ארבע שנים וחצי אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה, המלחמה כבר אינה אירוע שמתרחש הרחק מגבולות רוסיה. תקיפות רחפנים אוקראיניות פוגעות בבתי זיקוק ובמתקנים לוגיסטיים, מחסור בדלק מורגש באזורים שונים במדינה, והלחימה שהקרמלין כינה בתחילתה "מבצע צבאי מיוחד" הופכת עבור יותר ויותר רוסים לחלק מחיי היום־יום.
ובתוך המציאות הזו יוצאים הרוסים לשלושה ימי הצבעה בבחירות הראשונות לדומה, הפרלמנט הרוסי, מאז הפלישה המלאה לאוקראינה. התוצאה, לפחות בכל הנוגע לזהות הכוח הפוליטי המרכזי במדינה, כמעט ואינה מוטלת בספק: מפלגת השלטון רוסיה המאוחדת צפויה לשמור על הרוב המכריע שלה, לצד מפלגות נוספות המזוהות עם הקרמלין ותומכות בקו שמוביל הנשיא ולדימיר פוטין.
אלא שבמוסקבה יודעים שגם כאשר אין איום ממשי על השליטה הפוליטית, לבחירות יש תפקיד חשוב. שיעור ההצבעה, התוצאות והאופן שבו יוצג הקונצנזוס הציבורי יכולים לשמש את הקרמלין כדי להציג תמיכה רחבה במדיניותו - ובעיקר במלחמה.
"הבחירה והנחישות שלכם יוכיחו שוב שמיליוני אנשים עומדים מאחורי הלוחמים שלנו", אמר פוטין בנאום לקראת ההצבעה, והוסיף כי העם הרוסי מאוחד סביב "ערכים משותפים, זיכרון היסטורי ואהבה למולדת".
בלי אופוזיציה אמיתית
הבחירות מתקיימות לאחר שנים של הידוק השליטה הפוליטית ברוסיה. מתנגדי מלחמה הודחו מהמרוץ, חלקם נאסרו ואחרים עזבו את המדינה. מפלגת יבלוקו, שהייתה המפלגה הרשומה היחידה שהציגה קו אנטי־מלחמתי ברור, הורחקה מהבחירות לאחר שבית המשפט העליון הרוסי פסל את השתתפותה.
גריגורי יבלינסקי, ממייסדי יבלוקו ואחד הפוליטיקאים הליברלים הבולטים ברוסיה, טען כי הקרמלין הופתע מהתמיכה שקיבלה מפלגתו ומהמסר המרכזי שלה - קריאה להפסקת אש באוקראינה.
בהיעדרה של אופוזיציה משמעותית, המפלגות שיתמודדו מול רוסיה המאוחדת הן בעיקר מפלגות ה"אופוזיציה המערכתית": המפלגה הקומוניסטית, המפלגה הליברלית־דמוקרטית ומפלגת רוסיה צודקת. כולן נחשבות חלק מהמערכת הפוליטית המאפשרת לקרמלין להציג תחרות אלקטורלית, אך במקביל תומכות במידה רבה בקו של פוטין ובמלחמה.
רוסיה המאוחדת מחזיקה כיום ביותר משני שלישים מהמושבים בדומה, והיא צפויה להמשיך לשלוט בבית התחתון של הפרלמנט.
לדברי האנליסט מארק גלאוטי, ייתכן שהקרמלין אף יאפשר למפלגת השלטון לרשום תוצאה מעט נמוכה יותר מבעבר, כדי שהתוצאה הרשמית תיראה קרובה יותר לתמיכה בפועל. עם זאת, הוא מדגיש כי רוסיה המאוחדת תישאר דומיננטית לחלוטין בדומה.
לדבריו, הבחירות משמשות בין היתר כ"טקסי לגיטימציה" שנועדו ליצור את הרושם כי קיימת הסכמה ציבורית רחבה סביב הקרמלין.
גם המלחמה מגיעה לקלפי
אחד השינויים הבולטים בבחירות הנוכחיות הוא שהמלחמה אינה רק הרקע להצבעה - היא חלק בלתי נפרד מהמסר הפוליטי.
התקיפות האוקראיניות בעומק רוסיה חשפו בפני הציבור את העובדה שהמלחמה אינה מתרחשת רק בשדות הקרב באוקראינה. פגיעות בבתי זיקוק הובילו לשיבושים באספקת הדלק, ובאזורים מסוימים נוצרו תורים בתחנות הדלק. מתקנים כלכליים ולוגיסטיים נוספים נפגעו גם הם.
מבחינת הקרמלין, ההתפתחויות הללו עשויות ליצור שני מסרים מנוגדים: מצד אחד, הן מגבירות את תחושת חוסר הנוחות בקרב הציבור; מצד שני, הן עשויות לחזק את הדרישה לתגובה תקיפה יותר נגד אוקראינה.
כריס וייפר, מנכ"ל חברת Macro-Advisory, אמר כי אף שהתקיפות משפיעות על המורל הציבורי, אין בכך בשלב זה איום על השליטה הפוליטית של הקרמלין. לדבריו, מאז תחילת המלחמה נרשמה ברוסיה תופעה של התלכדות סביב הדגל, וסקרי דעת קהל ממשיכים להציג רמות תמיכה גבוהות בפוטין.
"לא מי שמצביע קובע, אלא מי שסופר"
למרות היעדר התחרות הפוליטית המשמעותית, הבחירות עדיין מושכות מצביעים לקלפיות.
רייסה, תושבת מוסקבה, אמרה כי היא מעוניינת שייבחרו "אנשים ראויים" שיחשבו על האזרחים ועל הצרכים היומיומיים שלהם. כשנשאלה כיצד הייתה רוצה שייראה העתיד, היא השיבה: "כנראה כמו שרבים היו אומרים - שליו. אני באמת רוצה שהכול ייגמר", תוך שהיא מתייחסת בעדינות למלחמה.
מרינה אלכסנדרובנה, בת 73, סיפרה כי עדיין אינה יודעת למי תצביע, אך הוסיפה שהיא "תמיד מצביעה". כשנשאלה על המערכת הפוליטית הנוכחית ברוסיה, היא אמרה: "אנחנו יודעים איך נראים החיים ואילו חוקים עוברים. אני לא אוהבת את זה, אבל אין שום דבר שאנחנו יכולים לשנות".
ואז הוסיפה משפט שממחיש את חוסר האמון במערכת הבחירות: "לא מי שמצביע חשוב, אלא מי שסופר את הקולות".
גם שטחים אוקראיניים בקלפי
הבחירות כוללות הפעם גם תושבים באזורים באוקראינה שרוסיה סיפחה באופן חד־צדדי לאחר הפלישה. ההצבעה מתקיימת בשטחים שבשליטה רוסית בדונייצק, לוהנסק, חרסון וזפוריז'יה, וכן בקרים - שסופחה לרוסיה כבר ב־2014.
אוקראינה הגדירה את קיום הבחירות בשטחים הללו כבלתי חוקי.
עבור הקרמלין, לעומת זאת, מדובר בחלק נוסף בניסיון להציג את השטחים שסופחו כחלק מרוסיה וכחלק ממערכת המדינה הרוסית.
אחד הרגעים שממחישים את אופייה של מערכת הבחירות התרחש דווקא באולפן הטלוויזיה הממלכתית Russia-1. המגישה יליזבטה דורוחינה ישבה מול שלושה פודיומים ריקים. כל ששת המועמדים במחוז הבחירה בריאזאן לא הגיעו לעימות הטלוויזיוני שנקבע לקראת הבחירות.
"המועמדים לא הגיעו לאולפן שלנו, אז אני אגיד להתראות בינתיים", אמרה המגישה - לפני שהשידור עבר לפרסומות.
אנדריי קולסניקוב, אנליסט פוליטי ממוסקבה, תיאר את המערכת הרוסית כמשטר אישי שבו מוסדות פוליטיים מתקיימים במידה רבה באופן פורמלי. לדבריו, הבחירות אינן משנות את כיוון המדיניות, אלא נועדו להמחיש לציבור כי קיימת "השפעת רוב" - כלומר, שהרוב תומך במדיניותו של פוטין ומי שמתנגד לה נתפס כמי שנמצא מחוץ לקונצנזוס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו