"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עשרות חברות ישראליות נוספו ל"רשימה השחורה" של האו"ם: "פגיעה בזכויות הפלסטינים"

הרשימה כוללת כעת 214 חברות מ־11 מדינות, רובן ישראליות • בישראל דחו את הפרסום: "רשימה שחורה נגד עסקים שלא עשו דבר"

| עודכן:
0השמעה
"לא להיכנע לניסיון המכוער להכניס חברות ישראליות לרשימה שחורה" , קרדיט יוסי זליגר
"לא להיכנע לניסיון המכוער להכניס חברות ישראליות לרשימה שחורה" | צילום: קרדיט יוסי זליגר

משרד זכויות האדם של האו"ם הוסיף 61 חברות לרשימה של חברות שלטענתו מעורבות בהפרת זכויות אדם של פלסטינים, באמצעות קשרים עסקיים להתיישבויות ביהודה ושומרון.

הרשימה כוללת כעת 214 חברות, שמקורן ב־11 מדינות, כאשר רובן המכריע ישראליות. מנגד, חמש מתוך 158 החברות שהופיעו ברשימה בשנה שעברה הוסרו בעדכון הנוכחי.

הרשימה כוללת את החברות: תנובה, ארומה, בורגר ראנץ', משק טפרברג (המוכר גם כחוות עץ השדה), קפה ג'ו, יקבי כרמל, אינגליש קייק ואדמה.

הרשימה השחורה פורסמה לראשונה בשנת 2020, בעקבות הצבעה במועצת זכויות האדם של האו"ם. למועצה אין סמכות לכפות על חברות לפעול, והמטרה המרכזית של הרשימה היא לחשוף ולגנות חברות המקיימות קשרים עם התיישבויות.

לא ברור כיצד הכללת חברות ברשימה השפיעה על מצבן הכלכלי.

הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם, וולקר טורק | צילום: אי.אף.פי

ראש זכויות האדם של האו"ם, וולקר טורק, אמר: "הדוח הזה הוא תזכורת נוספת לחברות לכך שיש להן אחריות בתחום זכויות האדם, ומצופה מהן לבצע בדיקת נאותות כדי להבטיח שהן אינן הופכות למעורבות בהפרות או בפגיעות של זכויות אדם".

ישראל דחתה את הפרסום באופן מוחלט. הנציגות הדיפלומטית הישראלית בז'נבה מסרה כי מדובר ב"רשימה שחורה נגד עסקים שלא עשו דבר". עוד קראה הנציגות למדינות ידידותיות "לא להיכנע לניסיון המכוער להכניס חברות ישראליות לרשימה שחורה".

במשרד זכויות האדם של האו"ם מסרו כי החברות עודכנו בדבר הכללתן ברשימה וניתנה להן אפשרות להשיב.

מוקדם יותר החודש בריטניה אסרה על סחר עם ההתיישבויות ביהודה ושומרון, וטענה כי "טרוריסטים מקרב המתנחלים" מבצעים "טיהור אתני" של פלסטינים. גם צרפת וקנדה הודיעו כי יפעלו באופן דומה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר