המודיעין הזהיר, ר"מ בריטניה התעלם: "אל תטיל סנקציות על ישראל"

ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם ושר החוץ אד מיליבנד התעלמו מאזהרות של גורמי ביטחון ומודיעין, ובהם שירות הביון MI6, כשהחליטו להטיל סנקציות על ישראל. כך חשף המגזין השמרני ״ספקטייטור״. לפי הדיווח, השגריר הבריטי בישראל סיימון וולטרס והיועץ לביטחון לאומי ג׳ונתן פאוול המליצו שלא לפעול לפני הבחירות בישראל ב-27 באוקטובר. הם חששו שהימין בישראל ינצל את המהלך כדי לגייס תמיכה בממשלה.

את אותה בקשה שמע מיליבנד גם מישראל. כשהתקשר לשר החוץ גדעון סער ב-11 באוגוסט כדי לעדכן אותו שהסנקציות קרובות, סער ביקש ממנו להמתין. ״הוא אמר לדחות את זה לאחרי הבחירות״, סיפר מקור דיפלומטי. גם בשגרירות ישראל בלונדון, שבראשה עומד ממלא מקום השגריר החדש כריס קנטור, דחקו במשרד החוץ הבריטי שלא למהר. ״המסר שלהם היה חד: למה דווקא עכשיו? תחכו לאחרי הבחירות, אולי משהו ישתנה״, סיפר בכיר בלייבור.

לפי הדיווח, גם השגריר וולטרס, שכיהן בעבר כאחראי על הביטחון הלאומי במזרח התיכון במשרד החוץ, העביר אזהרה ״מפורשת מאוד״ שלא למהר. באותה עמדה החזיק גם פאוול, שלפי ״ספקטייטור״ היה הדמות המשפיעה ביותר על מדיניות החוץ בממשלת סטארמר, והמלצתו לא התקבלה - במהלך הראשון החשוב של ממשלת ברנהאם בתחום מדיניות החוץ.

כל  התערבות - תעזור לנתניהו

וולטרס ופאוול העריכו שנתניהו נמצא במצוקה בסקרים וצפוי לאבד את השלטון, ושכל התערבות בריטית לפני יום הבחירות תנוצל בידי הימין בישראל כדי לגייס תמיכה בממשלה. שלושה מקורות שונים אישרו את הדברים. ״אד רוצה להיפטר מנתניהו ומסמוטריץ׳ ובן גביר״, אמר מקור ביטחוני בכיר. ״אמרו לו במפורש שאם יעשה את זה, הסיכוי לכך יקטן״.

מיליבנד הכריז בשבוע שעבר בבית הנבחרים על שורת עיצומים, ובהם איסור על סחר בסחורות ובחלק מהשירותים שמקורם בהתנחלויות ביהודה ושומרון. ישראל הגיבה עוד באותו ערב: סער כינה את דברי מיליבנד ״שקרים שערורייתיים״, והודיע על סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים ועל איסור כניסה לישראל על 12 בריטים, רובם חברי פרלמנט, ובהם מנהיג הלייבור לשעבר ג׳רמי קורבין.

לטענת ״ספקטייטור״, ההחלטה אכן עזרה לנתניהו, שכן הסנקציות התחרו על מקום בכותרות עם הדיווח שלפיו נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד הזהיר את נתניהו מפני מתקפת 7 באוקטובר, דיווח שנתניהו מכחיש. ״נתניהו חטף מכות״, אמר מקור ביטחוני בכיר. ״ואז מיליבנד עושה את המהלך שלו, ולמחרת כל הכותרות אומרות: הבריטים המנוולים, אני עם נתניהו, תעמדו לצד ישראל, תנו לו מנוחה״.

בלונדון מסבירים שלא היה אפשר לחכות לבחירות בישראל, משום שהמכרזים לבניית 1,200 יחידות דיור ב-E1 נסגרים ב-19 באוקטובר.

אבל לפי ״ספקטייטור״, בווסטמינסטר רבים סבורים שזה תירוץ, ושמה שהכריע בפועל היה הרצון לרצות את חברי הפרלמנט של הלייבור ולהחזיר מצביעים מהירוקים לקראת הבחירות על מושב פנוי בפרלמנט בלונדון. ״מהשיחות שלי עם פקידים ברור שבמשרד החוץ רובם רואים בזה הצגה שלא מועילה לאף אחד״, אמר שר החוץ בממשלת הצללים טום טוגנדהאט.

לפי הדיווח, גם ארגון הביון הבריטי MI6 הזהיר מפני המהלך. הוא לא אמר לברנהאם במפורש ״אל תעשו את זה״, אבל הבהיר שהסנקציות עלולות לסכן את שיתוף המודיעין עם ישראל.

״אנשי MI6 תולשים שערות״, אמר גורם משפיע בלייבור המקורב לשירותי הביטחון. ״הם הציגו אזהרות לגבי ההשלכות״. לדבריו, סער הסכים לקבל את שיחת הטלפון ממיליבנד רק אחרי שהבקשה הועברה מ-MI6 דרך המוסד. לפי המגזין, נתניהו נוהג לסרב לשוחח עם פוליטיקאים בריטים.

פגיעה ביחסים עם המוסד

המקורות של ״ספקטייטור״ אמרו כי המוסד עדיין יעביר לבריטניה התרעות מיידיות על פיגועים, אך מי שמכירים מקרוב את הקשר המודיעיני בין המדינות מעריכים שמידע חשוב יאבד. ״אם יש איום ממשי ומיידי, הם מעדכנים אותנו״, אמר מקור מודיעיני. ״אבל הם לא יזרימו לנו מידע באופן שוטף״, כפי שנעשה במסגרת ברית חמש העיניים, שיתוף הפעולה המודיעיני בין בריטניה, ארה״ב, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד. ״הכל מותנה, והכל עסקה״.

את המודיעין הישראלי לא ניתן להשלים בקלות דרך בעלות הברית של בריטניה במפרץ. ״הישראלים מקדימים בשנות אור את כל שירותי הביון הערביים״, אמר המקור המודיעיני. יתרה מזאת, לפי המגזין, ההחלטה פגעה גם ביחסים עם מדינות המפרץ, שנשענות על מודיעין ישראלי שעובר דרך MI6. ״הם באים אלינו כי הם יודעים שיש לנו יחסים טובים עם ישראל ושבעצם הם מקבלים תוצרת ישראלית״, אמר מקור ביטחוני. ״הם לא יכולים לקבל אותה ישירות, אבל הם רוצים אותה, הם צריכים אותה״.

במפרץ לא מבינים את המהלך הבריטי. ״הם מסתכלים עלינו ושואלים: מה לעזאזל אתם עושים כשאתם רבים איתם?״, אמר המקור הביטחוני. מקור בלייבור ששוחח לאחרונה עם בכירים בקטאר, בסעודיה ובאיחוד האמירויות אמר: ״אף אחד מהם לא חושב שהרווחנו השפעה. הם פשוט חושבים שאנחנו הופכים ללא רלוונטיים. הסעודים והקטארים מצמצמים את ההשקעות שלהם בבריטניה״.

דחיקתו של פאוול לשוליים מדאיגה את הגורמים בלונדון, שכן הוא נחשב ליועץ מבוקש בקרב מנהיגים במזרח התיכון. ״הם מעריכים את ג׳ונתן, ועכשיו הוא הפך לדמות שולית בממשלה״, אמר הבכיר בלייבור. ״הוא מבין מה טוב לבריטניה בטווח הארוך, וההחלטה הזאת נעשתה כולה בגלל פוליטיקה פנימית״.

לבית הלבן לא אכפת

בלייבור יש מי שמתעודדים מכך שהבית הלבן כמעט לא הגיב לסנקציות, ורואים בזה סימן טוב לקראת הפגישה של ברנהאם עם טראמפ. אבל מי שביקרו לאחרונה בוושינגטון מספרים תמונה אחרת: לא מדובר בהסכמה, אלא בעוד הוכחה לכך שבריטניה כבר לא נחשבת. ״דיברתי עם אנשי הממשל, ואין להם שום הערכה לממשלה הבריטית״, אמר מקור ששב לאחרונה מוושינגטון. ״פשוט לא אכפת להם״.

"לא קונה את זה"

מיליבנד עצמו התייחס לאזהרות בראיון לפודקאסט בריטי. ״היו מי שאמרו לנו לקראת ההכרזה: אל תעשו את זה עכשיו, זה רק יעזור לנתניהו, תחכו. חשבנו על זה הרבה, ואני לא קונה את זה״, אמר. לדבריו, מי שטוען כך מגזים בהשפעה של בריטניה על הבחירות בישראל, ושם ההכרזה ״לא הייתה הידיעה המרכזית באותו יום, היא הייתה איפשהו באמצע החדשות״.

מיליבנד הכחיש שהעיתוי נועד להשפיע על הבחירות, וכשנשאל אם הוא רוצה שממשלת נתניהו תיפול השיב: ״את מי העם הישראלי בוחר, זה עניין שלו״. ״אנחנו לא יכולים להעביר את האחריות הפוליטית והמוסרית שלנו לאופוזיציה בישראל״, הוסיף.

מה דחף את מיליבנד להתעקש? מיליבנד, שמגדיר את עצמו ״יהודי אתאיסט״, היה היהודי הראשון שעמד בראש הלייבור. אביו נמלט ללונדון ב-1940, ואמו שרדה את השואה בפולין כשהוסתרה בידי משפחה קתולית. יש לו קרובי משפחה בישראל. בביקורו בישראל ב-2014 אמר שהוא חש ״הכרת תודה עמוקה לישראל על מה שעשתה למען סבתי״, שמצאה בה מקלט אחרי השואה, אבל כבר אז מתח ביקורת על התרחבות ההתנחלויות.

בפרלמנט הציג מיליבנד את ההחלטה על רקע ההיסטוריה המשפחתית שלו, ובאותו ראיון דיבר על אמו, שמתה בסוף מאי. ״היא איבדה את אביה ו-60 קרובי משפחה במחנות הריכוז, והקדישה 20 שנה מחייה למצב הפלסטינים״, אמר. ״כשהתלבטתי מה לומר בהצהרה ועד כמה ללכת רחוק, חשבתי הרבה על מה היא הייתה אומרת. והיא הייתה אומרת: תראה מה קורה לפלסטינים, לאנשים המסכנים האלה. זה לא בסדר, ואתה חייב להגיד את זה״.

לפי גורמי ביטחון שציטט המגזין, מיליבנד גם פחות מוכן להקשיב לאנשי המודיעין. ״הוא אף פעם לא היה מעריץ גדול של שירותי הביון״, אמר מקור ששירת בשירות החשאי בתקופת ממשלת גורדון בראון, שבה כיהנו אד מיליבנד ואחיו דיוויד, אז שר החוץ. ״הוא היה ההפך הגמור מאחיו. היה ידוע שהוא חשדן כלפי ארגוני המודיעין״.

לפי ״ספקטייטור״, גם בכירים במשרד החוץ הבריטי הסכימו עם השגריר בישראל שזה לא הזמן לפעול. לפי המגזין, גם במשרד החוץ וגם ב-MI6 מתגלעת מחלוקת בין הוותיקים, שחושבים במונחים של אינטרס לאומי, לבין דור צעיר של פקידים וקצינים שמונעים מאידיאולוגיה.

״מתנהלת מלחמת דורות בתוך משרד החוץ, בין מי שאכפת להם מהאינטרס הלאומי של בריטניה לבין האקטיביסטים״, אמר הבכיר בלייבור. לדברי מקור מודיעיני נוסף, גם ב-MI6 התרבות משתנה ומתאימה את עצמה לקצינים הצעירים והנלהבים.

לפי ״ספקטייטור״, גם אם המדיניות פופולרית בבריטניה, ברנהאם ומיליבנד היו צריכים להעדיף את הביטחון הלאומי, שלטענת המגזין צריך לבוא לפני הכל. זאת בייחוד כשהמהלך אולי אף שיפר את סיכוייו של נתניהו להיבחר מחדש. ״זה לא מקצוע למי שרוצה לצאת נקי מכל רבב״, אמר שר לשעבר. ״זה מקצוע למי שרוצה להגן על בריטניה״.