הבוחרים בשווייץ דחו היום (ראשון) ברוב גדול את יוזמת הניטרליות, שביקשה לעגן בחוקה הגדרה נוקשה של הניטרליות השווייצרית ולמנוע מהמדינה להטיל סנקציות כלכליות ולשתף פעולה עם נאט"ו. לפי תוצאות ספירת הקולות, כ-70% מהמצביעים התנגדו ליוזמה, שקידמה מפלגת העם השווייצרית (SVP), מפלגת הימין הגדולה במדינה. היוזמה גם לא זכתה לתמיכת רוב הקנטונים, הנדרשת לתיקון חוקתי, ולכן נדחתה סופית.
היוזמה הציגה את עצמה כמי שמבקשת לעגן בחוקה את הניטרליות "הנצחית והחמושה", שנחשבת לעמדה המסורתית של שווייץ, אך למעשה ביקשה להוסיף לה הגבלות מחייבות שלא התקיימו עד היום. לפי הנוסח המוצע, שווייץ לא הייתה רשאית להצטרף לברית צבאית או הגנתית או לשתף פעולה עם ברית כזו, אלא אם הותקפה. היא גם לא הייתה יכולה להטיל סנקציות שלא אושרו במועצת הביטחון של האו"ם. מכיוון שלרוסיה יש זכות וטו במועצה, פירוש הדבר שסנקציות נגד מוסקבה היו הופכות לבלתי אפשריות למעשה.
את היוזמה הגיש ארגון "פרו שווייץ" (Pro Schweiz), המזוהה עם "מפלגת העם השווייצרי" (SVP) מהימין, ומי שעמד מאחוריה היה חבר הממשלה לשעבר כריסטוף בלוכר. לטענת התומכים, הניטרליות המסורתית של שווייץ נשחקה מאז שהצטרפה ב-2022 לסנקציות של האיחוד האירופי נגד רוסיה, שהוטלו בעקבות הפלישה לאוקראינה. "
לשווייץ לא הייתה מלחמה 200 שנה, משום שהיא חמושה וניטרלית באופן קבוע", אמר בלוכר לרויטרס לפני ההצבעה. "אבל בשנים האחרונות מקפידים על הניטרליות פחות ופחות". לדבריו, בגלל הסנקציות רוסיה רואה כיום בשווייץ צד לסכסוך.
הממשלה, הפרלמנט וכל המפלגות הגדולות מלבד SVP התנגדו ליוזמה, בטענה שהיא נוקשה מדי ותגביל את חופש הפעולה של שווייץ בתקופה של מתיחות גאופוליטית גוברת. שר החוץ איגנציו קאסיס הזהיר שהיוזמה תפגע בביטחון הלאומי ותמנע משווייץ להתאמן עם נאט"ו. "הניטרליות תמיד יושמה בגמישות מסוימת", אמר קאסיס בעימות טלוויזיוני לאחרונה, והדגיש כי "ניטרליות אינה אדישות".
מתנגדי היוזמה כינו אותה "פרו-רוסית", ומוסקבה לא הסתירה את תמיכתה בה. בסוף יולי קראה דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זכרובה, לבוחרים בשווייץ לתמוך ביוזמה, וכתבה בערוץ הטלגרם שלה כי "שווייץ חדלה להיות דה פקטו מדינה ניטרלית" בשל ההצטרפות לסנקציות נגד מוסקבה.
כלי התקשורת RT בגרמנית, זרוע תעמולה בינלאומית של הקרמלין, פרסם במשך שבועות כתבות בעד היוזמה. לפי מזכירות המדינה למדיניות ביטחון של שווייץ, גורמים רוסיים ניהלו במקביל גם "פעולות דיסאינפורמציה מתואמות וסמויות", אך היא הוסיפה כי לגורמים זרים לא הייתה השפעה מכרעת על ההצבעה.
למרות התמיכה הרוסית, הקמפיין בעד היוזמה התמקד במסרים של שלום. כרזות עם יונה לבנה והסיסמאות "לא למלחמה" ו"כן לניטרליות השווייצרית" נתלו ברחבי המדינה, ובסך הכל הושקעו בקמפיין כ-3.84 מיליון פרנק. ארגון "התנועה למען ניטרליות", שהוקם בשנה שעברה כדי לקדם את היוזמה, אף הפיץ עלון עם תמונתו של ג'ון לנון והסיסמה "Give Peace a Chance".
ב-SVP הודו בתבוסה ומסרו שאין להם כרגע תוכניות לצעדים נוספים. "אני כמובן לא מרוצה מהתוצאה", אמר חבר הפרלמנט מטעם המפלגה לוקאס ריימן, אך הוסיף שהמחויבות לניטרליות שהביעו כל הצדדים במהלך הקמפיין מעודדת. "ברור לחלוטין שהניטרליות שייכת לשווייץ והיא חלק מזהותה", אמר. לדבריו, אם הממשלה תתרחק מהניטרליות, למשל על ידי החמרת הסנקציות, המפלגה תפעל שוב.
במחנה המתנגדים הביעו הקלה. "הבוחרים הבינו מה SVP רצתה: שווייץ שמבודדת את עצמה בזירה הבינלאומית ומתחמקת מאחריותה כשהמשפט הבינלאומי נרמס", אמרה חברת הפרלמנט סיבל ארסלן מהירוקים.
הקרב הגדול האחרון שבו לחמה שווייץ מחוץ לגבולותיה היה בספטמבר 1515, אז הובסה הקונפדרציה השווייצרית בידי צרפת בקרב מריניאנו שליד מילאנו. ב-1815, בקונגרס וינה, הכירו המעצמות בניטרליות "הנצחית" של שווייץ וערבו לה, ומאז לא השתתפה המדינה באף מלחמה זרה. ב-1848 נכנסה הניטרליות לחוקה הפדרלית, אך רק כסמכות של הממשלה והפרלמנט לשמור עליה, בלי הגדרה מחייבת. בשל מדיניות הניטרליות המחמירה שלה הצטרפה שווייץ לאו"ם רק ב-2002.
כאמור, אחד העקרונות החשובים של הניטרליות השווייצרית הוא החזקת כוחות מגן חמושים, מאומנים ומרתיעים. לשם כך מחזיקה המדינה בצבא גדול המבוסס על גיוס חובה, שבו כל גבר מחויב בשירות של 245 ימים לפחות, והיא משקיעה תקציבים גדולים ברכש מטוסי קרב מתקדמים ומערכות הגנה אווירית. מנגד, שווייץ אוסרת למכור נשק למדינות המעורבות בסכסוך, ובהן אוקראינה, וקאסיס הבהיר שאין כוונה לשנות זאת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו