"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מהפכה בארמון: נשים זכאיות לכתר - בית המלוכה מאיים בתביעה

ליכטנשטיין, הנסיכות הזעירה אישרה שינוי היסטורי שיאפשר גם לנשים לרשת את הכתר, אך המהלך מעורר מחלוקת בתוך משפחת המלוכה • החוק החדש לא ישנה את סדר הירושה הנוכחי, אך יעניק לצאצאיות שוויון גם בניהול הפנימי של בית הנסיכות

0השמעה
ביטלה את העדפת הגברים בירושה , ליכטנשטיין
ביטלה את העדפת הגברים בירושה | צילום: ליכטנשטיין

ליכטנשטיין אישרה שינוי היסטורי בחוקי הירושה של בית המלוכה, ששם קץ למאות שנים של העדפת גברים בירושת הכתר. אך בזמן שהנסיכות מציגה את המהלך כצעד לעבר שוויון, בתוך משפחת המלוכה מתגלעת מחלוקת, כאשר כמה מבני השושלת מאיימים לנקוט צעדים משפטיים נגד הרפורמות.

במהלך חגיגות היום הלאומי של ליכטנשטיין, ב-15 באוגוסט 2026, הודיע יורש העצר, הנסיך אלויס, כי בית הנסיכות הצביע ברוב הדרוש של שני שלישים בעד אימוץ עקרון הירושה הבכורה המוחלטת. משמעות ההחלטה היא שבעתיד, הילד הראשון במשפחה יירש את הכתר ללא קשר למינו.

הרפורמה משנה את חוק הבית של משפחת המלוכה ומעניקה גם לצאצאיות זכויות השתתפות שוות בניהול הפנימי של בית הנסיכות.

עם זאת, השינוי אינו משפיע על סדר הירושה הנוכחי. הנסיך הנס-אדם השני נותר ראש המדינה, בעוד יורש העצר אלויס, שממלא את מרבית התפקידים החוקתיים מאז 2004, ממשיך להיות הבא בתור לכתר. בנו הבכור, הנסיך יוזף ונצל, נותר יורש העצר המיועד.

דגל ליכטנשטיין | צילום: רויטרס

המשמעות המרכזית של הרפורמה תורגש בדורות הבאים. אם בעבר מין הילד היה גורם בקביעת הירושה, מעתה הילד הבכור יעמוד ראשון בתור, בין אם מדובר בבן ובין אם בבת.

בכך מצטרפת ליכטנשטיין למגמה רחבה יותר בקרב בתי המלוכה באירופה, שבמסגרתה בוטלה העדפת גברים בסדר הירושה. בין המדינות שכבר אימצו צורות שונות של ירושה לפי בכורה מוחלטת נמצאות שבדיה, נורווגיה, בלגיה, הולנד ובריטניה.

גורמים בבית המלוכה מסרו כי מטרת הרפורמה היא לשמור על המשכיות בית הנסיכות, ובמקביל להכיר בעיקרון השוויון עבור הדורות הבאים במשפחה.

מומחים למשפט חוקתי רואים במהלך התאמה של אחת המונרכיות האירופיות האחרונות שנותרו עם העדפה לגברים לסטנדרטים מודרניים יותר של ירושה, תוך הימנעות משינוי בקו הירושה הנוכחי.

ליכטשנטיין | צילום: רויטרס

ליכטנשטיין היא אחת המדינות הקטנות באירופה, עם כ-40 אלף תושבים בלבד. הנסיכות שוכנת בין אוסטריה לשווייץ, ברצועה צרה של האלפים שלעתים קל להתעלם ממנה.

אלא שמתחת לנוף האלפיני מסתתרת כלכלה בעלת הכנסה גבוהה, מגזר פיננסי רב-עוצמה ומעמד משמעותי בזירה הפיננסית העולמית.

השינוי בחוקי הירושה מגיע גם על רקע תהליכים רחבים יותר שעברה הנסיכות עצמה. ליכטנשטיין הייתה המדינה האחרונה באירופה שהעניקה לנשים את הזכות להצביע בבחירות הארציות - בשנת 1984. ב-2025 מינתה המדינה לראשונה אישה לתפקיד ראש הממשלה, בריגיטה האס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר