סיפרה הנוסעת סיון בהר כי לאחר איסוף המזוודות נשאלו נוסעים מישראל אם הגיעו מתל אביב, והתבקשו להעביר את המזוודות לבדיקה נוספת.

לדבריה, פקיד המכס טען בפניה כי "מדובר בבדיקה שגרתית המתקיימת בטיסות בין-יבשתיות ולא במדיניות חדשה". מנגד, בהר טענה כי "נודע לי על יחידה ייעודית שבודקת טיסות המגיעות מישראל כדי לאתר מוצרים שמקורם באזורים שעליהם חל האיסור".

בהר פירטה כי בין המוצרים הנבדקים נמצאים "יין, תמרים, זיתים ומוצרים נוספים", והוסיפה כי ברחבי שדה התעופה "הוצבו גם מודעות המפרטות את ההגבלות ואת הסנקציות האפשריות". בנוסף, היא הביאה בטורה את דבריו של מכר בן 82, אשר חושש שלא יעבור את ביקורת המכס, משום שלתחושתו "נטל ההוכחה" מוטל כעת עליו - מצב ש"מעורר אצלו זיכרונות קשים מתקופת המלחמה".

נוסעים דיווחו גם כי במקרים מסוימים עמדו בשדה התעופה שמונה אנשי מכס ובדקו את המזוודות של נוסעים שהגיעו מישראל. במקביל, יהודים הולנדים וארגונים פרו-ישראליים נערכים, לפי המידע שנמסר, לערער על החוק ולהגיש בקשה לביטולו, בטענה לאפליה הנגרמת ממנו.

בנוסף, עלו טענות שלפיהן הבדיקות הוחמרו גם כלפי נוסעים המחזיקים בדרכונים ישראליים. עם זאת, טענה זו לא אומתה באופן עצמאי.

גל חרמות מערבי

ההתפתחויות בהולנד ממחישות כיצד החלטה מדינית עשויה להפוך למדיניות המיושמת ישירות על נוסעים פרטיים. גורמים דיפלומטיים הזהירו לאחרונה כי הרחבת המגבלות תיצור בפועל צורך בבדיקת המקור של כלל המוצרים הישראליים, מה שעלול לעכב תוצרת חקלאית הרגישה לזמן.

הצעד ההולנדי אינו מנותק מהמגמה העולמית. בתחילת ספטמבר הודיעו 12 מדינות כי בכוונתן "להנהיג צעדים לאומיים ו/או לתמוך בהגבלות אירופיות על סחר במוצרים מההתנחלויות". בין המדינות החתומות על ההצהרה נמצאות קנדה, בריטניה, צרפת, דנמרק, פינלנד, איסלנד, אירלנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושבדיה.

בהודעתן המשותפת ציינו המדינות כי הן רואות בהתפתחויות ביהודה ושומרון "גורם המערער את האפשרות לפתרון שתי המדינות". בנוסף, הן נימקו את הצעדים הכלכליים בכך שישנה "עלייה באלימות מצד מתנחלים ולהתרחבות ההתנחלויות", כאשר בחלק מהמדינות הצעדים כבר החלו לצאת אל הפועל.