לא רק בישראל: קריסה חסרת תקדים של מעצמות אירופה במבחני פיז"ה

תוצאות מבחני פיז"ה 2025, המעריכים את יכולתם של בני 15 ליישם ידע ומיומנויות במתמטיקה, קריאה ומדעים במצבי מציאות, היכו בתדהמה את מעצמות החינוך של מערב אירופה - כאשר חלקן הגיעו לשפל של כל הזמנים. הנתונים מצביעים על הידרדרות שנמשכת עוד מאז 2018, כאשר בצרפת, בגרמניה, בהולנד ובפינלנד, שיעור בני ה-15 החסרים כישורי יסוד בסיסיים בקריאה ובמתמטיקה זינק לכמעט אחד מכל שלושה תלמידים.

המגמה האירופית מגיעה במקביל לצלילה החופשית שנרשמה גם במערכת החינוך הישראלית. כזכור, בתוצאות פיז"ה האחרונות הציגו תלמידי ישראל שפל היסטורי בכל תחומי האוריינות - הקריסה החדה ביותר מאז החלה השתתפות המדינה במחקר בשנת 2006, כשתלמידי ישראל דורגו בתחתית מדינות ה-OECD. בעוד שבישראל נימק שר החינוך יואב קיש את הנפילה בהשפעות המורכבות של ימי המלחמה, הנתונים מאירופה מבהירים כי מדובר במשבר עולמי רחב היקף, ששורשיו מעמיקים הרבה מעבר לנזקי מגפת הקורונה.

מגרמניה ועד פינלנד: שיאים שליליים היסטורים

בגרמניה, התלמידים קיבלו את גיליון ההערכה הגרוע בתולדותיהם. מהתוצאות עלה כי כ-25% מהתלמידים אינם מגיעים לרמת כשירות בסיסית במדעים, ושליש מהם חסרים אותה במתמטיקה ובקריאה. הנתונים מצביעים על קשר חזק ומדאיג בין הרקע הסוציו-אקונומי להצלחה בלימודים: רק 2% מהתלמידים ממשפחות מעוטות יכולת בגרמניה מגיעים להישגים גבוהים, לעומת 25% מילדי השכבות האמידות

בהולנד נרשם שפל היסטורי חסר תקדים בתחום אוריינות הקריאה, כאשר 39% מבני ה-15 חסרים את המיומנויות הבסיסיות הדרושות להשתלבות בחברה המודרנית ולניתוח טקסטים. חוקרים הבהירו כי מדובר בצניחה של יותר מ-60 נקודות בעשור האחרון - משמעות הדבר היא שבני 15 בהולנד קוראים כיום ברמה של בני 12 לפני עשור בלבד.

גם בפינלנד, שנחשבה במשך עשרות שנים למודל לחינוך מוביל ופורץ דרך בעולם כולו, הוסיפו הציונים ליפול במתמטיקה ובקריאה. מומחים במדינה ציינו כי המערכת הפינית כמעט ולא שונתה ב-50 השנים האחרונות, והדגישו כי אין מערכת חינוך שיכולה להמשיך ולפעול לפי תוכניות לימוד ישנות בזמן שהעולם והחברה משתנים במהירות.

המורים שנוטשים, והמסכים שמשבשים את הריכוז

בעוד שמגפת הקורונה האיצה את אובדן הלמידה, מומחי חינוך באירופה מסמנים גורמי עומק שתרמו להתרסקות: מחסור כרוני וקשה בצוותי הוראה, הרפורמות החוזרות ונשנות בתוכניות הלימודים שהזניחו את כישורי היסוד, והתרחבות הפערים החברתיים.

לכך מתווספת השפעתו ההרסנית של הסמארטפון: לדברי החוקרים, השימוש הבלתי פוסק ברשתות החברתיות פגע אנושות בטווח הקשב והריכוז של בני הנוער, החליף את "הקריאה העמוקה" בגלילה מהירה (סקרולינג), והוביל לקריסה במוטיבציה של התלמידים. בגרמניה, למשל, אחד מכל שני בני 15 העיד כי הוא קורא ספרים אך ורק כשהדבר נדרש ממנו כחובה בבית הספר.

בצרפת, שם הגדירה האופוזיציה את התוצאות כ"קסטרופה" וכביטוי לשחיקה לאומית, מזהירים מומחים משינויי מדיניות תכופים - תוצר של תחלופה של שמונה שרי חינוך שונים תוך עשור בלבד. התחלופה המתמדת הותירה את המורים מותשים מעומס הנחיות משתנות, כשרק 4% ממורי צרפת מעידים כי הם מרגישים מוערכים בעבודתם.

בהולנד, ארגוני המורים זועמים ומבהירים כי רמת הקריאה לא תשתפר כל עוד שיעורים מבוטלים בשגרה, כוח אדם לא מיומן מחליף מורים מקצועיים, ועומס העבודה מבריח את המחנכים הוותיקים אל מחוץ למערכת.